מקדמת דנא, נוהגים בני האדם לשסות זה בזה כלבים או תרנגולים, שטופחו, הורעבו ועונו, רק כדי שיהפכו אכזריים ועויינים באופן מיוחד. מסביב לזירה צופים בני האנוש בהנאה וללא חמלה, כיצד משסעים הכלבים והתרנגולים זה את זה לגזרים, עד למותו של אחד מהם. היצור האנושי, מה לעשות, הינו יצור צמא לדם. כל דם. אבל מה ש”עושה לו את זה” באמת, מה שמעורר אצלו יצרים קמאיים רדומים ומחיש את קצב זרימת הדם בעורקיו זהו דם אנושי. בני אדם הנלחמים זה בזה עד מוות, היו מאז ומעולם בידור להמונים נלהבים, גברים ונשים כאחד.
תמיד היו מי שידעו לנצל את האובססיה האנושית הזאת לאלימות ולדם כדי להפכה לעסק מכניס. תמיד היו בני אדם שהיו מוכנים להעמיד את שלומם, ואפילו את חייהם, על חוט השערה תמורת התהילה הרגעית והכסף הגדול.
העולם המערבי ברובו, מסתייג מאכזריות כלפי בעלי חיים והוציא אל מחוץ לחוק את קיומם של קרבות בעלי חיים. אבל מה שנוגע לקרבות של אדם באדם – כמה שיותר דם יותר פופולארי, והכל חוקי.
עם הזמן, קנו לעצמם הלוחמים מעמד של ספורטאים, שמתחרים בתחרויות ספורט לגיטימיות כמו האולימפיאדה למשל, עם כל הכבוד והיוקרה הנלווים למעמד הזה. המצליחים שבהם, (היותר חזקים ואלימים), נעשים כוכבים בקנה מידה עולמי. הם מופיעים בשערי מגזינים יוקרתיים, מככבים בפרסומות למוצרים נחשקים ובסרטי קולנוע שוברי קופות, בהם הם יכולים להמשיך ולהציג לראווה את כישורי הלוחמה שלהם ומרוויחים מיליוני דולרים, והם הופכים להיות לדמויות נערצות ומודלים לחיקוי, לדורות של בני אדם צעירים, החולמים לגדול ולהיכנס לזירה כלוחמים בעצמם.
ענף ה”ספורט” המתפתח ביותר בעשורים האחרונים בארה”ב, הינו ענף “אומנויות הלחימה המשולבות”. עד להתמסדותו, היה העיקרון עליו מבוסס ה”ספורט”, בסיסי ביותר: שני בריוני קשקשים, הולמים האחד בשני, ומשתמשים באגרופים , מרפקים, בעיטות ברכיים ורגליים לכל חלקי הגוף, כשגם נשיכות ושימוש בצפרניים ובאצבעות לשפיכת עיני היריב, מותרת. כמעט הכל מותר במטרה להביא את היריב לכניעה מוחלטת. לעיתים קרובות, היו קרבות אלה מסתיימים באבדן הכרה של המפסיד ולפעמים אפילו במוות. המנצח במקרה שכזה, לא הואשם בעברה כלשהי, המוות היה “תאונה מצערת”, ותו לא.
לפני התמסדות ה”ענף”, נערכו הקרבות בקרנות רחוב או בכיכרות, ללא חוקים או מגבלות על משקל הלוחמים ועל משך הזמן בו ימשך הקרב. המתמודדים הורידו חולצות והתחילו להלום זה בזה, עד שאחד מהם נותר לעמוד על רגליו. “פייט קלאבס”, כך נקראו הקרבות האלה, שמשכו קהל נלהב שנהג להמר על המנצח.
בשנת 1993, התארגנו הלוחמים בחסות מסחרית, והוקמה ליגה שארגנה את הקרבות באולמות, בתוך זירה בעלת 8 צלעות מגודרת ברשת ברזל. הליגה ארגנה טורנירים, מכרה כרטיסים והעניקה תוארי אליפות ללוחמים. הליגה משכה אלפי רוכשי כרטיסים לאולמות, אולם לא קיבלה כיסוי תקשורתי, ואם אתה לא בטלוויזיה – אתה לא קיים.
את “מכת המוות” לליגה, הנחית הסנטור, ג’ון מק’קיין ז”ל, שבשנת 1996, הכריז על מסע צלב כנגד מה שהוא כינה: “הספורט הברברי, שמזכיר קרבות תרנגולים אנושיים”. מק’קיין שלח מכתבים אישיים למושלי 36 מדינות, ודרש לאסור על קיום תחרויות אלה בשטחן. התייחסותו לנושא, העלתה אותו לסדר היום הציבורי. שאלת הלגיטימציה של האלימות בכלל, הפכה לנושא לוויכוח ציבורי לוהט. שבסופו אפילו החברה האמריקאית, הסוגדת לאלימות, חשבה שתצוגה פומבית, של פגיעות פיזיות חמורות, פרצופים שטופי דם ואברים שבורים, אינה ראויה שיעברו עליה לסדר היום. רוב המושלים קיבלו את דרישתו של מק’קיין, ואסרו על קיום הקרבות במדינותיהם. ליגת האם.אם.איי., נאלצה להסתפק בקיום הקרבות בלאס ווגאס ובכמה ממדינות הדרום, בפני קהל נלהב אך מצומצם, לא מספיק כדי להגיע להצלחה כלכלית.
בסוף שנת 2000, נאלצה הליגה להכריז על פשיטת רגל. שני אחים, פרנק ולורנזו פרטיטה, אלי הימורים מיליונרים ואוהדי הענף מלאס ווגאס, יחד עם מתאגרף חובב בשם דנה ווייט, שהאמינו ביכולתם להחיות את העסק, שילמו שני מיליון דולר ורכשו את הליגה מבעליה.
השלישיה פתחה בקמפיין פרסומי ושיווקי רב היקף, לא לפני שקבעה חוקה חדשה האוסרת על בעיטות בראשו של לוחם השרוע על רצפת הזירה ועל פגיעה בעיניים. כמו כן אמצה הליגה המתחדשת שיטת שלשה סיבובים בני 4 דקות כל אחד, והפרידה את המתחרים בהתאם להגדרת המשקלים שלהם. המטרה הושגה והמגבלות שאסרו על הספורט להתקיים ברוב מדינות ארה”ב, הוסרו. הסכמי שידור נחתמו עם רשת “פוקס ספורט” שהחלה להקדיש לספורט תכנית שבועית. כמו כן הופקה ושודרה תכנית ריאליטי בשם “הלוחם האולטימטיבי”, שעקבה אחרי חייהם , אימוניהם וקרבותיהם של לוחמים ומאבקם להגיע לפסגה. התכנית צברה פופולאריות עצומה, והפכה גם את משתתפיה לכוכבי על.
קהל הצופים בשידורי פיי –פר וויו, הגיע לשיאים חסרי תקדים למופעי ספורט, והוא גדל בלי הפסקה. שלשת הבעלים של הליגה הפכו למיליארדרים “כבדים”.
רשת פוקס נהנית מרייטינג גבוה במיוחד של עשרות מיליוני צופים, לא פחות משידורי גמר של ענפי ספורט פופולאריים כמו כדור סל ובייסבול ואולי יותר.
יש לציין ששידורי הקרבות בהודו, נסיכויות המפרץ הפרסי, סין ועוד, עומדים להפוך את הספורט, שגם אחרי כינון החוקה החדשה, הינו אלים במיוחד, לספורט הפופולארי והנפוץ ביותר על פני כדור הארץ.
