תרבות ואמנות

דיקטטורה תרבותית מאת ניצה נחמיאס

ההרס שגורמת השתלטות הפוליטיקה על התרבות הישראלית

זובין מהטה והתזמורת הפילהרמונית צילום:

בתוך גל הסירחון האדיר של שחיתות שלטונית, פרשיות השוחד, שקרים, והתמוטטות אמון הציבור במערכות השלטון והחוק שעוטף אותנו, נראה כי דיון בנושא הרס התרבות בישראל הוא שולי ולא חשוב. ברם לדעתי, זו טעות. אסור לציבור להתעלם מהעובדה ששרת התרבות הורסת באופן שיטתי ומכוון את המוסדות המפוארים והחשובים ביותר של התרבות הישראלית.

יש במעשיה של השרה רגב הרס ונזק בל יתואר של ערכי התרבות הישראלית שניבנו במשך מאה השנים האחרונות בעמל, ביזע, באהבה, במסירות, ובידע רב של אלפי אומנים ויוצרים אשר פיתחו תרבות ישראלית רצינית ברמה בין-לאומית, מכובדת, ומוכרת בעולם. תרבות זו הולכת ונהרסת לנגד עינינו תוך שימוש בתכסיסים פוליטיים אפלים ומרושעים, תכסיסים הנבנים על יצרים של גזענות, שנאת אחים והשתלחות במגזר ערטילאי הנקרא “אליטות” אשר לדעת השרה רגב יש לקעקע ולהרוס.

אולי נזכיר למי ששכחו מי הן ה”אליטות” הללו שהשרה רגב כל כך משתדלת להרוס. ב-26 בדצמבר 1936, לפני כ-80 שנה, נולדה התזמורת הפילהרמונית הארץ-ישראלית, שכללה 75 מוזיקאים יהודים מאירופה שחזו את השואה והשכילו לעלות לארץ ישראל, ליצור את מה שהכנר הדגול ברוניסלב הוברמן, מייסד התזמורת, קרא “התגשמות התרבות הציונית בארץ האבות”.

הקונצרט הראשון התקיים במגרשי התערוכה בצפון תל-אביב, בניצוחו של גדול המנצחים בעולם ארתורו טוסקניני, אשר זנח לשבועות אחדים את תזמורת האן-בי-סי המהוללת שלו כדי “להעניק טיפול אבהי לרך הנולד”. המאסטרו הדגול, שברח קודם לכן ממולדתו איטליה בגלל עליית הפשיזם, אמר, “אני עושה זאת למען האנושות”. כבר בעשור ראשון זה לקיומה, עלו על במת התזמורת גדולי המנצחים בעולם וביניהם אומנים ישראלים כמו המלחין פאול בן-חיים והסולנים הזמרת ברכה צפירה, הפסנתרנית פנינה זלצמן, הצ’לנית תלמה ילין ואחרים.

אני מניחה ששרת התרבות מירי רגב אינה מנויה על הפילהרמונית, וזה בסדר. אף שלדעתי ההפסד הוא כולו שלה. מנגד, לי אין מנוי להופעות של אייל גולן. אבל גם אם היא אינה חובבת מוזיקה קלאסית, מדוע להרוס את התזמורת הפילהרמונית, המייצגת אותנו בעולם בצורה המכובדת ביותר, ומדגישה את ערכי התרבות שלנו, ולהשאיר במרכז הבמה רק את התרבות של אייל גולן???

האם המדד לתרבותה של חברה הוא הכמות? כמה אזרחים בבריטניה נוסעים ללונדון לשמוע קונצרטים של התזמורת הבריטית? האם בגלל זה נחסל את התזמורת הפילהרמונית הבריטית, או את תזמורת ניו-יורק? האם יש למירי רגב מושג כמה עשרות מיליוני אנשים בעולם ובארץ מאזינים למוזיקה של התזמורת הפילהרמונית ברדיו ובטלוויזיה? לעומת זאת כמה מיליוני אנשים בעולם מאזינים לשירים של אייל גולן? מדוע מירי רגב רוצה לחסל את הפילהרמונית, כי הם לא ממלאים אולמות כמו קיסריה? אומנות איננה נמדדת בכמות.

