כך נחשפו סוכני מוסד וסי.אי.איי בגלל מאבקי אגו ב'ויקיליקס' / מאיר דורון

קובץ מסמכים, שנועדו להיות 'נשק יום הדין' של מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ואשר נחשפו בעקבות מאבק פנימי בין מפעילי האתר – גרם התקפות לב בסוכנויות ביון רבות בעולם, כולל המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני.

 המסמכים, שמקורם בסטייט דיפרטמנט, חשפו בשמותיהם ובפרטיהם האישיים מאות מקורות אמריקניים שהיו עד כה עלומי שם – בהם סוכני המוסד הישראלי והסי.אי.איי האמריקני, סוכני שטח ממדינות אחרות המשתפות פעולה עם הביון האמריקני, ומודיעים ושתולים הפועלים בישראל, איראן וירדן.

למעשה מדובר במסמכים שכבר פורסמו לאחר עריכה לפני למעלה מחצי שנה, אלא שהפעם הם פורסמו ללא השמטות העריכה. כך, למשל, נחשף בשמו מודיע איראני האומר לסוכן סי.אי.איי: "העם באיראן תמיד ניסה להעניק את הרושם שהוא הולך אחר האייתולות הטיפשים והמשוגעים".

הרקע לחשיפת המסמכים הלא מצונזרים הוא מאבק פנימי בין מייסד אתר ההדלפות 'ויקיליקס', ג'וליאן אסאנג', ועמיתיו שפרשו מהאתר – ובראשם דניאל דומשייט-ברג, שהיה דוברו וסגנו של אסאנג' והקים אתר אינטרנט המתחרה ב'ויקיליקס' – אתר ההדלפות 'אופנליקס' (OpenLeaks).

לפני פרישתו דומשייט-ברג היה היחיד בעל גישה למסמכים המקוריים כפי שהיו לפני העריכה, והם נשמרו בשרת חיצוני תחת סיסמה וקודים. עם פרישתו העביר דומשייט-ברג את קודי הגישה ואת סיסמת האבטחה למסמכים המקוריים למחליפיו ב'ויקיליקס'. הללו, בטעות, העלו לאינטרנט את המידע. לטענתם, משום שלא ידעו שמדובר במסמכים שגירסתם הערוכה כבר פורסמה. בהליך ההשמה איש מאנשי 'ויקיליקס' החדשים לא שם לב שהם כוללים שמות מקורות של הממשל האמריקני, שפרסומם עלול להעמיד אותם בסכנת מוות.

"ייקח שנים לתקן את הנזק"

במשך ימים ארוכים הופיעו המסמכים בגירסתם הבלתי ערוכה באינטרנט, נבלעו באוקינוס המסמכים שבאתר ולא משכו תשומת לב מיוחדת. מי ששם לב ל'טעות' ומיהר לפרסם אותה היה דומשייט-ברג המתחרה. במקום לפנות מייד ל'ויקיליקס', הוא טילפן קודם כל לרשויות הביון האמריקניות. מטרתו היתה להוכיח שאתרו של אסאנג' אינו מאובטח.

אל תנסו לחפש את המסמכים הללו ב'ויקיליקס'. בהוראה אישית של אסאנג' – העצור בשבדיה – הם הורדו מייד מהאתר. אלא שאתרים אחרים ובוודאי סוכנויות ביון הצליחו להעתיק את החומר הרב והם נוברים בתוכו עכשיו.

מומחה לענייני ביון בוושינגטון העריך, שהמסמכים 'שרפו' עשרות רבות ואולי מאות סוכנים ומודיעים ששיתפו פעולה בעבר ואולי משתפים פעולה גם היום עם ארגוני ביון אמריקניים. המומחה, שצוטט ב'וושינגטון טיימס', אמר ש"ייקח שנים לתקן את הנזק ולבנות רשתות בטוחות חדשות, בעיקר באיראן".

