Featured, יהדות

המונופול הרבני-אורתודוכסי על הנישואין בישראל עומד לפני שינוי היסטורי מאת מיקי גיצין

הסטטוס קוו מתפורר: שבירת המונופול הרבני בתחום הנישואין בישראל זוכה לתמיכה ציבורית חסרת תקדים של 66% מהציבור היהודי – חלק ניכר מהם אנשים מאמינים ושומרי מצוות

חתונה (אילוסטרציה – למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)דודו בכר

על רקע אדי הוויכוח המתלהט על סוגיית המסחר בשבת בתל-אביב, חמק מתחת לעיני הפוליטיקאים החרדים אירוע משמעותי בהרבה לעתיד יחסי הישראלים והממסד הדתי – בזמן שהיקף המסחר בערים החילוניות לא צפוי להשתנות בקרוב בצורה מהותית, המונופול הרבני-אורתודוכסי על ממסד הנישואין בישראל עומד בפני שינוי היסטורי.

ברחבי הארץ עלה השבוע הקמפיין הגדול אי פעם שנערך בישראל לעידוד נישואים מחוץ לחיק הרבנות הראשית, כשהוא מהדהד מספרים די מדהימים – קרוב לרבע מהמתחתנים היהודים בישראל היום עושים זאת שלא דרך הרבנות. בישראל נמצאים גופים שאינם אורתודוקסיים תחת מתקפה חסרת תקדים, הליברליזם  נתון בקרב הישרדות ומנהגים דתיים מוצאים מאחז ביותר ויותר מנגנונים ממשלתיים. בה בעת, דווקא התמיכה בשבירת המונופול הרבני בתחום הנישואין בישראל – תחום שלא השתנה זה למעלה מ-50 שנה – זוכה לתמיכה ציבורית חסרת תקדים של 66% מהציבור היהודי – חלק ניכר מהם אנשים מאמינים ושומרי מצוות.

מדובר בנושא חוצה ימין ושמאל, ששובר את רוב החלוקות המוכרות. כך, על פי סקר עמותת חדו”ש, 63% ממצביעי הליכוד תומכים בפתיחת מוסד הנישואין לחלופות נוספות, כמו גם 71% ממצביעי כולנו ו-83% ממצביעי ישראל ביתנו.

זוג בחתונה (אילוסטרציה)Dreamstime

במקביל וכפועל יוצא מהזינוק החד במספר המתחתנים מחוץ לרבנות, אנו רואים פריחה אדירה במספר החלופות המוצעות לזוגות המתחתנים – חתונה חילונית, רפורמית, מסורתית, הסכם משפטי או חתונה  שעורכים חברים. מדובר בבופה שפוי ומבורך לבחירת דרך ההתחייבות שכל זוג בוחר בה להצהיר את אהבתו. אופי המתחתנים משתנה גם הוא: לא מדובר כבר, כבעבר, בצעירים בעלי מאפיינים דומים, אלא בזוגות מכל רחבי הארץ – בני עדות שונות ואזורי מגורים מגוונים – שמבקשים לעצב את אופי ומהות המחויבות הזוגית שלהם בעצמם.

הווטו הקואליציוני של המפלגות הדתיות בנושא מוסד הנישואין בישראל חסר הפשרות. ב-2013 הוא גרם אפילו לממשלת נתניהו-לפיד-בנט נטולת החרדים להילחם על גיוס חרדים לצה”ל – אך להימנע מניסיון לערער על מונופול הרבנות. מצב זה מונע גם כיום את השינוי החקיקתי הכל-כך מתבקש מבחינה דמוקרטית. אך בדומה לשינויים ארוכי-טווח גדולים אחרים בחברה הישראלית, דווקא האנומליה החדה הזו – בין התמיכה הציבורית והידע שבידי הציבור לתחלואי הפוליטיקה – גרמה לציבור הרחב להפסיק להמתין לפתרונות מהממשלה ולהצביע ברגליים – או בטבעת במקרה זה.

