כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

FacebookTwitterGoogle+Share

Filed Under: חדשות

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • דן מרגלית: מורשת הנשיא: גירען את איראן, גימד את ארצו
    ברור וטבעי שברק אובאמה וג'ון קרי מצויים בקמפיין למכור את הסכם הגרעין שעשו עם איראן לדעת הקהל בארצם ובקונגרס. אפשר לומר לשבחם כי בכמה עניינים אינם מייפים את המציאות. כך נראים הדברים כשאובאמה מודה כי ייתכן שההסכם יזרים עוד מיליארדים לארגוני הטרור, שברובם חותרים תחת ארה"ב. ____________________
  • גדעון לוי: 50 גוונים של ימין
    מתברר שניצחון הימין בבחירות האחרונות היה מכריע וגורלי עוד יותר ממה שנדמה היה בתחילה; כל כך גדול היה ניצחונו שעכשיו כולם רוצים להידמות לו. השמאל הציוני והמרכז הרדיקלי, כולם רוצים להיות ימין ואפילו לא מסתירים זאת עוד. וכך מצטיירת המפה הפוליטית המעודכנת של ישראל בין הליכוד לרשימה המשותפת: העבודה — ליכוד לאשכנזים; יש עתיד — ליכוד לרמת־שרונים; כולנו — ליכוד למזרחים; ומרצ — גם היא בדרך. ____________________
  • בועז ביסמוט: זה גרוע מפשע – זה טמטום
    על השימוע אתמול בסנאט, בסוגיית הסכם הגרעין האיראני, היה מוותר מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי. הוא, לתומו, חשב ששב הביתה לפני כשבוע מווינה כגיבור. אלא שהקונגרס הכין לו קבלת פנים המתאימה יותר ללוזר.
    הממשל האמריקני רוצה מורשת. בינתיים, מהסנאט הוא מקבל סטירת לחי. אם לשפוט על פי המחזה אתמול בגבעת הקפיטול, דומה כי אישור ההסכם בקונגרס לא הולך להיות טיול. ____________________
  • רוגל אלפר: לאכול חרא (ענוג) עם ביבי
    מאחורי הסעודה שבה אירח עמיתי בני ציפר בביתו את בני הזוג נתניהו ובילה בחברתם ערב, שאותו כינה "ענוג", מסתתרת טענה עקרונית מטרידה. לדעת ציפר, מתמצה הסיקור העיתונאי על פועלם ומעשיהם של בני הזוג נתניהו ביצירת "סטריאוטיפים" ו"דוגמות" אודותיהם, כל מיני "דמוניזציות", בעוד שטיבם האמיתי, ה"מציאותי", מתגלה רק במפגש אישי עמם, פנים אל פנים. ____________________
  • יוסי שריד: צוחק אחרון או: התמונה ששווה יותר מכל מאמר
    חבר אתה כבר לא כל חסר
    מאמרי כאן בשבוע שעבר — "רבין מת פעמיים" — שטף אותי בגל של תגובות. אחד הקוראים, שמתעקש על עילום שמו אך שמו שמור אתי, שלח אלי את התמונה המצורפת, עיניכם הרואות. זאת התמונה שלא תראו במקום אחר, ולא במקרה. היא מיד נבלעת בארכיונים, ולא נודע כי צולמה: חבר, אתה כבר לא כל כך חסר; עדיין כואב, אבל פחות. ____________________
  • להכנס לאתר של הצופים הקישו על הלוגו