פוליטיקה

בואו אלינו לים מאת ניצן דוד פוקס  

 מאז הקמת צה”ל נחשב חיל הים לכוח משני בחשיבותו, אם לא פחות מכך. למה בעתיד הקרוב הוא צריך להפוך להרבה יותר מהערת שוליים בתפיסת הביטחון הישראלית?

ראש הממשלה הראשון של ישראל פרסם ב־1953 את מסמך היסוד של תפיסת הביטחון הישראלית, ״צבא ומדינה״. המסמך, כעשרה עמודים אורכו, עסק בכיוון האסטרטגי של בניין הכוח של צה״ל וביחסו עם המדינה והעם. בתוך המסמך שרבט בן־גוריון שורה אחת, כמעט הערת שוליים, בנוגע לחיל הים: ״יש לצמצם את חיל הים ושירותיו״.

״צבא ומדינה״ נכתב בימים שמדינת ישראל הקטנה הייתה נעולה בשלוש חזיתות מול כוחות יבשה. היא הייתה עסוקה בעיקר בהישרדותה, ולשם כך שמה את הדגש על כוחות שיצליחו להביא להכרעה מהירה של הקרב. בסביבה כזו חיל הים, ובכלל הים, הם הערת שוליים באסטרטגיה הלאומית.

לא עוד.

בפתחו של עשור עברי חדש, הערת השוליים הופכת למרכז העניין. משפיעים על כך שדות הגז הישראליים במזרח הים התיכון, שהגנתם חשובה, אך הם לא הגורם המרכזי שיכריח את ישראל להתחיל לחשוב על עצמה ככוח ימי, שמוכרח לחזק את כוחו ושליטתו בים התיכון ובים האדום. הגורם המרכזי הוא המסחר הפורח של ישראל עם העולם.

איור: שאטרסטוק

כוחו של הצי

את המבנה הגיאוגרפי של הכלכלה העולמית קובעת אמת מוחלטת אחת, שכבר עמדנו עליה במדורים קודמים: שינוע כמות גדולה של סחורות דרך הים זול יותר מאשר דרך האוויר או היבשה. אנחנו יכולים לייבא בזול מסין או מארה״ב רק הודות לספינות המשא העצומות שמשנעות אלפי טונות של סחורות בעלות נמוכה יחסית למשקלן, ולכן כל כלכלה שרוצה לשגשג חייבת גישה נוחה לים, בשביל ייבוא וייצוא, או סחר עם העולם. היא גם חייבת לשמור לעצמה את היכולת לאבטח את ספינותיה באזורי ים מסוכנים, כדי למנוע פגיעה במסחר או חסימה של זרם חומרי הגלם החיוניים למשק. כלכלה חזקה צריכה צי חזק.

צי חזק שומר על נמלי המדינה פתוחים ועל קווי השייט בטוחים וחופשיים. הוא גם מרתיע מדינות ויחידים מלפגוע בספינות מטען שנושאות את דגלו או נמצאות בדרכן אל ארצו וממנה. צי חזק גם מאפשר למדינה לעשות לאחרות את מה שהיא לא רוצה שיעשו לה: לחסום נמלים, לשבש קווי שיט, לעצור ספינות. בעולם שלנו פעולות כאלה כבר אינן לגיטימיות, אך לפעמים די באיום כדי להביא מדינה סוררת לשנות את התנהגותה. האמריקנים עשו זאת כששלחו נושאות מטוסים אל מצר טאיוואן בשנות התשעים, כדי להרתיע את סין מלתקוף את האי.

מאז שנות ה־2000 ישראל חווה זינוק עצום במשק, בכלכלה ובייצוא. מאז 2009 הייצוא הישראלי כמעט הכפיל את עצמו, מ־60 מיליארד דולר ל־110 מיליארד דולר, והביקוש לחדשנות ישראלית בתחומי הסייבר, הביטחון, המים, החקלאות וטכנולוגיית הרכב האוטונומי רק ימשיך ויגבר, וידחף את המשק קדימה בשנים הבאות. הביקוש גם ימשיך ויקדם את מעמדה של ישראל בעולם, כשעוד מדינות באפריקה, במזרח אסיה ובאמריקה הלטינית יבקשו להעמיק את קשרי המסחר איתנו.

בעולם ללא ארה”ב

לחיל הים תפקיד מפתח בביסוס ההתעצמות הכלכלית של ישראל על בסיס גיאופוליטי איתן. הגישה של ישראל לעולם והגישה של העולם לישראל היא קודם כול ולפני הכול דרך הים.

עד היום סמכנו על ארה״ב שתבטיח את נתיבי השיט בעולם, במיוחד בנקודות אסטרטגיות כמו תעלת סואץ, באב אל־מנדב (המצר בין תימן לסומליה בפתחו של הים האדום) ובמפרץ הפרסי. ככל שארה״ב תתעניין פחות בעולם, ישראל תצטרך להבטיח את החופש הימי שלה בים האדום ובמזרח הים התיכון בכוחות עצמה.

איור: שאטרסטוק

העלייה של ישראל ככוח ימי חדש תביא לשינוי בדינמיקת הכוח של מזרח הים התיכון. לראשונה יהיה כוח שיוכל להתנגד לטורקים ולהכריח אותם להימנע מאלימות בקידום האינטרסים שלהם בים התיכון. ישראל גם תוכל לשתף פעולה עם מדינות שוחרות יציבות כמו הודו, אוסטרליה, סין ויפן, כדי להבטיח את קווי הסחר בין אירופה למזרח אסיה.

הים היה הערת שוליים בתחילת ימיה של מדינת ישראל. כעת, כשאנחנו בפתחו של עשור עברי חדש והמדינה שלנו מתחזקת ועולה, הגיעה העת שהים יקבל גם אצלנו את אותה חשיבות אסטרטגית שנותנות לו כל המעצמות הגדולות.

איור: שאטרסטוק

בריטניה נגד איראן: לא תרחיש היפותטי

האיום בשיבוש התעבורה הימית אינו רק תופעה של ימים עברו. ביולי עצרו נחתים בריטים מכלית איראנית שעברה במצרי גיברלטר, בטענה שהיא מעבירה נפט לסוריה בהפרה של הסנקציות על המדינה. האיראנים בתגובה עצרו מכלית בריטית במצרי הורמוז: הם טענו שהיא פגעה בכלי שיט איראני, והתעלמה מאזהרות טהרן.

בשבוע שעבר הודיעה איראן שתשחרר, לאחר חודשיים, את המכלית הבריטית “סטנה אימפרו” ואת 23 אנשי הצוות שלה. המכלית האיראנית “גרייס 1” שעוכבה בגיברלטר שוחררה כבר לפני חודש. ההטרדה ההדדית והפגיעה בכלי השיט בשני מצרי הים מראות לנו שכוח ימי המסוגל לבד או בשיתוף פעולה להגן על נתיבי שיט הוא צורך חיוני לכל מדינה, גם היום.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*