ככל שנישואין מחוץ לרבנות הופכים נפוצים ולגיטימיים יותר, יותר אנשים רואים את חבריהם מתחייבים  אחד לשני ללא רבנות – ולא נפגעים מזה. בנוסף, יותר ויותר הורים רואים שחתונה לא אורתודוקסית לא הופכת את הבן או הבת שלהם לפחות יהודים. התוצאה היא שהיקף הנישואין האלטרנטיביים גדל בקצב מעריכי. מדובר בשנים ספורות עד שמרבית הזוגות היהודים בישראל יצהירו אמונים באופן הדדי, יהודי ושוויוני מחוץ למסגרת המונופול הרבני. ברגע הזה המגבלות הקואליציוניות כבר לא ישנו – -החקיקה תיאלץ להתאים עצמה למציאות, כמו בתהליכים אחרים שראינו.

סוגיית מונופול הנישואין בישראל היא לא עוד בחירה אישית מינורית, אלא הדוגמא הטובה ביותר שבנמצא כיום כדי להדגים את בעיית הזהות בחברה הישראלית, בעידן בו הניסיון לפרק את החברה לגורמים ולשבטים מצליח ונותן את אותותיו במידה רבה. לא מדובר בקרב חילוני-חרדי, בחלוקה דיכוטומית של דתיים-חילונים או של ימין-שמאל, וגם לא בקרב על חופש הפרט. מדובר במאבק על תפישת היהדות והישראליות שאנו רוצים לראות במדינת ישראל.

2 הרגליים עליהן הוקמה מדינת ישראל – כמדינה יהודית ודמוקרטית – מאוימות כבר עשורים ארוכים מן המצב הנוכחי. צמצום תפישת היהדות במרחב הנישואין ליהדות אורתודוכסית בלבד מכתיב לנו יהדות מצמצמת. זו היא יהדות בלתי מכילה, כזו שמונעת אזרחות מלאה מלמעלה מ-600 אלף ישראלים וישראליות, ויוצרת קונפליקט זהותי מתמשך המשפיע גם על ילדיהם ועל דורות קדימה.

במקביל, צמצום המרחב הדמוקרטי – חופש הבחירה בדרך בה זוגות בוחרים למסד את חייהם ואת האמונה שלהם – הרסני גם הוא לחופש הפרט. הדבר תורם לתפישה של צעירים יהודים את היהדות שלהם כמוסד מגביל, שמרני, מאובן ובלתי מכיל. פלורליזם בבחירת אופי ומוסד הנישואין אולי נראה עבור ציבורים מסוימים בישראל כפרקטיקה פרבילגית של אנשים המחפשים להתהולל, אך בפועל מדובר באחת הדוגמאות המובהקות ביותר למורכבות הזהויות המתקיימת בישראל 2017.

העובדות היבשות הן שמגוון זהותי-לאומי-דתי אדיר לא מוצא כיום ערוץ ביטוי לאמונה שלו במסגרת המדינה. לא מדובר רק ברפורמים או קונסרבטיבים, אלא בקבוצות שונות בחברה שעוברות שבעת מדורי גיהינום בדרך להכרה חברתית: הקהילה האתיופית, קהילת דוברי הרוסית, הלהט”בים, המסורתיים מתונים וכן – גם חילוניים שלא מוצאים את עצמם ברבנות הראשית. בתוך המכלול הזה, מוסד הנישואין הוא כלי סמלי רב עוצמה, שמנקז לתוכו את מיטב העיוות החברתי-זהותי שקיים פה.

במאבק הזהות הזה – אחרי קרוב ל-70 שנה – התהליכים ההיסטוריים, החברתיים והטכנולוגיים הולכים לפורר את מונופול הנישואין האורדתוקסי – דווקא כאשר הוא נמצא, כביכול, בשיא כוחו. כי כשהחילוניות הופכת מרוב לעוד שבט, המסורתיות כופרת בדרך אחת ויחידה לאמונה יהודית נכונה, ורבים משומרי המצוות עצמם מעוניינים בפלורליזם יהודי – לציבור הישראלי נמאס, והוא כבר ידאג לתקן בעצמו את תחלואי המערכות הקואליציוניות.

 

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*