פוליטיקה

הוא עדיין חי בתקופת כריית פחם \ בן אלידע

במהלך השנתיים הראשונות לנשיאותו של טראמפ, נסגרו יותר תחנות כח שפעלו על אנרגיה מופקת מפחם, מאשר בכל שמונה השנים של תקופת קודמו – ברק אובמה, על אף המאמץ הרפובליקני לתחזק את תעשיית הפחם, כפי שטראמפ הבטיח לכורי הפחם בעת מסע הבחירות שלו

בסך הכל נסגרו תחנות כח פחמיות שהפיקו ביחד 23,400 מגהווט בשנים 2017, 2018,  לעומת סך של 14,900 מגהווט בשנים 2008, 2016, וזאת על פי דוח של האי.אי.איי – יו.אס. אנרג’י אינפורמיישן אדמיניסטריישן

טראמפ ניסה לבטל תקנות שתיקנו קודמיו הנוגעות לשינויי האקלים ולשמירת הסביבה במטרה לקיים הבטחות לבוחרים במדינות כמו וויאומינג וווסט וירג’יניה, שהן מדינות שבהן תעשיית כריית הפחם המזהמת, סיפקה כמה אלפי מקומות עבודה

אמנם, כמה מכרות נפתחו מחדש וסיפקו כ 200 משרות כריית פחם. אבל באופן לא מפתיע, הביקוש לתוצרת לא השיג את ההיצע. למעשה, בשנה השנייה לנשיאותו, נסגרו תחנות כח פחמיות שסיפקו כ 14,500 מגהווט. לשם הבהרה: 1 מגהווט חשמל, מספק אנרגיה לאלף בתים בערך

צריכת הפחם לשם הפקת חשמל יורדת בעקביות מאז השיא בשנת 2011, שבה הופק פחם שאפשר לתחנות הכח לספק 317,000 מגהווט, וכפי שמסתמן, המגמה הזאת לא נעצרת ולא תעצר בעתיד. לעובדה הזאת יש שתי סיבות: ישת הציבור לאנרגיה נקיה, והמחיר הגבוה של הפקת אנרגיה מפחם

הגז הטבעי הזול, והתפתחות מניצול מקורות אנרגיה נקיה טבעית כמו רוח ושמש, מצליחים לשמור על מחיר נמוך לחשמל, שהפחם איננו מסוגל להתחרות בו. התוצאה ברורה, בטורבינות הפחמיות גומרות את חייהן, ואיש אינו מוכן להשקיע בחדשות

מפעילי הטורבינות הפחמיות כבר הצהירו על כוונתן לסגור לפחות 8,422 מגהווט של חשמל פחמי. עוד 7,500 מגהווט יגרעו מהאספקה השוטפת בשל סגירת אחד מהיצרני

האנרגיה הגרעינית. המספרים האלה לא ישפיעו במיוחד על האספקה השוטפת של האנרגיה בארה”ב, אבל יש בהם כדי להצביע על מגמה

מעט אחרי שטראמפ נכנס לבית הלבן, היצאו דובריו בהצהרה על כוונתו (שאמנם מומשה מאוחר יותר), לפרוש מהסכמי פריס שנחתמו בשנת 2015, על ידי אתם יודעים מי. ההסכמים האלה עוסקים במלחמה בשינויי האקלים ובשמירה על הסביבה. בין היתר הגבילו ההסכמים האלה את כמות פליטת גזי החממה על ידי תחנות הכח, על ידי איסור השימוש במקורות אנרגיה כמו פחם, ודלק

בשנת 2018, כך על פי מחקר שבוצע על ידי מכון מחקר עצמאי בשם קבוצת רודיום, חלה עליה בשחרור של גז החממה – דו תחמוצת הפחמן בארה”ב אחרי ירידה מתמשכת בשלשת השנים שקדמו לה. מזג האוייר החורפי הגדיל את צריכת הדלק הנדרשת לחימום, והשיפור בכלכלה הגדיל במידה ניכרת את תנועת המטוסים והתחבורה בכבישים, כולל צמיחה בצריכת הדיזל המזהם. שנת 2017 הייתה השנה שבה נרשמה נקודת השפל ביצור גז החממה. שנת 2018, שאחרי פרישת ארה”ב מהסכמי פריס, כבר יצרה כמות גז כפולה מזו של קודמתה

ג’ון לארסן, מנהל המחקר של קבוצת רודיום אומר: “חצי מכמות הגז הרעיל מיוצרת על ידי תחנות הכח והתעשיה הכבדה, והחצי השני על ידי התחבורה ומשקי הבית. חצי מכמות הגז התעשייתי היא תוצאה של שימוש בפחם בתחנות הכח”. במילים אחרות, רבע מהזיהום מגיע משימוש בפחם

ממשל טראמפ עוד ניסה לבלום את סגירת התחנות הפחמיות והגרעיניות במהלך שנת 2017. שר האנרגיה ריק פרי, הציע לתחנות הכח הנ”ל סובסידיות נכבדות בטענה שהן מספקות גמישות וחוסן לרשת החשמל האמריקאית

מי שטרפד את הרעיון הזה הייתה הראשות הפדרלית לפיקוח על פליטת גזי החממה – (אפ.אי.אר.סי.), בניהולו של היו”ר קווין מקלנטייר, שהיה נחוש בהחלטתו, על אף הלחץ שהופעל עליו מצד הנשיא עצמו. ב 2 לינואר האחרון, נפטר מקלנטייר, ואין כל ספק שהמועמד להחליפו, יהיה זה שיסכים לטפח את התחנות הפחמיות והגרעיניות

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*