דיעות

את איתמר אייכנר טורנטו BDS”הכי ציונית בעולם”: הקהילה היהודית שניצחה את ה-

מ

קרוב ל-400 אלף יהודים חיים כיום בקנדה, בקהילה הרביעית בגודלה בעולם – אך לדעת רבים הציונית ביותר. הם יוצאים לצעוד למענה, מגייסים את הפוליטיקאים ומפעילים מרכזים קהילתיים מרשימים שמחברים ליהדות ולישראל גם ישראלים-לשעבר וגם יוצאי ברית המועצות: “בקנדה הם מסתכלים על ישראל בהערצה”

“ישראל היא הלב והנשמה של יהודי קנדה בכלל ושל קהילת טורונטו בפרט. למעשה, היא המקור הכי חזק של אחדות בקרב יהודי קנדה – וגם אלמנט מרכזי בזהות היהודית כאן“. הדובר הוא אדם מינסקי, נשיא ומנכ”ל הפדרציה היהודית בטורונטו. למעלה מ-30 אלף יהודים קנדים יצאו לצעדת ההזדהות Walk with Israel (ללכת עם ישראל) במרכז טורונטו, לפני כשבועיים.

מדובר באחד מאירועי הסולידריות הגדולים בעולם, המתקיים זו השנה ה-50 ברציפות בארגון הפדרציה היהודית של טורונטו. כבר חודשיים לפני האירוע נמלאה טורונטו – הגדולה שבערי קנדה – בשלטים לקראת הצעדה הססגונית שחצתה את הרחובות המרכזיים של העיר.

כ-392 אלף יהודים חיים כיום בקנדה, והיא הקהילה היהודית הרביעית בגודלה בעולם אחרי ישראל, ארה”ב וצרפת. אולם יש הרואים בה גם הקהילה הציונית ביותר מחוץ לישראל. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת יורק ובאוניברסיטת טורונטו מצא כי ליהודים בקנדה יש קשר חזק יותר לישראל מאשר ליהדות אמריקה: 79% מיהודי קנדה מרגישים קשר מאוד חזק או חזק למדינת ישראל, לעומת 69% מיהדות ארה”ב. רק 11% מיהודי קנדה לא מרגישים כל כך קשורים לישראל לעומת 22% בארה”ב. 79% מיהודי קנדה ביקרו בישראל לעומת 43% מיהודי ארה”ב.

מדובר בקהילה חזקה ומבוססת, בעלת השפעה רבה בקנדה: פוליטית, כלכלית, תקשורתית, אקדמית ועוד. רוב יהודי קנדה מרוכזים במרכזי הערים הגדולות: טורונטו (200 אלף), מונטריאול, וונקובר, קלגרי, אדמונטון, וויניפג ואוטווה הבירה.

 

“כשאתם חזקים – אנחנו חזקים”

יסלחו לנו 40 אלף הצועדים בשדרה החמישית בארה”ב השבוע (ואי אפשר שלא להשוות), אך באופן יחסי-מספרית, הקהילה היהודית בקנדה שמרנית ואוהדת יותר ביחס לישראל. אגב, גם מבחינת חלוקה פוליטית – אי אפשר לראות תמיכה יהודית מובהקת במפלגה אחת בלבד בקנדה, וקיים פיזור שווה פחות או יותר.

 

עם זאת, האתגרים שעמן מתמודדות הקהילות היהודיות בצפון-אמריקה לא פסחו על קנדה, ובראשם סוגיית הפלורליזם הדתי בישראל, ההכרה בתנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות, פולמוס הגיור, הכותל, חוק הלאום והסוגיה הפלסטינית. הדבר בולט במיוחד, כצפוי, בדור הצעיר – ה-millennials, המחובר פחות לישראל ולקהילה היהודית, הגם שבמספרים יותר מתונים ממקבילו ביהדות ארה”ב.

 

שגריר ישראל בקנדה, נמרוד ברקן, מזהיר כי אם בישראל ימשיכו לדחוק את הרפורמים והקונסרבטיבים “נשלם על זה מחיר גם בקנדה”. עם זאת, מינסקי עצמו סבור כי סוגיית הגיור והכותל חשובה, אך לא ממלאת תפקיד פוליטי בקרב יהודי קנדה כמו ביהדות ארה”ב: “אנו רוצים להבטיח שכל היהודים ימצאו מקום בישראל. פלורליזם יהודי חשוב לנו, אבל אנחנו לא מתנתקים מישראל. אנחנו רוצים לעזור לישראל להיות יותר חזקה, כי כשאתם יותר חזקים – אנחנו יותר חזקים”.