Share

Filed Under: חדשות

  • דעות
    בכדי לעבור למאמר המלא נא הקישו על שם המאמר
  • הרב יחיאל אקשטיין: צפירת הזיכרון חייבת להפוך לאזעקת חירום
    בשבוע שעבר פורסם עוד דו"ח של מבקר המדינה בנוגע לטיפול הלקוי של המדינה בניצולי השואה ועל עשרות אלפי ניצולים שחיים עדיין בעוני מחפיר בישראל.
    "מגיע להם לסיים את חייהם בכבוד", כתב המבקר, אך בפועל הרשויות אינן מצליחות לפעול בתיאום ורוב המשאבים שהובטחו לטיפול בניצולים אינם מגיעים ליעדם.
    מצבם של ניצולי השואה חמור לא רק בישראל. כיום חיים ברחבי העולם כ-400 אלף ניצולי שואה כאשר כ-280 אלף מהם חיים בעוני. בישראל כל ניצול רביעי הוא עני, בארה"ב כשליש מתוך 100 אלף ניצולים חיים בעוני ובמדינות ברית המועצות לשעבר ישנם עוד כ-110 אלף ניצולי שואה שחיים בעוני מחפיר בשל היעדר כל רשת ביטחון סוציאלית בעבורם.
  • הרב אל"מ (מיל') אליעזר שנוולד: ימי הזיכרון מחזקים את אחדותנו
    יום הזיכרון לשואה מאחורינו, ובעוד פחות משבוע נציין את יום הזיכרון, שבו החברה הישראלית מתייחדת עם זכר חלליה שנפלו על הגנת קיומה. כל משפחה תתאבל על יקירה, אולם מלבד הכאב הפרטי, זהו יום, כמו יום הזיכרון לשואה, בעל משמעות עמוקה, הטומן חובה אישית לכל אזרח במדינה.
    כמדינה מוקפת אויבים מכל עבר - החברה הישראלית זקוקה ליום שיזכיר לה את מחיר קיומה. ביום זה אנו מוקירים ומצדיעים לנופלים שמסרו את נפשם ושילמו את היקר מכל כדי שנתקיים.
  • דרור אידר: מי מפחד משובו של האב?
    המאמר האנטישמי של יוסי קליין, שטען כי "הדתיים הלאומיים מסוכנים יותר מחיזבאללה", הוא עוד פרק בסימון "האחר" המאיים על החברה • אלא ש"האחר" הבסיסי של האליטה הישנה הוא האלוהים והמימד הדתי
    1 מתנה גדולה העניק "הארץ" לקוראיו בחול המועד: מאמר נאצה אנטישמי של אחד, יוסי קליין. הנה פתיחתו: "הדתיים הלאומיים מסוכנים. מסוכנים יותר מחיזבאללה, יותר מנהגים דורסים וילדות עם מספריים. את הערבים אפשר לנטרל, אותם לא. מה הם רוצים? להשתלט על המדינה ולנקות אותה מערבים". ___________________
  • יוסי ביילין: צרפת: האם כולם יתגייסו למען מקרון?
    רבים בעולם החופשי נשמו שלשום בערב לרווחה, כאשר נוכחו לדעת שמארין לה פן זכתה רק בחמישית מן הקולות לנשיאות צרפת וכי מי שיתמודד מולה איננו ז'אן לוק מלנשון אלא המועמד הצעיר והמפתיע של המרכז־שמאל, עמנואל מקרון, שהשתתף לראשונה בבחירות כלשהן.
    אלא שאסור ש"הבוקר שאחרי" יעניק למצביעים הצרפתים תחושה כי מקרון הוא הנשיא הבא. כדי שזה יקרה ב־7 במאי, יהיה עליהם לצאת מבתיהם ולהצביע שוב, ואין זה מובן מאליו. השאלות הגדולות של הסיבוב השני הן אם מנגנוני שתי המפלגות הגדולות ____________________
  • דן מרגלית: כל מילה נכונה, ההתערבות עלולה לסבך
    כל מילה שנאמרה אמש על ידי ראובן ריבלין בגנותה של מארין לה פן היתה אמת לאמיתה. היא אינה מכחישת שואה, אבל יש רבים כאלה במפלגתה. בראש ובראשונה אביה, ז'אן־מארי לה פן, שבירך אותה על הישגה בסיבוב הראשון. הפטור שהעניקה לה פן לממשלת וישי, שהסגירה את אזרחיה היהודים לרצח בידי הנאצים, גורם לסלידה. היא מחקה את הסליחה שביקשו נשיאים קודמים.
    רק שמתעורר ספק אם נכון עושים מנהיגי ישראל המתערבים במערכת הבחירות בצרפת. ידוע לכל שישראל שוללת כל מה שמייצגת לה פן, והיא מעוררת התנגדות גורפת בקהילה היהודית, אם כי לפי הערכות שונות כ־15 אחוזים מחבריה יצביעו לה (בעיקר בשכונות מעורבות עם מוסלמים). אבל מה התועלת?
  • זלמן שובל: "אוסלו": לא יותר מהצגה
    על במות ברודוויי בניו יורק מועלה בימים אלה מחזה הנושא את השם "אוסלו", פרי עטו של המחזאי טי.ג'יי רוג'רס, והמתאר באופן מחמיא את הפגישות שהתנהלו מאחורי גבה של ממשלת ישראל. אותם נציגים בלתי רשמיים מישראל בוודאי היו משוכנעים שהם עושים שירות חשוב לארצם ומבטיחים שלום בר־קיימא - ואין לפקפק בכנות אמונתם זו - אולם למרבה הצער הם טעו לחלוטין לגבי כוונותיהם האמיתיות של שותפיהם לשיחות ולא הביאו בחשבון את התוצאות ההרסניות הפוטנציאליות.