דיעות

הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – עאלק \ יואל ישראלי

מאז שאני זוכר את עצמי, (וזה הרבה זמן), אחד הגורמים שגרמו לי להיות גאה בישראליות שלי הייתה הגדרת מדינת ישראל כה”המוקרטיה היחידה במזרח התיכון”. מאז אבל זרמו הרבה מים עכורים בירקון, ועל פניו נראה כאילו מדינת ישראל הולכת ומשתלבת במרחבי המזרח התיכון, ומקבלת לאט לאט צביון לבנטיני בלתי ניתן להכחשה

 ממקום מושבם, מביטים הישראלים שמתגוררים מחוץ לגבולות המדינה אל ישראל של היום בעיניים כלות ומשתאות ואומרים לעצמם שלא לילד הזה הם התפללו

נכון, יש בישראל של היום תעשיית הייטק מתקדמת, כבישים לתפארת, בניני ענק שעומדים בשורה הראשונה של הארכיטקטורה העולמית, בתי קפה מעוצבים ועוד כמה סממנים מערביים מובהקים. כל זה אבל חסר משמעות לנוכח העובדה שבארץ הזאת חי היום עם חדש, עם שלא ידע את יוסף, ושלא רוצה לדעת אותו. עם שמבחינה מנטלית עצר את התפתחותו הרוחנית פחות או יותר בכתה ג’ של בית הספר היסודי

 ברור שיש בקרב אזרחי ישראל גם כאלה שהם משכמם ומעלה מכל הבחינות. מספרם אבל הולך ומצטמצם, וספק אם הם מרגישים בבית במדינה שלהם. קרוב לוודאי שלא פעם הם מרגישים שהם חייזרים שם, ועוד יותר קרוב לוודאי, שבדיוק כך רואים אותם הישראלים המצויים. אלה וגם אלה, היו שמחים אילו יכלו להפריד כוחות וללכת כל אחד לדרכו, או אולי יהיה נכון יותר לומר שהישראלים המצויים היו מוכנים ברצון לממן ל”חייזרים” החיים בקרבם, כרטיסי טיסה לכיוון אחד, ולשלוח אותם לכל מקום שממנו הם לא יוכלו להפריע להם להשתלב סופית במרחב השמי

החדשות האחרונות מישראל מבשרות על כך שראש ממשלתה, שרק לפני שבועות מספר יזם הליכה לבחירות חדשות, מנסה עכשיו לבטל את הבחירות האלה, מתוך הבנה שמעמדו בסכנה, וכי יש אפשרות למעלה מסבירה שהוא יאבד את כסאו, ואת האפשרות לשלוט בגורלו האישי – שנמצא במקום מעורפל מאוד. במידה והוא יאבד את השליטה על מינויים של עמדות מפתח בראשות המחוקקת ובראשות השופטת, הוא עלול למצוא את עצמו מתייצב בפני שופט, כאזרח מן השורה, וככזה, ואת זאת הוא יודע היטב, אין לו הרבה סיכויים לצאת זכאי מול ההאשמות העומדות נגדו. לפיכך האופציה היחידה

שעומדת  מחיר, גם במחיר ביטול הדמוקרטיה. (מדהימה ההקבלה למתרחש כיום באמריקה, אבל זה נושא למאמר אחר

באופן לא מפתיע, חלק גדול של עם ישראל הנוכחי, מוכן לקבל את ביטול הדמוקרטיה באהבה ובזרועות פתוחות. האם זהו אותו עם ישראל שהתעקש להמליך על עצמו מלך, גם כשהוזהר מראש על התוצאות העגומות שמהלך כזה ייצר? האם יש משהו באוויר או במים של המזרח התיכון, שגורם לתושביו ללכת שבי אחרי שליט יחיד, רודני ואכזר, שסמכותו עוברת בירושה מאב לבן?

חלק לא קטן, ואולי רוב הישראלים של היום, מכנה את ביבי נתניהו, ראש הממשלה הנוכחי של ישראל “מלך”. רבים מאמינים שאין בישראל אדם מוכשר וטוב ממנו לנהל את ענייני המדינה. את ה”מלך” שלהם, הם בוחרים בבחירות דמוקרטיות, והם מוכנים לבטל את הצורך בבחירות בכלל, במידה כמובן שהם יצליחו להמליך את ה”מלך” שהם בחרו

“שמלה לך, מלך תהיה לנו”, אמר הנביא ישעיהו באחת מנבואות החורבן שלו. הפרשנות המקובלת לאמירה הזאת אומרת: הצורה בה בני ישראל בוחרים לעצמם מלך, היא בעצם תחילת תהליך החורבן. נראה כאילו הנביא ישעיהו כיוון את דבריו למה שקורה בישראל בימינו אלה: העם ממליך על עצמו מלך שיביא בסופו של דבר לחורבנה של ישראל, אולי לא מבחינה פיזית, אבל מבחינה ערכית. ישראל תחת שלטון יחיד של משפחת מלוכה, לא תהיה כבר הישראל עליה חלמו הרצל, התנועה הציונית, הבילוי”ים, אנשי העליה השנייה, ז’בוטינסקי, המחתרות, פליטי השואה, מנסחי מגילת העצמאות, לוחמי ונופלי מלחמת השחרור וכל הלוחמים שמסרו את נפשם על מזבח המולדת – שהיו מגש הכסף, שאפשר את הקמת המדינה ואת קיומה. להבדיל אלף אלפי הבדלות, היא תפסיק גם להיות ה”בית” שאליו מתגעגע חלק לא קטן מאלה שעזבו אותו ומצאו לעצמם מקום מגורים חדש במקום אחר, אבל מבחינתם – “בית” – זה לא רק מקום מגורים

במידה ויוזמת נתניהו לבטל את הבחירות ולהנציח את קיומה של הממשלה הנוכחית תצלח בידו, הרי שמדינת ישראל תהיה דמוקרטיה, בדיוק כמו רוסיה, טורקיה, מצרים, סוריה, ירדן, איראן, ועוד כמה מדינות שמתקיימות בהן בחירות “דמוקרטיות”. אין סוג הדמוקרטיה הזאת ראויה להקרא “דמוקרטיה”, אלא אם כן נצמיד לה “עאלק”, יחד עם קריצה עין מזרח תיכונית שאומרת הכל

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*