דיעות

אנטישמיות היא הבעיה של כולנו. גם במדינתי

אנו רואים גילויי אנטישמיות בקרב מבוגרים וילדים שנמלטו לשבדיה ממדינות שבהן שנאת היהודים ניזונה משיעורים בבתי הספר ומתעמולה מדינית

ראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן(צילום: AP)

ב-27 בינואר יציין העולם 75 שנה לשחרור מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ-בירקנאו על ידי הכוחות הסובייטיים. כדי להנציח את השחרור אגיע לירושלים, אבקר ביד ושם ואשתתף בפורום השואה העולמי החמישי 2020.

השואה איתגרה ביסודה את יסודות הציביליזציה. מאפייני השואה, שלא היה לה תקדים, יהיו תמיד בעלי משמעות אוניברסלית. אך בקרוב הניצולים כבר לא יהיו איתנו, ובמקביל גוברת האנטישמיות ברחבי העולם.

האנטישמיות קיימת בחלקים רבים של החברה, במדינות רבות, כולל במדינתי שבדיה: בקבוצות ימין קיצוניות, בחלקים מהשמאל ובסביבות איסלאמיסטיות. זה מופיע כתיאוריית קונספירציה במדיה החברתית, בהכחשת השואה ובעיוותה. אנו רואים גילויי אנטישמיות בקרב מבוגרים וילדים שנמלטו לשבדיה ממדינות שבהן שנאת היהודים ניזונה משיעורים בבתי הספר ומתעמולה מדינית. מצב זה מכעיס אותי עמוקות ומדאיג אותי מאוד.

הממשלה שאני מוביל נקטה כמה אמצעים לשימור זכר השואה ולביטחונם של היהודים בשבדיה: מינינו ועדה כוללת שתבחן הטלת אחריות פלילית ספציפית להשתייכות לארגון גזעני וחרם על ארגונים גזעניים; תרמנו תקציבים כדי לאפשר לצעירים רבים לבקר באתרים לזיכרון השואה באירופה, ולהעניק ליותר מורים, מחנכים ועובדי המגזר הציבורי השכלה בנושא, כשבמקביל אנו מתכוונים לפתוח את מוזיאון השואה בשבדיה; הגדלנו את המשאבים כדי להבטיח את שלומן של הקהילות היהודיות ושל ארגונים אחרים; התחלנו בשיתוף פעולה חינוכי בין “הפורום להיסטוריה חיה”, רשות ציבורית שבדית שמטרתה לחנך בנושאי אנטישמיות וגזענות ומשתמשת בשואה כנקודת מוצא, ומכון סגרסטדט מהאוניברסיטה בגטבורג לבין יד ושם.

 

 

Your Comment/התגובה שלך