כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

FacebookTwitterGoogle+Share

Filed Under: חדשות

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • עקיבא אלדר:הימין רוקד והשמאל צולע
    על פי מכתב שהמינהל הפדגוגי במשרד החינוך שלח באחרונה (15 במאי) למנהלי מוסדות החינוך ברחבי הארץ, שנת הלימודים תשע"ז, שתיפתח בשבוע הבא ב-1 בספטמבר, תעמוד בסימן "שנת ה-50 לאיחוד ירושלים". נמסר להם כי לשם כך תעמוד לרשותם "תוכנית להעמקת הזיקה והקשר של התלמידים לירושלים". במכתב צוין כי "התוכנית מיועדת לכלל תלמידי ישראל", וזאת "תוך התאמתה למאפיינים הייחודיים לכל מגזר". מעניין כיצד התוכנית הזאת מותאמת לתלמידים הערבים בתוך גבולות הקו הירוק. עוד יותר מעניין אילו "מאפיינים ייחודיים" יוצגו בפני ילדי "מגזר" מחנה הפליטים שועפאט שסופח לירושלים. ____________________
  • ראובן ברקו: ארדואן מחשב מסלול מחדש
    משהו תזזיתי עובר על ארדואן. הנשיא הטורקי, שחלם לכונן את החליפות האיסלאמית לפי המורשת של האחים המוסלמים שעליה גדל, מחשב מחדש את מסלול האימפריה הווירטואלית שתיכנן.
    לפי משנתו של ארדואן, היתה טורקיה אמורה לשאת את הכותרת העתיקה "השער העליון" ונשיאה היה אמור לשמש בתוארו "צל אלוהים על הארץ". המשנה, שנבנתה על העיקרון "אפס חיכוך" עם השכנים, הוכחה ככישלון והונחה בצד.
    ___________________
  • גונן גינת: מתבודדים לנו יחדיו
    כמה בודדים הפלשתינים שמתחננים בפני העולם להפעיל נגד ישראל "בידוד מדיני"? • איך התקיפות בעזה "מחזקות" את חמאס? • ובאיזו מחלה לא לוקים קוראי "הארץ"?
    לפי ידיעה שפורסמה השבוע ב"הארץ", הרשות הפלשתינית פנתה לעשרות מדינות כדי שינתקו את קשריהן עם ההתנחלויות. לא נמסר לכמה מדינות בדיוק פנתה הרשות ובאילו מדינות מדובר, אבל זה אומר שלפחות לפי "הארץ" והפלשתינים, כרגע עשרות מדינות מקיימות קשרים עם ההתנחלויות - למרות הבידוד המדיני, הצונאמי המדיני, הגיהינום המדיני וכל מה שבאמצע. ____________________
  • אראל סג"ל : השמאל מרגיש שמותר לשקר ולגנוב כדי לפנות
    הזיכרון הדמוקרטי שלי חוזר תמיד ללילה החם והלח ההוא בכפר־מימון, כשהמדינה עיקרה את החופש להפגין בחסות התקשורת
    אני כותב יותר שנים מאז ההתנתקות מאשר לפניה. אני מבוגר יותר, יודע שאני לא יודע. אבל דבר אחד בטוח, את השיעור שנתנו לי חבריי בתקשורת לא אשכח. והזיכרון הדמוקרטי שלי חוזר תמיד לנקודה ההיא שבה חברי רועי שרון ואני נסענו לנתיבות, לעצרת הגדולה שתתגלגל אחר כך לכפר־מימון ותתגלה במבחן ההיסטוריה כאחד האירועים המכוננים בתולדות הדמוקרטיה הישראלית. ____________________
  • רחלי מלק-בודה:הרומן האסור שלי עם תל-אביב
    אני יכולה לפנטז עלייך עד מחר, עיר מגניבה ורועשת, אבל לעולם לא ארגיש אצלך בבית
    כבר כמה חודשים שאני מנהלת רומן אסור עם תל־אביב. בכל פעם שאני מזדמנת לאיזה בית קפה שכונתי ומזמינה "בוקר בקטנה" נהיה לי חשק לגור בה. אני כמעט מצליחה לסלוח לה על 45 השקלים שנגבים ממני בחניון, שכן נאים בתי הבאוהאוס בעיניי ונאה הים בעיניי ונאים האנשים בעיניי, במיוחד בקיץ, כשהם בשורטס ובכפכפים ומדוושים בקלילות ברחובותיה המישוריים. ____________________