כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

FacebookTwitterGoogle+Share

Filed Under: חדשות

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • אלוף (במיל') יעקב עמידרור: הדברים ראויים לתגובה?
    בשבוע שעבר רעמו תותחי צה"ל ברמת הגולן בתגובה לירי רקטות לעבר ישראל. לאחר מכן חוסלה - על פי הודעת צה"ל - החוליה שביצעה את הפיגוע ימים ספורים קודם לכן. בארץ יש מחלוקת בעניין התגובה הישראלית הראויה. יש הטוענים שישראל חייבת להגיב באופן נחרץ יותר ולא להסתפק בירי תחום באזור האירוע או בפגיעה נקודתית בלבד במבצעים. מעבר לכך, בהיבט רחב יותר, יש הטוענים כי ישראל כה עסוקה באיום האיראני, גם אם הוא חמור כשלעצמו, עד שהיא מתעלמת מהכוח הג'יהאדיסטי הסוני העולה ברחבי סוריה בדמות תנועות מורדים קיצוניות, דוגמת המדינה האיסלאמית (דאעש) או כאלה הקרובות לאל־קאעידה. לכן, הם טוענים, כשיתממש האיום הזה, לא תהיה ישראל מוכנה כראוי לקראתו. ____________________
  • פרופ' אמנון רובינשטיין: סרדינים? תלוי בזרם!
    שר החינוך, נפתלי בנט, הכריז על מעבר הדרגתי לכיתות שבהן מספר התלמידים לא יהיה גבוה מ־34. במעבר הדרגתי זה תינתן עדיפות לכיתות נמוכות (א'-ו') בפריפריה.
    תהליך זה חיובי בעיקרו, אם כי יש לציין שצפיפות בכיתה היא הרסנית, בעיקר בכיתות הנמוכות, ללא קשר למצב הסוציו־אקונומי של התלמידים וההורים. היא מטילה על המורים נטל בלתי נסבל, וכך נפגעים גם המאמץ לגיוס מורים איכותיים יותר למערכת החינוך וגם היכולת להשיג משמעת מינימלית בכיתה, הדרושה לצורך לימוד תקין ואווירה תרבותית. ____________________
  • בן כספית: משימת חייו של גל הירש
    מינויו של תת אלוף במילואים גל הירש לתפקיד המפקח הכללי של משטרת ישראל (מפכ"ל) הוא סיפור גדול יותר מסך חלקיו. יש בו הרבה יותר מנסיבות משטרתיות מקצועיות (המשבר הממושך בו שרויה המשטרה, שפורט במאמר כאן לפני מספר חודשים) או פוליטיות (המאמץ שראש הממשלה נתניהו השקיע בהשפעה על זהות הנבחר). הסיפור הזה הוא גם ביטחוני, עם שורשים שנטועים עמוק במלחמת לבנון השנייה שפרצה לפני תשע שנים וחודש [יולי 2006]. אין פלא, לפיכך, שהעיתונאים הישראלים התלוצצו ביום שלישי בערב [25 באוגוסט] ברשת הטוויטר ודרבנו זה את זה "להביא את תגובתו של חסן נסראללה" למינוי המוזר והמפתיע הזה.. ____________________
  • יוסי שריד: אנטליה, חזרנו אליך שנית
    עמוסים המטוסים שיוצאים דחופים לטורקיה, למרות אזהרות המסע. ככה חולפת לה איבת עולם. הרי רק לפני שנתיים היתה טורקיה מחוץ לתחום, מוקצית מחמת אנטישמיות; והנשיא ארדואן גילם באישיותו את שנאת עשיו ליעקב. רק לפני שנתיים התחרו ועדי עובדים מי יהיה ראשון להחרים את האיש המחליא של אירופה, ולשלוח את זרע העותמאנים לכל הרוחות; ומה רע בבולגריה? ____________________
  • ארי שביט: וושינגטון מותשת עד מוות מנתניהו
    במשך שבועות ארוכים התמקדה המערכה בצ'אק שוּמר. גם הנשיא ברק אובמה וגם ראש הממשלהבנימין נתניהו עשו את כל אשר ביכולתם כדי לשדל את הסנאטור (היהודי) המוביל מניו יורק לאמץ את עמדתם בעניין עסקת הגרעין עם איראן. גם בבית הלבן וגם בגבעת רם ההנחה היתה, שהקול של שומר־ישראל שוּמר הוא הקול הקובע. אם יתייצב בצד זה או בצד אחר של המתרס — עשרות סנאטורים וחברי קונגרס דמוקרטים ינהרו אחריו. ____________________
  • גדעון לוי: הרצוג, אני גאה להיות מחוץ למחנה שלך
    אני מודה ליצחק הרצוג על מאמר התגובה הענייני שלו אתמול ("מחוץ למחנה, יחד עם אורי אריאל") ועל ההזדמנות להגיע ללב העניין. אולי אני מחוץ למחנה, אבל לבטח לא עם אריאל. בינו לביני אין דבר, זולת התהום שבינינו; גם ביני לבין הרצוג אין הרבה מהמשותף. אריאל אולי רוצה במדינה אחת, אבל זו לעולם לא תהיה דמוקרטית ושוויונית. הימין רוצה את הארץ כולה, ולהותיר בה עם נחות זכויות, במקרה הטוב. בעולם קוראים לזה בשם אפרטהייד. בארץ צריך להיאבק בזה. ____________________
  • להכנס לאתר של הצופים הקישו על הלוגו