 

גם מבחינה דתית, כ-40% מיהודי קנדה הם אורתודוכסים, כ-40% קונסרבטיבים ורק כ-20% רפורמים, כך על פי נתוני שגרירות ישראל בקנדה. 55% מיהודי קנדה שולחים את ילדיהם למערכת החינוך היהודי, זאת בהשוואה ל-29% בארה”ב. 35% מיהודי קנדה נשואים בנישואי תערובת, לעומת 54% בארה”ב. הנושאים המרכזיים שעל סדר יומה של הקהילה הנם אנטישמיות וביטחון הקהילה, הזדקנותה, המשך מעורבות דור העתיד, הנהגתן והקשר עם ישראל.

 

כ-70 אלף ישראלים

בממשלה הקנדית מכהנים כיום שני שרים יהודים – ג’ים קאר, השר לגיוון סחר חוץ, וקרינה גולד, השרה למוסדות דמוקרטיים. בבית הנבחרים חברים 6 חברי פרלמנט יהודים, ביניהם מייקל לוויט, יו”ר ועדת החוץ ויו”ר האגודה הפרלמנטרית קנדה-ישראל. בבית המשפט העליון מכהנים שני שופטים יהודים (מתוך תשעה).

צועדים בטורנטו(Uja הפדרציה היהודית של טורונטו)

 

על קולם של היהודים בקנדה מתחולל מאבק מצד כל המפלגות. כולם חפצים ביקרם, ובראשם ראש הממשלה המכהן, ג’סטין טרודו, שהפך לידיד הקהילה ומשתתף באירועים שלה בקביעות. כך למשל, באירוע ההצדעה לישראל שהתקיים לאחרונה בטורונטו בסימן “70 שנה לידידות בין ישראל לקנדה”, ושיאו במופע שירת ההמונים שכבש את העולם בהשתתפות טרודו עצמו, שהקפיד לגנות את האנטישמיות. במהלך ביקורו של הנשיא ריבלין בקנדה שקדם לנאום, נפגש עמו טרודו ארבע פעמים. ההערכות תולות זאת בבחירות שבפתח, וברצונו של טרודו הליברל לזכות בתמיכת הקהילה היהודית השמרנית.

 

הקהילה היהודית בקנדה קיבלה מאז ראשית המילניום חיזוק משמעותי משני כיוונים: כ-37 אלף יהודים מברה”מ לשעבר היגרו אליה, רובם דרך עלייה לארץ, ואליהם הצטרפו עוד כ-20 אלף ישראלים. על פי שגרירות ישראל בקנדה, מספרם של הישראלים החיים בקנדה למעשה גדול בהרבה, ועומד על כ-70 אלף.

 

“דווקא פה הקשר שלנו לישראל התחזק”

הקונסוליה הישראלית בטורונטו, שהייתה בעבר הלא-רחוק במקום החמישי בעולם בפעילות הקונסולרית – זינקה למקום השלישי. ההסבר האדיר בפער נובע מכך שישנם ישראלים שלא נרשמו כמהגרים: סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים, רופאים ואנשי היי-טק. כך לדוגמה, במשרדי חברת אמאזון בוונקובר מועסקים כ-1,500 ישראלים במשרות היי-טק, והחברה רוצה להביא לקנדה עוד כ-3,500 ישראלים, כפי שמספר השגריר.

 

מה שמחבר את הישראלים ויוצאי חבר העמים לשעבר לקהילה היהודית בקנדה, הם המרכזים הקהילתיים המרשימים שמפעילה הפדרציה. בטורונטו לבדה ישנם שלושה מרכזים כאלה (JCC) שבהם בריכות שחייה, חדרי כושר מודרניים, בתי קפה ואינספור פעילויות (חוגים, לימודי עברית ויהדות, מפגשים חברתיים, ארוחות שבת וחג ועוד).

 

המהגרים הישראלים ודוברי הרוסית בולטים מאוד במרכזים הקהילתיים, ודרכם הם משתלבים היטב בחיי הקהילה היהודית על אף החשדנות שבה התקבלו בשנים הראשונות. כך למשל, במרכז הקהילתי ע”ש שוורץ שממוקם במבנה חדש ומפואר בצפון טורונטו – הקימה טניה (טובה) חובץ בית ספר של יום א’ (JROOTS) ל-500 ילדים דוברי רוסית מגיל 3-13.

 

הכול התחיל בבייסמנט שלה, שם לימדה עברית ויהדות את ילדיה וילדים של חברה. “נבהלתי מזה שילדיי שוכחים את העברית. בישראל הייתי מורה לתיכון בקריית גת, ובשנת 2004 עברנו לקנדה. בהתחלה היו רק חמישה ילדים אצלי במרתף, וחוץ מעברית לימדתי אותם גם יהדות וקבלת שבת. בתוך חודשיים זינק מספרם ל-44”.

