חדשות

המנהרה התת-ימית אינה ההפתעה האחרונה מאת יואב לימור

השמדת ה”צינור” שאמור היה להוביל את צוללני חמאס לים מלמדת על עומק האחיזה המודיעינית של צה”ל • למרות זאת, אסור להסתנוור מההצלחה • פרשנות

   

לוחמי הקומנדו הימי של חמאס

“מנהרה ימית” היא שם תואר מופרז מעט לסיכול המוצלח שפורסם אתמול. השטח הימי שבו היא פעלה היה מצומצם, עשרות מטרים בלבד, היא לא היתה עמוקה במיוחד, ובשונה מהמנהרות המוכרות, היבשתיות, היא גם לא הובילה לשטח ישראל.

“צינור” היה שם מתאים יותר לרעיון הזה, שנועד לאפשר לחמאס לחמוק מהתצפיות־רואות־כל של ישראל. הרעיון המבצעי היה פשוט: לאפשר ללוחמי הכוח הימי לרדת אל מתחת לאדמה במתקן האימונים שלהם ברצועה, ולעבור מסלול יבשתי ואז ימי שמוציא אותם לצלילה בעומק הים, ומשם, לבחירתם, אל מתקני הגז, ספינות צה”ל או אל חופי ישראל.

החשיפה הזאת מלמדת שוב על עומק האחיזה המודיעינית של ישראל בעזה. בדיוק כמו בנטרול המנהרות היבשתיות בחודשים האחרונים, המאמץ שמרכז צה”ל בתחום מאז מבצע צוק איתן נושא כעת פרי. במקרה הזה אמנם לא היתה מעורבת טכנולוגיה חדישה, אבל הרעיון זהה: מודיעין מדויק, שעל בסיסו מתבצעת תקיפה אווירית בשיטות שהוכיחו את עצמן כיעילות לנטרול מנהרות.

ועדיין, אסור להתבשם מההצלחה, ולא רק כי כלל הברזל בתחום המודיעין אומר שאתה יודע את מה שאתה יודע, אבל זה לא אומר כלום על מה שאתה לא יודע. לקח מרכזי מהסיכול שנחשף אתמול (למרות שבוצע כבר לפני שבוע) הוא שחמאס נחוש לאתר פרצות בחומת ההגנה של צה”ל; לתווך הימי, על מורכבותו הרבה, יש פוטנציאל משמעותי מבחינתו.

זאת הסיבה שחמאס משקיע מאמץ וכסף רב באימון צוללנים ובאיתור שיטות שיאתגרו את ישראל. זאת גם הסיבה שצה”ל החליט באחרונה להרחיב את פרויקט המכשול מהיבשה לים – כדי לסכור פרצה אפשרית שעלולה היתה להוביל אל המשתזפים בחופי זיקים ואשקלון ואל נכסים אסטרטגיים של המדינה.

ועדיין, אין בפתרונות טקטיים ובתקיפות מוצלחות כדי לתת מענה לבעיה. צה”ל מוכיח את עצמו כקבלן שקט מצוין ברמה הטקטית, אבל מי שרוצה למצוא פתרונות ברמה האסטרטגית חייב להחליף דיסקט. אירועי השבועות האחרונים הוכיחו שחמאס נמצא על הקרשים – הזדמנות מצוינת לסחוט ממנו ויתורים שיבטיחו שקט בדרום לזמן ממושך.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*