כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

Share

Filed Under: חדשות

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • גבי אביטל: ארה"ב וישראל: חישוב מסלול מחדש
    אם משק כנפי פרפר אי שם במזרח משפיע על מקום במערב, על אחת כמה וכמה ביקור נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כאן משפיע על התנהלות המזרח התיכון בכלל וישראל בפרט. על מידת ההשפעה מן הסתם כבר מתעורר לו ויכוח פרשני ועקרוני. הזדמן לו תאריך מיוחד, היום לפני 50 שנה נסגרו מיצרי טיראן. לחלקנו זה מזכיר שיר חביב מתקופת מלחמת ששת הימים, אלא שסגירת המיצרים בפתחת ים סוף היא אשר הביאה לפריצת המלחמה.
  • פרופ' אברהם בן-צבי: מזרח תיכון חדש
    דונלד טראמפ נחת נחיתה רכה על אדמת ישראל. בניגוד בולט לאווירה המאולצת ששררה במהלך שני ביקוריו של ברק אובאמה בארץ המובטחת, הקרין הנשיא ה־45 - והקרינו מארחיו - תחושה של לבביות וידידות אמיצה.
    בעוד שנשיאים קודמים העדיפו - בשלב הראשוני של גיבוש מסגרת ועקרונות היסוד של הסדר הקבע הישראלי־פלשתיני - לפעול באמצעות נציגים ושליחים ולא לצלול בעצמם לעובי הקורה, בחר טראמפ בנתיב שונה.
  • דן מרגלית: דיין, אהבת הארץ ושחרור ירושלים
    שעטנז של שימוש בלוח השנה הכללי והעברי גרם לישראל לציין את איחוד ירושלים לפני אזכור יום פריצת המלחמה, שבמהלכה אוחדה העיר. זה אולי המקרה היחיד בתולדות אנוש, שההיסטוריה מתגלגלת לאחור במנהרת הזמן. לפיכך מועד בחינת ההחלטות אשר הובילו ל"סדין אדום" – אות פתיחת המלחמה – יידונו רק אחרי ש"הר הבית (כבר) בידינו".
  • יוסי ביילין: טראמפ השתנה ויצר שינוי
    הימים המעטים שבהם בילה הנשיא דונלד טראמפ במזרח התיכון יצרו כבר שינוי. אף שלא חסרו, במהלך הביקור, טקסים החוזרים על עצמם, דברי נימוסים וגם מחמאות נדיבות מדי מכל צד, לא היה זה ביקור נימוסים בלבד. בסעודיה ויתר טראמפ על העימות עם העולם המוסלמי ויצר, בקרב מנהיגי מדינות האיסלאם, תחושה כי ארה"ב נחושה מבעבר לעמוד מול איראן ושלוחותיה. הוא הידק מאוד את הקשר עם סעודיה, הן בחתימה על עסקאות הנשק הגדולות והן בחיזוק מעמדה כמדינה החשובה בעולם המוסלמי.
  • איזי ליבלר: טראמפ נפרד, האחריות עלינו
    הנשיא טראמפ סיפק את הסחורה. ביקורו היה חיובי בעבור ישראל, והוא לא סיפק את שאיפותיו של הימין הקיצוני. אמנם היה מאכזב שדחה את העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, אך אנו מעריכים את העובדה שהוא הנשיא האמריקני המכהן הראשון שביקר בכותל המערבי.