 

אהיהודים דוברי הרוסית בטורונטו מספרים כי הודות לפעילות במרכזים הקהילתיים התחזקה ההזדהותם עם מדינת ישראל. לכך תרמו גם מחנות קיץ ליהודים דוברי רוסית ופעילות עניפה של ארגון “לימוד” FSU, המקיים סמינרים שנתיים ללימודים על ישראל ויהדות. “זה אבסורד שדווקא פה גילינו את הישראליות שלנו, והקשר שלנו לישראל התחזק”, הם מספרים. לצד בית הספר של חובץ פועל במרכזים הקהילתיים בית הספר “כחול לבן” לילדי הישראלים.

 

“היום גם אתם עוזרים לנו”

המגבית היהודית של טורונטו מגייסת מדי שנה 60 מיליון דולרים מתרומות, 20 מיליון מתוכם מופנים לסיוע לישראל, בדגש על חיזוק הפריפריה, חינוך וקליטת עלייה. לקהילת טורונטו יש שותפות עם הערים אילת, שדרות ובת ים. אחד הפרויקטים המוצלחים הוא STEM – שבו לומדים מאות ילדים מאילת וטורונטו מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה באמצעות שיחת ווידאו. לא אחת קרה שבזמן הלימודים באילת שרר מזג אוויר לוהט, ובטורונטו – שלג כבד.

 

צועדים בטורנטו(Uja הפדרציה היהודית של טורונטו)

 

“הילדים מדברים על רובוטים, אבל גם על זהות ישראלית”, מספר מנהל בית הספר “ביאליק” בטורונטו, בנג’י כהן. “הם מדברים על מזג האוויר ואפילו הכינו תוכנית על חיים יהודיים במאדים. כך לומדים הילדים בטורונטו על ישראל כמרכז של חדשנות, ולא רק מקום שיש בו מלחמות”, ומינסקי מוסיף: “הילדים בישראל כל כך מתקדמים שהם תורמים לילדים שלנו. חלפו הימים שבהם יהודי התפוצות עזרו לישראל כי היא הייתה פחות מפותחת. היום אתם גם עוזרים לנו”.

 

שגריר ישראל, נמרוד ברקן, מטיב לתאר את קהילת יהודי קנדה: “אם בארה”ב לא פעם היהודים מסתכלים על ישראל מלמעלה למטה, בקנדה הם מסתכלים על ישראל בהערצה. גישתה של הקהילה כלפי ישראל היא כשל בן אוהב, ולא של אבא שנותן עצות”.

 

מי שמסייעים לכל הפעילויות הללו הם 26 צעירים ישראלים בפרוייקט ה”שינשינים” של הסוכנות היהודית – שנת שירות בקנדה, הנחשבת למדינה שבה מוצבים הכי הרבה שליחים בפרויקט. הם מלווים את הילדים היהודים בבתי הספר ובפעילות במרכזים הקהילתיים, ואף בבתי הכנסת השונים. בקנדה מספרים כי המשפחות שמארחות את הצעירים בבתיהן, מכנות אותם “מתנה מישראל”.

 

כשפליטים נקלטים במרכז היהודי

עידוד ההגירה וקליטת הפליטים המאפיינת את קנדה לא פסחו על הקהילה היהודית המקומית, ובמרכז הקהילתי היהודי ע”ש נדאל שבמרכז טורונטו, התקבלו משפחות של פליטים סורים. הקהילה נרתמה לסייע להם במגוון תחומים, כגון שיעורי שחייה לילדים עם מוגבלויות ועוד.

 

אחד המדריכים בחדר הכושר במרכז הקהילתי הוא זיאד, צעיר ממוצא פלסטיני שהוריו היגרו ממחנה פליטים בלבנון, שהתחבר עם הישראלים המגיעים למרכז ואף מסייע בתרגום לערבית לפליטים הסורים המשתמשים בשירותי המרכז הקהילתי.

 

אחד הארגונים היהודים החזקים בקנדה הוא הלל – ארגון הסטודנטים היהודים. מדובר למעשה בסניף הגדול בעולם, עם 13,500 סטודנטים. באוניברסיטת טורונטו לבדה לומדים כ-3,000 סטודנטים יהודים. הלל קנדה הוא אחד הגופים המרכזיים הנלחמים ב-BDS בקמפוסים, ומעידים שם כי קמפיין החרם נגד ישראל בקנדה בירידה. “זה כבר לא טרנדי להיות נגד ישראל. אנשים הבינו שה-BDS לא מה שהוא טוען שהוא. אירועי שבוע האפרטהייד ירדו ב-50% ואין להם פעילים חדשים”, אמר אילן אורזי הפעיל בארגון.

 

הגם שבהשוואה למדינות רבות אחרות רמת הביטחון האישי של יהודי קנדה גבוהה, ומספר התקריות האנטישמיות נמוך יחסית – נאלצת הקהילה להתמודד עם עלייה בתופעות אנטישמיות. למרות גודלה של הקהילה, היהודים הם המטרה למרבית פשעי השנאה במדינה

Published in Ynet

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*