כל טיס בלתי מאוישים מתוצרת טורקיה וישראל גרמו אבדות קשות לארגונים והפילו את רוחם, בשעה שסרטוני התקיפות עודדו את העורף באזרבייג’ן
תיעוד הווידאו מכלי טיס בלתי מאויש שצילם את הקרקע במהלך מעופו בשמי נגורנו־קרבאך הראה חיילים מבוצרים בשוחה, ואז פיצוצים ועשן, ואז כלום. זהו סיכום נאה של מתקפות רחפנים רבות שכוונו נגד חיילים ארמנים במלחמה בת ששת השבועות. טנקים, כלי ארטילריה ומערכות הגנה אווירית הופצצו באמצעות הכטב”מים במערכה שהדגימה כיצד כלי הנשק האלו משנים את שדה הקרב המודרני.
המערך המתרחב של כלי תעופה זולים כאלה מעניק למדינות כוח אווירי רב עוצמה במחיר מזערי יחסית לזה של חיל אוויר מסורתי. בנגורנו־קרבאך כטב”מים שינו את המאזן בסכסוך, והותירו את כוחות הקרקע הארמניים חשופים לגמרי. ביום שלישי שעבר, אחרי 44 ימי לחימה, הסכימה ארמניה להפסקת אש בתנאים קשים כדי לסיים את סבב הלחימה במובלעת הארמנית שבגבולות אזרבייג’ן.
“כטב”מים מציעים למדינות קטנות גישה זולה לתעופה טקטית ולנשק מונחה מדויק, ומאפשרים להם להשמיד את הציוד היקר של היריב”, אומר מיכאל קופמן, אנליסט צבאי ומנהל מחקרים רוסיים במרכז לניתוח ימי בארלינגטון שבווירג’יניה. “חיל אוויר הוא יקר. רחפנים נותנים כוח אווירי למדינות קטנות ועניות יותר”.
באזרבייג’ן פורסמו מדי יום סרטוני תקיפות באתר משרד ההגנה, ואף הוקרנו על מסכים גדולים בבאקו הבירה. בבירת ארמניה, ירוואן, התכנסו ביום רביעי שעבר אלפי מפגינים כדי לדרוש מראש הממשלה ניקול פשיניאן להתפטר מתפקידו משום שהסכים לעסקה שתאפשר למשלחת שמירת שלום רוסית בת אלפיים איש להיכנס לחבל הארץ השנוי במחלוקת, בעת שאזרבייג’ן תשוב לשלוט בשטח שאיבדה במלחמה עם ארמניה בשנות התשעים המוקדמות.
העסקה באה רק לאחר שאזרבייג’ן כבשה את העיר שושה, השוכנת מעל בירת נגורנו־קרבאך, סטפנקרט. כשלוחמי אזרבייג’ן התקדמו לעבר שושה, דוברות הצבא האזרי פרסמה סרטונים מחרידים של כטב”מים שמשמידים כוחות אויב בשוחות.
כלי טיס בלתי מאוישים וחמושים נעשו חשובים יותר במלחמה מאז שהפנטגון הפעיל לראשונה את הכטב”ם “טורף” (פרדטור) באפגניסטן לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001. רחפנים שמשגרים טילים מיוצרים כיום במדינות רבות, כולל טורקיה, סין וישראל, ושימשו במגוון מלחמות, כולל במלחמת האזרחים בלוב. אבל המלחמה בנגורנו־קרבאך הפכה אולי לדוגמה החזקה ביותר לכך שכטב”מים קטנים וזולים יכולים לשנות את ממדי העימותים, והדגישה את פגיעותן של מערכות נשק מתוחכמות – אפילו טנקים, מכ”מים וטילי קרקע־אוויר – כל עוד אין להן מערכות הגנה נגד מטוסים בלתי מאוישים כאלה.
