Uncategorized

במה חטאה רחל

קריאה מדוקדקת בסיפור חייה של רחל שופכת אור חדש ומזעזע על מותה, והופכת אותו מסיפור עצוב גרידא לסיפור על חטא ועונש

כמה עצוב הסיפור על מותה של רחל בטרם עת, על אם הדרך. רחל, אשתו האהובה והיפה של יעקב, אשר התחננה לפרי בטן ומתה בלדתה את בנה השני. אבל קריאה מדוקדקת בסיפור חייה של רחל שופכת אור חדש ומזעזע על מותה, והופכת אותו מסיפור עצוב גרידא לסיפור על חטא ועונש.

שימו לב לפרדוקס הנורא שיוצרות נסיבות מותה של רחל. במשפט הישיר הראשון המצוטט מפיה אומרת רחל ליעקב: הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי. אבל באופן מעורר חלחלה ממש, בדיוק באותו רגע שבו מתגשמת משאלתה והיא הופכת לאם לבנים עם לידתו של בנימין, מתגשם גם הסיוט שלה: נפשה יוצאת והיא מתה. נדמה שהמספר המקראי שיושב על כס המשפט מוכיח אותה ואומר: ‘ראי, אמרת שבלי בנים את מתה, והנה את מתה ברגע שקיבלת בנים. כך או כך אין לך חיים’.

המספר המקראי מורגל במניעת התגשמות משאלות מגיבוריו. גורלה הטרגי של רחל עשוי להזכיר את גורלו של משה שלא זכה להגיע לארץ ישראל, ואת גורלו של דוד שלא זכה לבנות את בית המקדש. אלא שהם חטאו חטא גדול ומפורש ונענשו.

במה חטאה רחל? מדוע נגזר עליה עונש כזה, חמור בהרבה מעונשם?

על פי המספר המקראי, שהאצבע המאשימה והמזהירה שלו מתנוססת מעל הפרשה כחרב מתהפכת, זהו גורלה של אישה שאינה רכה, אינה רגשנית ורומנטית. אישה בוטה מדי, עצמאית מדי, שמשתמשת בגבר לצרכיה ואינה מחויבת למוסכמות אתיות דתיות או משפחתיות. מן המפגש הראשון עם יעקב ועד מותה מתגלה רחל כאישה חזקה ונועזת, גם אם לפעמים צריך לקרוא בין השורות ואפילו בהיפוך. רחל התובעת בנים מבעלה ולא מאלוהיה, בניגוד גמור לחנה אשת אלקנה. רחל המקנאת באחותה, רחל המסרסרת בבעלה תמורת דודאים. רחל הגונבת את התרפים, ומסתירה אותם בערמה מאביה. אין ספק שהאישה האהובה ביותר בתנך – על בעלה – מתגלה כאחת הנשים הפחות אהובות על המספר המקראי, שמציג אותה באור מרתיע. ואולי את העוול הזה ביקש לתקן ירמיהו, בפסוקים היפים להפליא שהנציחו אותה כאם הבוכה על בניה. אך גם הם עושים לה עוול בהציגם אותה כאם הגדולה של כולנו, ולא כאישה החריפה, המרדנית והנועזת שהייתה, כך נדמה לי.

(צילום צרויה שלו: Lesekreis, ויקיפדיה עברית)

 

צרויה שלו היא סופרת

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*