דיעות

אין דבר כזה “גן יהודי” מאת רוחמה וייס

בואו ננסה לנחש מה יעשו אדריכלי תורת הגזע של הרבנות הראשית לישראל וחבריהם במכוני הפסאודו-מחקר, אם יתגלו גם לא-יהודים עם אותו גן נחשק. יגיירו אותם בכוח? ראשיתו של הניסיון למצוא מאפיינים פיזיולוגיים משותפים לכל היהודים, בתורתם של הגרועים באויבינו

לא בכוח

לכוח פוליטי ולכוח צבאי תכונה מוזרה הוא פוגע בבעליו ולא רק ביריביו. הכוח משחית את הכול. לאחר תיאור המנורה מוקפת עלי הזית, זו שהפכה לסמל מדינת ישראל, מתבקש הנביא להזהיר את זרובבל וללמדו: “לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה’ צְבָאוֹת”. מדינת ישראל של שנת תשע”ט היא הוכחה כואבת לכך שאין אדם ואין ארגון שיכולים להינצל משיכרונה ועיוורונה של השררה.

אחד הגופים שהכוח השלטוני גורם לו למחלות קשות וכעורות במיוחד הוא הרבנות הראשית לישראל, והשבוע עלתה שוב לכותרות התעמרותה של הרבנות ביוצאי ברית המועצות לשעבר, שחלקם נדרשים להביא בדיקות די-אן-איי על מנת להוכיח את יהדותם ולזכות להינשא במדינת ישראל.

בדרישה זו נמזגות רשעות וטיפשות בממדים שנדמה כי טרם ידענו כמותם. על מנת להקל על כולנו את ההתמצאות במחוזות רעים אלה, הנה הרשימה המשותפת והמקוצרת של הרשע, הטיפשות וגם הסכנה שבדרישה זו:

“תורת הגזע” של הרבנות הראשית

אין כזה דבר “גן יהודי”. במרב אפשר לדבר על כמה משפחות או ענפים יהודיים שיש ביניהם קשר גנטי. אבל אין, ולא יכול להיות גן המשותף לכל היהודים.

 חשיפה:

“בתי דין דורשים הוכחת יהדות בבדיקת די-אן-איי”

ראשי מכון “עתים” טוענים כי קיבלו פניות רבות מזוגות יוצאי חבר העמים, שהתבקשו על ידי בית הדין הרבני לבצע בדיקת די-אן-איי כדי להוכיח יהדות. “מדובר באפליה נגד יוצאי חבר העמים – ובבדיקה שהיא מסך עשן”, אומר הרב ד”ר שאול פרבר. אביגדור ליברמן מאיים לעתור לבג”ץ

בואו ננסה לנחש מה יעשו אדריכלי תורת הגזע של הרבנות הראשית לישראל וחבריהם במכוני הפסאודו-מחקר אם יתגלו גם לא-יהודים עם אותו גן נחשק. יגיירו אותם בכוח? יכפו עליהם שורשים יהודיים? או ירכינו ראש ויכריזו על פשיטת רגל של הבדיקה הגנטית חסרת השחר?

ראשיתו של הניסיון למצוא מאפיינים פיזיולוגיים משותפים לכל היהודים, בתורתם של הגרועים באויבינו. בדמיון מסויט אך לא בלתי אפשרי אני רואה את ממשיכי דרכם של שונאינו רוכשים מהרבנות את המאגר הגנטי, ומסמנים בראש רשימת המועמדים לרדיפה והשמדה, את היהודים המובהקים ש”זכו” להיכלל במאגר.

על כן, רשעותו של יצרן מאגר זה כפולה ומכופלת, ותמימותו או אומללותו של מי שנענה לדרישה ומכניס עצמו למאגר זה, עלולות לעלות לו במחיר של חרדות קיומיות ואולי גם מציאות רודפנית. מי שרוצה להכניס עצמו למאגרים ממוחשבים שכותרתם “היהודים הכי מובהקים שיש” – שיבושם לו, אבל קשה להעלות על הדעת טירוף גדול יותר מזה של מדינת היהודים הכופה על אזרחיה רישום שכזה. כל מחוקקת אחראית צריכה להיאבק בקיומו של מאגר זה.

מאז ומעולם הייתה הזהות היהודית עניין נזיל הנתון למשא ומתן גלוי וסמוי בתוך כל קהילה. נשים וגברים עזבו את הדת ואחרים הצטרפו, ואלה גם אלה מצאו את דרכם בנתיבים מגוונים ונפתלים שזכו לאישור לכתחילה או בדיעבד, אבל מעולם לא בעזרת בדיקות גנטיות.

ההלכה חייבת להיות מערכת סגורה

בתבונתם של חכמי העבר הם בנו את ההלכה כמערכת סגורה ש(כמעט) לא מבקשת אישורים וראיות חיצוניים. הלכות קליטה ופליטה של חומרים לצורך ענייני כשרות, הגעלת כלים והכשרתם, בדיקת דם נידה, קידוש החודש, הלכות אלו ורבות נוספות, מבוססות על הגדרות הלכתיות בלבד, והן יתמוטטו אם ינסו להעמיד אותן בביקורת מדעית.

