דיעות

האם האנטישמיות באמריקה מתמסדת? \ בן צור

ימים מעטים אחרי שדובר מטעם האו”ם בשם אחמד שהיד פרסם דוח שמגנה אנטישמיות, תחת הכותרת: “המלחמה באנטישמיות, ביטול את האפליה וחוסר הסובלנות המבוססת על דת או אמונה”, ניתן להיות מעט אופטימיים מנקודת ראות יהודית. הדוח תואר על ידי רבים מאלה שקראו אותו כ”חסר תקדים”, בהתחשב בעובדה שהאו”ם גינה את ישראל באובססיביות מאז הקמתה, יותר פעמים מכל הגינויים האחרים יחדיו. הדובר מדגיש, שלעתים אנטישמיות איננה מדווחת כלל, או שהיא מדווחת באופן שאינו מבטא את חומרתה. הדוח מתווה את תפוצת  כ 15 מיליון  היהודים בעולם ומוקיע את מה שנחשבת למתקפות העתיקות כנגד היהודים, כמו האשמתם בצליבתו של ישו ועלילות הדם הקשורות ברצח ילדים, ששולטות בנרטיב האנטישמי העולמי

הוא ממשיך לחשוף את השקרים כנגד היהודים כשהוא כותב: “המקור של הרבה מהסטיראוטיפים השליליים האלה נמצא בפרוטוקולים של זקני ציון שנכתב בוף המאה ה 19, והינו מסמך מזוייף ומוטל בספק על ידי רוב החוקרים. לטענת הפרוטוקולים האלה ליהודים יש תכנית סודית שאמורה להביא לסופו של העולם”. עוד מגנה שהיד את הכחשת השואה, ואת תנועות החרם והקריאות לסנקציות נגד ישראל. הוא מאשים את האנטישמיות באינטרנט, כחלק מהבעיה שגורמת להתגברות האלימות כנגד יהודים

יותר מזה, שהיד הקדיש חלק מהצהרתו להגדרת האנטישמיות, ולמה שנחשב ל”שנאת יהודים”. כמו כן הוא ציין את מעט המדינות שנקטו בפעולה נגד פשעי השנאה והאנטישמיות, כמעט בלי לציין מהן הפעולות שהמדינות האלה נקטו. בסוף ההצהרה שלו, מציע שהיד כמה הצעות טובות כמו למשל: “מדינות חייבות לחוקק ולכפות חוקים הנוגעים לפשעי שנאה, המכירים באנטישמיות כנטייה אסורה, שקל מאוד להבין, להגדיר ולאתר אותה. מדינות חייבות לכפות שיטות, נוהלים ואימונים כדי להבטיח שאנשי החוק ידעו לאבחן אנטישמיות ופשעי שנאה, ולרשום אותם ככאלה. “אבל אם להיות כנים, ככל שאנשי החוק יהיו טובים ויעשו את עבודתם נאמנה, אני חושש שהם לא ילכו מעבר לרישום דוח. הסיבה שבגללה אינני תולה הרבה תקוות באנשי החוק הינה פשוטה: נוכחתי שחוסר עניין מצד הציבור, כמו העובדה שלא מעט אנשי חוק מחזיקים בעצמם בדעות אנטישמיות בפרט ובשנאת זרים בכלל, תגרום למוטיבציה נמוכה מצד האחראים על האכיפה, לעשות את עבודתם ללא משוא פנים. יותר מזה, בכל מה שנוגע לאנטישמיות

לא מעט אנשי חוק ישצחו לשתף פעולה עם העוברים על החוק שעל שמירתו הם ממונים

העניין איננו משתפר, אם לוקחים בחשבון שגם בקונגרס האמריקאי, יש נציגים כמו ראשידה טאליב, אילהאן עומר, ואלכסנריה אוקזיו קורטז, שנחשדות באנטי ישראליות ואטישמיות בעצמן. ההתבטאויות האנטי ישראליות והאטישמיות שלהן, עברו לסדר היום הציבורי באמריקה כמעט ללא מחאה ניכרת, מה שהיטה את שיווי המשקל לכיוון הרצוי להן, והכניס את האווירה שהן יצרו לתוך הזרם החשיבה האמריקאי העכשווי. כשאנו צופים באיש יהודי בברוקלין מותקף פיזית באמצע הרחוב, צלבי קרס על קירות בתי כנסת, בתים ועסקים יהודיים בעולם, כמעט ללא הסתייגות ציבורית נאותה, אני דואג! וזה עוד בלי להזכיר את התקפות הירי הרצחניות על בתי כנסת בפיטסבורג ובסאן דיאגו

