קהילה

אבאל'ה בוא ללונה פארק/אבי דרורי

Untitled-3 copyהשנה 1956 הייתי אז בן שמונה, ילד שובב ככל שאר הילדים בפתח תקוה. אספתי ושיחקתי בג’ולים וחמש אבנים, שיחקתי כדורגל בקבוצה השכונתית שהקמנו ובקיץ היינו מתאספים יום יום באוהל גדול שהקמנו על אחד הגגות (ברשות כמובן, למי היה אז כסף לקייטנות) ועורכים בו את הקייטנה הפרטית שלנו עם כל הפעילות המשתמעת מכך. קראנו ספרים ושיחקנו בכל מיני משחקים אותם יצרנו לבד והיה כיף. ההורים היו שקטים ביודעם שאנחנו לא מסתובבים ברחובות ומרוכזים במקום אחד.

יום אחד הציע לי אבי לאסוף בולים ואני כמובן שהתלהבתי מהרעיון. הבעייה שלא ידעתי אז איך אוספים בולים, מה נדרש ואיך מטפלים בהם. לאבי היה חבר טוב ששירת כשוטר במשטרת פתח תקוה. פתח תקוה דאז היתה מושבה קטנה וכל אחד הכיר את השני כמו משפחה אחת גדולה.

השוטר הזה שהיה אדם נפלא, בעל חוש הומור וסבלנות של ברזל היה מגיע אלינו הביתה לאחר שסיים את עבודתו  (התגוררנו ממש ליד התחנה) ומקדיש זמן מה ללמדני איך אוספים בולים, איך מטפלים בהם ומה נדרש לשמרם. הוא גם העניק לי במתנה אלבום נהדר בעל כריכת עור דמויית עור של נחש שיהיה לי היכן לאחסן אותם. את שמו הפרטי לא ידעתי אולם הכינוי שלו אצלנו בבית היה “אדון יצחקי” כינוי שנרכש מטעמי כבוד והערכה.

לאדון יצחקי היה בן ושמו ישראל שהיה מאד עסוק אז בעניני מוסיקה ושירה ואדון יצחקי הבטיח לנו שכשישראל יתפנה מעט ויהיה בבית הוא יזמין אותנו לשמוע שיר שזה עתה כתב. עברו עוד כמה ימים וההזמנה הגיעה. הגענו לבית משפחת יצחקי ברחוב בר כוכבא בפתח תקוה דאז ולאחר שתיית כוס התה המסורתית ישראל התחיל לשיר “אבאל’ה בוא ללונה פארק” שזה עתה סיים את כתיבתו. המילים והלחן השאירו בי את חותמן והידהדו במוחי עוד שנים לאחר מכן. עד היום כשאני שומע את השיר אני מאד מתרגש במיוחד והתמונה שישראל יושב מולי ושר לי את השיר בקולו העדין והמרגיע עולה במוחי שוב ושוב.

כשנה לאחר מכן הגיע לפתח תקוה קרקס מידרנו האיטלקי (למי שזוכר) שהיה קומבינציה של קרקס ולונה פארק ואבי לקח אותי לרכב על הגלגל הענק. זוכרני שבמהלך הרכיבה התנגן אצלי בראש כל הזמן השיר: “אבאל’ה בוא ללונה פארק” אותו שר לי ישראל אז בחדר האורחים אצל משפחת יצחקי.

מאותו זמן עברו כבר עשרות שנים, כל אחד פנה לדרכו והקשר בינינו נותק. רק האלבום שאדון לצחקי נתן לי אז במתנה נשאר כעדות אילמת לאותם רגעים מאושרים. עזבתי גם את הארץ ושנים רבות חלפו מאז שביקרתי בה, איני יודע מה עלה בגורלה של משפחת יצחקי או בגורלו של רחוב בר כוכבא באזור בו התגוררו ואיך הוא נראה כיום. אני משוכנע שכל האזור השתנה ללא הכר ורק הזכרונות נשארו למי שהכיר אותו אז.

אני נוהג לבקר לעיתים קרובות באתר יוטיוב המפורסם בחיפושי אחרי שירים מתקופת ילדותי שהחלו לצוץ כאן לעיתים קרובות. אמרתי לעצמי “אם יוטיוב מביא שירים מהתקופה הטובה ההיא מדוע שלא אקליק “ישראל יצחקי” ונראה מה יוצע לי” וכך היה. מצאתי לשמחתי הגדולה את השיר שמתנגן לי בראש שנים “אבאל’ה בוא ללונה פארק” וכמוכן בביצועו של ישראל. מאז אני מאזין לו לעיתים קרובות ובכל פעם מתרגש ונחנק מדמעות מחדש. כל כך הרבה זכרונות נעימים, ממש כיף.

אני משוכנע שרבים מכם במיוחד הוותקים שביניכם בוודאי זוכרים את השיר הנהדר הזה, אז הנה הוא לפניכם, בואו נשיר אותו יחדיו פעם נוספת:

avi droriאבי דרורי

טיולים בטבע

חוויות וסיפורים אישיים,

טיולים למקומות יפים וצילומים

  

לכתבות נוספות של אבי הקישו

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*