פיקאסו היה רק אחד, וכן גם ואן-גוך ומודליאני. רב-תרבותיות צריכה להיות העיקרון המדריך את שרת התרבות ולא חיסול התרבות שנבנתה בעמל רב בתעוזה, בדמיון, וכנגד כל הסיכויים. הנגנים בפילהרמונית העובדים קשה להביא לנו כבוד הם לא האליטות. השרה מירי רגב היא האליטיסטית, המרגישה שהיא “כול יכולה” שיש בכוחה להרוס במחי קולמוס מפעלי תרבות בני כמעט 100 שנה! זוהי גישה דיקטטורית! כאשר אדם אחד, בתפקיד פוליטי-ציבורי, יכול להרוס את תרבותה של מדינה, זוהי דיקטטורה! כל השומע את נאומיה מתחלחל למשמע האליטיזם שלה: “החל בראשון בינואר 2019 יהיה סוף להתנהלות הנוכחית של מוסדות התרבות במדינה”. השרה רגב תקבע, ואין לי ספק שהיא אכן תעשה זאת, מה יהיה צביונה של התרבות הישראלית בעתיד. זוהי דיקטטורה תרבותית מאיימת ומפחידה.

ואולי כדאי לומר מילים אחדות על משמעותו של המושג “תרבות” ועל מקומה של התרבות בחיי החברה במדינה. למושג “תרבות” יש הגדרות רבות, ברם מוטיבים מסוימים משותפים לרובן. ביניהם ההסבר ש”תרבות” איננה דבר מוחשי, אלא היא אוסף של רעיונות, סמלים, תנאים חברתיים, דרכי התנהגות, ערכים, שחברה מאמצת אותם ומתנהלת לאורם. תרבות עוברת מדור לדור, היא נוצרת במשך שנים רבות, משתנה לפי התנאים, ומקובלת על האנשים המרגישים שייכים לאותה קבוצה.

ברם, בחברה נוצרות בדרך כלל קבוצות משנֶה, ואלו מאמצות ערכי תרבות מסוימים אבל לא מקבלות ערכי תרבות אחרים המקובלים על חלקים שונים בחברה. חברה נאורה היא חברה המקבלת ומכילה את כל ערכי התרבות הייחודיים לכלל חלקי החברה, והמכבדת את הערכים השונים ואת התרבות המגוונת של כל הקבוצות השייכות לאותה חברה.

השרה רגב אינה מכירה בעובדה שהתרבות בחברה הישראלית, שנבנתה במשך עשרות שנים, מאז הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית על שפת הים בתל-אביב, היא מגוונת ואיננה בעלת צביון אחיד. אסור להרוס את המרקם התרבותי היפה והעדין שנולד והתפתח במדינה ואשר הופך את התרבות הישראלית לייחודית ומקסימה.

השרה רגב, אינך מומחית ואין לך רקע תיאורטי בתחום הסוציולוגי-פסיכולוגי של המושג “תרבות”. הניחי לתרבות הישראלית, התפתחנו וגדלנו במשך השנים ללא התערבות פוליטית, באופן המצוין ביותר. עזבי את העיקרון הדיקטטורי שלך, שאת המחליטה מה יהיה הצביון התרבותי של מדינת ישראל. הדוקטרינה שלך מתאימה בדיוק לדוקטרינות הקומוניסטיות, החל בסטאלין וכלה בפוטין. הנאומים שלך על השינויים שאת מתכוננת לעשות בתרבות הישראלית היו יכולים להיכתב במוסקבה. במטותא ממך, תמצאי סוס אחר לרכוב עליו בדרך לרומם ולחזק את מעמדך במפלגה. לא זו הדרך!

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*