דיעות

המנורות והצבע הכתום \ ש. קוצר

בעת שמועמדי הדמוקרטים היו עסוקים בעימות השלישי שלהם, נשא טראמפ דברים באספה של נציגי הקונגרס הרפובליקנים בבלטימור. חלק מדבריו הוא הקדיש להאשמת הנורות חוסכות האנרגיה בצבע הכתום הידוע של עורו

במהלך נאומו, שחלק ניכר ממנו הוקדש למלמולים מוזרים חסרי קשר ברור, אודות עצמו והשגיו “האדירים”, הקדיש הנשיא חלק מהנאום ל”בעיית” צבע האור של הנורות חסכניות האנרגיה: “הנורות האלה, כך אומרים האנשים, מה קורה עם הנורות? אני אומר, זה מה שהולך כאן, ואני בדקתי את הנושא, הנורות שמכריחים אותנו להשתמש בהן, הדבר החשוב ביותר מבחינתי, הכי חשוב, הנורות האלה לא טובות. אני תמיד נראה כתום. וככה גם אתם. האור הזה הוא הגרוע ביותר”. אמר טראמפ את דברו. ואם הניסוח שלו נשמע לכם קצת “מחוץ למסגרת”, אז קחו בחשבון שזה היה סגנון הנאום כולו

לא ברור בדיוק מה הצחיק את קהל מאזיניו. האם היה זה אזכור הצבע הכתום, הביקורת על הנורות החסכוניות, או דברי הנשיא בכללותם, שיכולות אולי להתאים לילד בגן מבחינת התחביר ואוצר המילים, אבל בהחלט לא לנשיא ארה”ב מכהן. הקהל מבחינתו אבל חשב כנראה שהנשיא מתבדח, שכן פרץ הצחוק בקהל העמיד את הנשיא במבוכה ברורה, והוא עמד שם, והתבונן בקהל במבט שהביע בבירור שאין לו מושג על מה הצחוק הגדול. עד מהרה קהל מאזניו קלט שהנשיא לא התבדח, קולות הצחוק נקטעו, והנשיא המשיך לדבר

הוושינגטון פוסט פנה לכמה מומחים לתורת האור, כמו למשל תאורנים מקצועיים וצלמי אולפן, שמומחיותם בשימוש בתאורה מלאכותית – מוכחת. דעתם של הנשאלים הייתה ברורה וחד משמעית: “אם אמנם לנורות הייתה השפעה “כתומה”, הרי שכל השטחים הלבנים, כמו העיניים והשיניים, היו נעשים כתומים. אבל בבחינה של צילומיו של הנשיא בהם עורו נראה כתום, עיניו ושיניו לבנות, ללא כל זכר לכתום. המסקנה ברורה: “האשמת” הנורות איננה במקומה

עוד “דברי חכמה” שהשמיע הנשיא באותו ערב סגור לרפובליקנים בלבד, התייחסו לתחנות הרוח שמייצרות חשמל: “הן רועשות, הן הורגות ציפרים והאנרגיה שהן מייצרות איננה רצופה – אין רוח, אין חשמל”, קבע הנשיא נחרצות ואפילו הוסיף שחלק מהדמוקרטים שצופים כעת בעימות, חווים הפסקות חשמל בגלל שתחנות הרוח שמספקות להם את החשמל נעמדו: “דמוקרטים”, פנה הנשיא ליריביו הפוליטיים, “אתם צופים כעת בעימות והרוח לא נושבת, ואתם לא תוכלו לצפות בעימות. הי צ’רלי, מה לעזאזל קרה עם הטלוויזיה? יקירתי, הרוח לא נושבת. תחנת הרוח הארורה הפסיקה לעבוד”. הכתוב לא יכול להעביר את דבריו של הנשיא, אלא את תכנם, שכן כמו כל בדחן בפרוטה, טראמפ לא הסתפק באמירה, הוא ליווה את דבריו בהבעות פנים ובשינויי קול שאמורים היו לייצג את הגברת השואלת ואת האדון העונה. ממש ממש נשיאותי

יומיים אחרי אותו נאום, ללא כל פרובוקציה וללא כל סיבה נראית לעין, צייץ הנשיא לעוקביו, ונתן לעצמו הערכת מצב אינטלקטואלית ומנטלית: “אני גאון יציב מאוד בנפשו, תודה”, אמר ולא יסף

ומי שרוצה להאמין לו – כנראה שהוא לא שונה ממנו בהרבה

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*