כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

Filed Under: חדשות

RSSComments (0)

Trackback URL

Leave a Reply

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • בועז ביסמוט: דוקטרינת אובאמה: אחריי המבול
    על פי הסכם המסגרת שהושג בלוזאן, זמן הפריצה (פרק הזמן הנחוץ לפתח פצצה גרעינית) יגדל משניים-שלושה חודשים, כפי שזה היום, לשנה. אלא שההגבלות, מתוקף ההסכם, הן לעשר שנים בלבד, ולאחר מכן ההגבלות מתמסמסות. מה בהמשך? תשאלו את אובאמה. בראיון שהעניק הנשיא לרשת הרדיו NPR הוא דיבר באנגלית. מי שהאזין לראיון, שמע אותו אומר בבהירות כי "החשש הגדול יותר הוא שבשנה ה־13, ה־14 או ה־15, אחרי תחילת ההסכם, יהיו להם (לאיראנים, ב"ב) צנטריפוגות מתקדמות, שיכולות להעשיר אורניום במהירות, ובשלב זה זמן הפריצה יכול להתכווץ כמעט לאפס". שמענו נכון? ____________________
  • דורי גולד: הסכם טוב יותר הוא בר השגה
    האם קיים תקדים שבו הממשל האמריקני זנח הסכם שנוי במחלוקת בסוגיית הגרעין כדי להשיג הסכם טוב יותר? האם יעד כזה מציאותי? התשובה לשאלות האלה חיובית. מהלך שכזה לא התרחש עם איראן, אלא עם בריה"מ. פרשנים רבים בישראל, כולל חברי כנסת, ממעיטים בחשיבותו של הקונגרס בעיצוב המדיניות החוץ־אמריקנית. הם אינם מכירים על בורייה את הפרדת הרשויות של הממשל על פי החוקה האמריקנית. ____________________
  • דן מרגלית: אובאמה מציע ציפור על העץ ולא ביד
    המשא ומתן עם איראן מתנהל בצורה פריכה כשברקע בולטת העובדה כי האמריקנים נוחלים כישלון אחר כישלון, מבגדד עד צנעא, מטריפולי ועד דמשק. שלשום היתה לברק אובאמה פליטת פה שלפיה בעוד 13 שנים תוכל איראן לייצר פצצה גרעינית. מאזיניו נדהמו, והוא ניסה לחזור בו חלקית. במאמר שפירסם בשבועון "טיים" כתב אהוד ברק כי שש מדינות שלחו את ידן לעבר הפצצה האטומית. עיראק וסוריה נבלמו על ידי ישראל, לוב ודרום אפריקה הלבנה נענו ללחצים וויתרו על המיזם, צפון קוריאה ופקיסטן ציפצפו על העולם. איראן היא מן הזן הזה. ____________________
  • גדעון לוי:שיא להתרפסות האמריקאית בפני ישראל
    הכותרת הראשית של "הארץ" בעברית שלשום היתה צריכה להדהד בוושינגטון ולטלטל את אמריקה. היא גם היתה צריכה להדאיג ישראלים רבים. יום אחד אולי עוד ילמדו אותה בבתי ספר להיסטוריה: היא תסמל את חציית כל הקווים האדומים בידי ישראל. כותרת היא רק כותרת, אבל במקרה זה אין כמותה כדי לשקף את דרגת העיוות שאליה הגיעו היחסים בין שתי המעצמות, זו המצטיירת כאמיתית, ישראל, וזאת הנראית יותר ויותר מדומה ומגוחכת, ארצות הברית. אם היתה לנבחרים האמריקאים מידה של כבוד עצמי ורגישות לדמוקרטיה בארצם, היה עליהם לפעול כדי לשים קץ לפארסה. היא רעה לאמריקה ולדמוקרטיה שלה ורעה לישראל. היא הגיעה לשיאי שפל שלא נודעו כמותם, וסופה שתביא לפיצוץ נורא ביחסים בין שתי המדינות — וישראל תשלם את מחיר שחצנותה. ____________________
  • ארי שביט: אלף נורות אדומות
    הנשיא ברק אובמה הוא מרואיין משוכלל; יודע להסתיר את נקודות החולשה של הטיעון שלו מאחורי מסכים קרירים של מלים רהוטות, תבוניות ולכאורה מאוזנות. אבל ידידי הטוב ועמיתי הבכיר תום פרידמן הוא מראיין מעולה. במקום להתעמת ולרדוף ולעסוק בקטנות הוא יודע לחלץ מן המרואיין אמירות מרחיקות לכת. כך בא לעולם סקופ היסטורי, שלמרבה הפלא העיתונות האמריקאית לא עטה עליו כמוצאת שלל רב. "איראן לא תרכוש נשק גרעיני במהלך כהונתי", אמר נשיא ארצות הברית לעיתונאי החשוב ביותר בארה"ב בראיון מצולם ל"ניו יורק טיימס". אני חוזר: "איראן לא תרכוש נשק גרעיני במהלך כהונתי", אמר אובמה לפרידמן. ____________________
  • להכנס לאתר של הצופים הקישו על הלוגו