מבחן מצויין שיכול להבהיר אם אמנם  האנטישמיות אמנם חודרת לזרם המרכזי באמריקה, הינו “מבחן 3 הדיס”, ( הכוונה לאות די האנגלית), שיצר בזמנו נתן שירנסקי –  דמוניזיישן, (דמוניזציה), דלגיטימיזיישן, (דה – לגיטימציה), ודבל – סטנדרט, (מוסר כפול). שרנסקי הסביר: “תמיד ניתן להעביר ביקורת על ישראל, בדיוק כפי שניתן לבקר כל חברה חפשית. אבל אסור שהביקורת הזאת תחצה את קו האנטישמיות. כשבני אדם מבקרים את התנהלותה של מדינת ישראל, צריך לבדוק אם אמנם הדיבורים האלה עומדים בקריטריון של שלש האלמנטים של הדיס, כדי לוודא שהביקורת הזאת לא נגועה באנטישמיות”. אני מסכים עם שרנסקי, שביקורת על ישראל איננה בהכרח אנטישמית. למרבה הצער אבל, לארגונים כמו תנועת הבי.די.אס. לדוגמא, אין כל כוונה להביא לשיווי משקל במזרח התיכון, על ידי הכרזת חרמות על תוצרת ישראל ועל תרבותה. הבי.די.אס. לא טורחים אפילו להסתיר עוד, את סדר היום האנטישמי שלהם, כפי שאומר הפרופסור אסאד אבוחליל: “המטרה האמתית של הבי.די.אס. הינה למחוק את מדינת ישראל מהמפה… זאת היא מטרה מוצהרת שאינה משתמעת לשתי פנים… צדק וחופש לפלסטינאים, אינם עומדים מבחינתם כשווי ערך לקיומה של ישראל”. רמת היצירתיות, או יותר נכון שאומר שיגעון, של שונאי ישראל, לא מפסיקה להפתיע אותי. כשנדמה לי שהם הגיעו לשיא מבחינתם, מצטרפים האנטישמים לוועידה העוסקת בשינויי האקלים בעולם, רק כדי להאשים את ישראל ב”אקלים של אפרטהייד”. במטרה להסב אליה תשומת לב עולמית, נערך הכינוס הזה במקביל לכינוס השנתי של האו”ם בניו יורק בספטמבר האחרון והוא נועד לתת חשיפה לתנועה בינלאומית של אנשים צעירים שלוחמים בהתחממות הגלובלית. לאנשי הבי.די. אס. זה לא משנה, מבחינתם זאת רק עוד הזדמנות לתקוף את ישראל. מה בכלל הקשר בין “האקלים של אפרטהייד נגד הפלסטינאים?” חוץ מגיבוב מילים שביניהן מוכנסת המילה “אקלים”, כדי לסבר את האוזן, במיקום ובזמן שלא לעניין

וכך מסבירים אנשי בי.די.אס. את דבריהם: “…הדיכוי של הפלסטינאים, שאין להם כל שליטה על אדמותיהם ועל אוצרות הטבע שלהם, גורם לשינוי באקלים. צריך לקרוא לזה אפרטהייד אקלימי. אותן המדינות המשקיעות בדלק מן החי, משקיעות גם בישראל שמדכאת את הפלסטינאים, והתוצאה מגבירה את תופעת שינויי האקלים”. למה? משום שהבי.דיץאס. מעוניינים להפוך את הסיפור הבלתי מציאותי הזה, לעובדה מוצקה, למרות שאין בה כל אמת היסטורית

המושג החדש: “אפרטהייד אקלימי”, בא ממקום ששואף לייחס לישראל תכונות שטניות, תוך התעלמות מזיהום האוויר שנגרם כתוצאה מהבערה יומית יזומה על ידי פלסטינאים של עשרות אלפי צמיגים למטרת מחאה ברצועת עזה. זאת היא צביעות ברמה הגבוהה ביותר. אם זה לא נחשב למוסר כפול, אז אינני יודע מוסר כפול מהו

אויבי ישראל לא יפסיקו אף פעם להמציא מזימות חדשות שמטרתן למחוק את הלגיטימיות של מדינת ישראל, וכאשר האנטישמיות זוחלת לה לאיטה לזרם המרכזי באמריקה, האמריקאי הממוצע הולך ומפנים את המסרים שלה בלי להרגיש. כאשר שנאת יהודים תהפוך להיות ה”נורמליות החדשה”, לא יהיה עוד מי שיעמוד בפרץ

עד כאן הצהרתו של אחד מדוברי האו”ם, שכפי ששמו מעיד עליו, אינו שייך לעם היהודי – ישראלי. צריך להעריך את היושרה שלו ואת אומץ לבו לומר דברים שיקשו עליו אולי לקחת חלק בחברה שאליה הוא משתייך. אבל עם כל הכבוד, מר אחמד שהיד הנכבד, מתעלם משני אלמנטים עיקריים: הראשון: אנטי ישראליות ואנטישמיות זה לא אותו הדבר לתקיפה אלימה של יהודי לאור היום, אין כל קשר להתנהלות הישראלית, והיא יכולה לנבוע מקשת רחבה של נסיבות. זה יכול להיות שוד פשוט. זאת יכולה להיות תוצאה של סכסוך כספי בין התוקף והנתקף, ואכן זאת יכולה גם להיות אנטישמיות לשמה. לא ניתן אבל להגדיר אותה ככזאת, לפני שהמוטיבציה האנטישמית לא הוכחה מעבר לכל ספק. אין ספק אבל, שליהודים הכי נוח לראות בכל מתקפה על יהודי, מעשה אנטישמי. לו הנתקף היה איש נוצרי לבן, אדם שחור או מוסלמי בדתו, מה שקורה אלפי פעמים בכל יום – התקשורת היהודית לא הייתה אפילו מציינת את האירוע

האלמנט השני שלא ניתן להתעלם ממנו בכל הנוגע לגדילה המדאיגה בפשעי השנאה השונים, כלפי יהודים ולא יהודים כאחד, התחילה עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. ההתבטאויות שלו, חוסר הנכונות לגנות פשעי שנאה, ואפילו ההתעלמות שלו מהם, יצרו קרקע פוריה לכח אלה שהסתתרו במחילות חשוכות בשולי החברה, להרים את ראשם וכדבריהם: “לפעול להצלת המולדת הנןצרית הלבנה”. סביר מאוד להניח שהגל

הזה ידעך עם העלמותו של טראמפ מהבמה הפוליטית, – כמה שיותר מהר, יותר טוב

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*