אזרבייג’ן השתמשה בצי הכטב”מים שלה – שנרכש מישראל ומטורקיה – כדי לאתר ולהשמיד את מערכות הנשק של ארמניה בנגורנו־קרבאך. קו ההגנה הארמני נשבר, ומערכות ההגנה האווירית – רבות מהן סובייטיות ומיושנות – לא סייעו בהתגוננות.
אובדן המובלעת הארמנית ברובה באזרבייג’ן היה הפסד משפיל לאזרים בשנות התשעים. תהליך משא ומתן ארוך בתיווך ארה”ב, צרפת ורוסיה לא הצליח להביא להסדר. ארמניה הסתפקה בסטטוס־קוו, מכיוון ששלטה בשטח, אך אזרבייג’ן המתוסכלת השתמשה באוצרות הנפט שלה בים הכספי כדי לממן רכישת נשק, כולל צי של כטב”מים טורקיים וישראליים. כשהלחימה התלקחה ב־27 בספטמבר, תיעוד התקיפות עורר את התמיכה העממית במלחמה, והסתרת אבדות האזרים מנעה מחאה אזרחית נגדה.
“די ברור שאזרבייג’ן התכוננה למלחמה הזו”, אומר טום דה־ואל, מומחה לקווקז בקרן קרנגי לשלום. “אזרבייג’ן החליטה שהיא רוצה לשנות את הסטטוס־קוו, והגורם המכריע בסכסוך היה ההתערבות של טורקיה למען אזרבייג’ן. נראה שהן תיאמו ביניהן את מאמץ המלחמה”. לארמנים “היו אבדות עצומות”, לדברי דה־ואל: “ייתכן שכשליש מהשריון הארמני הושמד. ברור שזה היה גורם קריטי בהשתלטות על השטח”.
צי הכטב”מים האזרי הפיל את רוחם של הארמנים, שסבלו גם ממגפת הקורונה לצד המפלה הצבאית. בארמניה ובנגורנו־קרבאך אמרו שלא הייתה כל ברירה אלא לחתום על הפסקת אש, כדי למנוע אובדן חיים ושטחים נוספים.
בראשית המלחמה השתמשה אזרבייג’ן ב־11 מטוסי An־2 ישנים ואיטיים שהוסבו לכטב”מים ושלחה אותם לטוס מעל נגורנו־קרבאך כפיתיון למערכות ההגנה האווירית של ארמניה. הירי חשף את עמדות ההגנה האווירית, והכוחות הותקפו בכטב”מים חמושים והושמדו.
לפי סטין מיצר, אנליסט בבלוג “אוריקס” העוסק בצבא, שני הצדדים טענו להישגים צבאיים, אך ניתוח צילומי הווידיאו אפשר לאמת את הטענות. בתצלומים ובסרטונים נמנו אבדות הארמנים בכ־185 טנקים, 90 כלי רכב קרביים משוריינים, 182 כלי ארטילריה, 73 משגרי רקטות, 26 מערכות טילי קרקע־אוויר, 14 מכ”מים או משבשי מכ”ם, מטוס מלחמה סוחוי־25 יחיד, ארבעה כטב”מים ו־451 כלי רכב צבאיים.אזרבייג’ן, מנגד, איבדה בוודאות לפי צילומים 22 טנקים, 41 כלי רכב משוריינים, מסוק אחד, 25 רחפנים ו־24 כלי רכב.
מנהיג נגורנו־קרבאך, אראיק הרוטיוניאן, אמר שבוע שעבר כי החבל כולו היה נכבש “בתוך ימים” לו הלחימה הייתה נמשכת. מלקולם דייוויס, אנליסט בכיר במכון המדיניות והאסטרטגיה האוסטרלי, כתב באתר Real Clear Defense שמערכות כטב”ם כמו “קמיקזה” הישראלית יהיו נפוצות יותר ככל שהטכנולוגיה תשתפר והעלויות ירדו.
הוושינגטון פוסט, מקור ראשון
