חדשות

הולך בעקבות סבא מאיר מאת סמל יואב בר

גדלתי על סיפוריו של סבא שלחם באצ”ל – שם פגש את סבתא • הדרך שהתווה לי היא המוטיבציה שלי להיות לוחם ומפקד בנח”ל

מתגייסים חדשים // צילום: קוקו

גדלתי על הסיפורים של סבא מאיר, ששירת באצ”ל – שם הוא הכיר את סבתא רייצה. תמיד סיפרו לי על הקרבות שבהם הוא נלחם על הבירה שלנו, ירושלים.

באצ”ל הוא עבר קורס מדריכים בחיל התותחנים בהמלצתו של מפקד האצ”ל ששמעתי עליו כל כך הרבה, עמיאל. עם סיום הקורס נערכה מסיבה גדולה בבסיס שבו הוא עבר את ההכשרה, בסיס צריפין, וזאת הייתה ההזדמנות של סבא להזמין את סבתא למסיבה.

באצ”ל סבא היה סמל ונלחם בקרבות רבים, עד לפירוק האצ”ל ולהקמת צה”ל. כשסבא התגייס לצה”ל הוא כבר היה בדרגת סמל, לכן הוא התגייס ישר לתפקיד מפקד בתותחנים בגדוד 402.

אני זוכר אותו מספר לי כילד כמה התרגש בכל פעם שהצליח לפגוע במטרות, בהתחשב בעובדה שבעבר היה צריך למדוד את הכול ובהתחשב בתנאי השטח ובצורה הידנית. הוא וסבתא דאגו שנזכור את העבר שלהם, ובכל פעם שהיו באים לבקר נסענו לבקר במוזיאונים שונים, וטיילנו ברחבי הארץ, טיולים שנחקקו בי עד היום.

סמל יואב בר

היום, 70 שנה מאוחר יותר, אני, יואב מאיר בר, קרוי על שם סבי, ומשרת בגאווה בגדוד 50 של חטיבת הנח”ל. אני ממשיך את דרכו, יצאתי לקורס מפקדי כיתות וכעת אני מפקד בפלוגה הרובאית, ומבצע תעסוקה מבצעית בגוש עציון. לפני כל פעילות שאני והחיילים שלי מתכוננים אליה, יוצא לי פעמים רבות לחשוב על סבא, על כמה תרם למדינה ולצה”ל, וזה מזכיר לי למה אני פה.

סיפורי מורשת הקרב של סבא מלווים אותי תמיד, המוטיבציה להיות לוחם ומפקד נשאבת מהסיפורים ששמעתי עליו, מהדרך שהתווה לי בדרכו.

גם ברגעים הכי מאתגרים הרגשתי שמה שהוא ציווה לי חיזק אותי והוביל אותי להיות טוב יותר. כנראה שזה היה בדם שלי. הוא זה שגרם לי לא לוותר, כמו שהוא לעולם לא ויתר.

לפני מספר שנים סבא מאיר נפטר, אך המורשת שלו ודמותו נשארות צרובות בכולנו. אני מתגעגע אליו מאוד, ואמשיך לספר את סיפורי הגבורה שלו גם לדור החדש שמתגייס היום לחטיבה.

 

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*