דעה:

המכה הבאה: תוכיח שיש לך “דם יהודי” הרב ד”ר שאול פרבר

האם היהדות היא דת שניתן להגדירה על בסיס די-אן-איי? ואיך החברה תתייחס לאלה שיוכח שאין להם “גן יהודי”? ברגע שנתחיל לעשות שימוש בבדיקות גנטיות, הרי שנגדיר מחדש שני סוגים של יהודים: אחד שנבדק ואושר גנטית, ואחד שלא

בואו נחשוב על בדיקת דם הנידה של החכמים. העקרונות שהם מציעים לאבחנה בין סוגי הדם השונים כה לא מדעיים, שאם מישהי תיקח את פסיקות הרבנים ותשלח אותם למעבדה, המבחנות יתפוצצו מבהלה ותימהון. אבל זה בדיוק העניין – האבחנה בין “דם נידה” ל”דם שאינו נידה” היא הלכתית ולא מדעית, והרגע שבו ינסו לשדך בין שני העולמות יגרום לקריסת ההלכה. שלא יהיו אי הבנות, אני חושבת שהלכות נידה זקוקות לתיקונים יסודיים אבל על תיקונים אלה צריכה לקחת אחריות הקהילה, ולא מעבדת המחקר.

בואו נחשוב על הזדמנות הפז להשתמש במדע על מנת לזהות באופן ודאי מהי מחלת הצרעת המקראית. מחלה זו שהוכרזה על ידי ההלכה כבלתי ידועה ועל כן בלתי רלוונטית למעשה, יכולה להפוך שוב לרלוונטית והקהילה “תזכה” לנדות ולהוקיע מקרבה “מצורעים ומצורעות מובהקים”.

המדע יכול להקים לתחייה הלכות רבות שהחכמים, בתבונתם, בקשו להעלים מן העולם – ואנחנו נהפוך לדת של רודפים ונרדפים.

“זכור את אשר עשה לך עמלק”

לכבוד חג הפורים, שבלבו האגדה אודות הצרות הצרורות שגרם לנו המן האגגי, מזרע עמלק, נקרא השבת בבתי הכנסת את פסוקי “זכור” המצווים על השמדה מוחלטת של עם זה (דברים כ”ה, י”ז-י”ט):

“זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, לֹא תִּשְׁכָּח”.

לכאורה, נמצא עם ישראל במצב אידיאלי לקיום מצוות-דאורייתא חשובה זו, ואם נעקוב אחר ההיגיון המבהיל של הרבנות הראשית לישראל לא ירחק היום שבו יתבעו כל הגויים אזרחי מדינת ישראל (לפחות) לקיים בדיקת די-אן-איי שתוודא אם עמלקים הם או לא. במידה שיוכח קשר גנטי בינם לבין עמלק נזכה לקיים בהם מצוות השמדת עם.

למה לא, בעצם? מי לידינו יתקע שטירוף הבדיקות הגנטיות ייעצר בחתונותיהם של עולי ברית המועצות לשעבר? (ותודה לעו”ד אלעד קפלן מ”עיתים” על הסיוע בהכנת הכתבה).

מזל שחכמי העבר היו חכמים

התמזל מזלו של העם היהודי – ולחכמי התלמוד לא היה כוח כפייה; לא הייתה להם מדינה ששילמה את משכורותיהם והעניקה להם סמכויות שליטה על הציבור. בהעדר כוח, מתפנה מקום לתבונה המציעה לעיתים פרשנות תרבותית המוצאת פתרונות של שלום.

חז”ל, שפחדו מתאוות המלחמות היהודית, עשו מאמצים ראויים לציון ולחיקוי על מנת לנטרל כל מחשבה לקיום מעשי של מצוות מחיית זכר עמלק. דוגמה נהדרת למאמץ תרבותי זה נמצאת במדרש הבא (פסיקתא רבתי, יב):

“תמחה את זכר עמלק”. אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך-הוא: רבון העולמים, אתה אומר לנו הוו זכורים למחות את זכר עמלק, בשר ודם אנו, לשעה אנו, אתה שאתה חי וקיים לעולמי עולמים הוי זכור. אמר להם הקדוש ברוך-הוא: בניי, אין לכם אלא להיות קוראים פרשת עמלק בכל שנה, ומעלה אני עליכם כאילו אתם מוחים שמו מן העולם”.

תני את קולך למפלגה שדעתה כדעתך והשכילה להבין שנשים הן מחצית מהמין האנושי. לא נהיה חברות במועדון שלא מכבד אותנו

בפיהם של בני ישראל מושמת הטענה שהם בשר ודם ואין ביכולתם לקיים מצווה של זכרון והשמדה מלאים. בני ישראל מעבירים את המצווה לידיו של ריבון העולם, שאין מגבלה לחייו ולכוחו. ירצה אלוהים – ישמיד הוא בעצמו את עמלק.

דרשה זו בנויה גם על הסתירה שמצאו החכמים בין הפסוק הדורש מבני ישראל להשמיד את עמלק, לפסוק אחר הקובע שזו אחריותו של אלוהים: “וַיֹּאמֶר ה’ אֶל מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם”.

אלוהים של המדרש לא נוזף בבני ישראל ולא דורש מהם לקיים מצווה זו כפי שהם מקיימים מצוות מורכבות אחרות. אלוהים מקבל את התביעה האנושית, וממיר את מצוות ההשמדה במצוות קריאה בתורה. על פי דרשה זו, המצווה היא לזכור – ולא לקיים בפועל.

ההלכה צריכה ללכת מאזורי סכנה

דרכו של מדרש זה, כדרכם של מדרשים נוספים, להרחיק את עם ישראל מאזורי קנאות וסכנה. דת צריכה להילחם את מלחמת החלשות והחלשים, ולא לרכב על האוכפים שלהם. דת שבנתה מנגנונים תאווי כוח המשעבדים את החוליות החלשות בקהילה, חייבת לחשב מסלול מחדש.

ובבית המדרש של הטוקבקים

בשבוע שעבר שאל אותי רומן מדוע לאישה חזקה כמוני אין סבלנות להמתין עם הדרישות לשוויון נשים, שהרי כרגע יש לנו בעיות פוליטיות בוערות יותר. בסרטון אני משיבה לו.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*