יהדות

המקרה המוזר של התנ”ך והבישופית של צפון איסלנד

מסע בקצה הרחוק של אירופה הביא למפגש יוצא דופן בין השפה העברית והאיסלנדית, למה מלבינים כספים, כמה דניאל יש בתנ”ך ועוד קללות בערבית וביידיש
עולם התיירות גילה את איסלנד, וגם לא מעט ישראלים מתגלגלים לאי הזה, אלפי קילומטרים מאירופה שאליה הוא שייך. הצהרה: כל בן תרבות חייב להגיע לשם, גם כי היופי עוצר נשימה (סליחה על הקלישאה, אבל היא אמיתית), שונה מכל מה שאיש מערבי ממוצע ובוודאי ישראלי מכיר מסביבתו, גם מפני שאפשר ללמוד ממנו על מערכת יחסים אחרת בין האדם לבין הטבע.

העותק הראשון של התנ”ך האיסלנדי
אבל הסיפור הזה שייך לעניינים אחרים. השבוע שבנו מאיסלנד. בימים הראשונים סיפרו לנו על אתר קטן שכדאי לבקר בו בצפון האי, ושמו הולאר, שם קצר וקליט בניגוד לשמות האיסלנדיים הבלתי אפשריים. הולאר היא מרכז נוצרי מאז 1106. בהולאר התגורר ופעל הבישוף הקתולי האחרון של איסלנד, גומונדור אראסון, שנלחם נגד הרפורמציה והוצא להורג ב-1550. אחריו כיהנו בהולאר בישופים לותרנים, עד היום.

הגענו, עדנה רעייתי ואני, להולאר בדרכי הצפון היפהפיות. בהולאר קפטריה קטנה, קולג’ אוניברסיטאי לעניינים תיאולוגיים, בתי עשב (turf) אופייניים לדרך בה חיו האיסלנדים עד לפני זמן לא רב, וכנסייה קטנה. בכנסייה קיבל את פנינו הכומר החביב גילפי יונסון, ומיד הוביל אותנו אל גולת  הכותרת של הכנסייה: התנ”ך הראשון בשפה האיסלנדית. את התנ”ך תרגם הבישוף שירש את אראסון, גוברנדור ת’ורלקסון, שחי במאה ה-16. ת’ורלקסון, מספר לנו הכומר, ידע עברית וחלם לתרגם את התנ”ך לאיסלנדית היישר מהנוסח העברי. יום אחד פסע ברחובות ברלין וגילה את אחד העותקים המודפסים הראשונים של התנ”ך בעברית, שהודפס על ידי בית הדפוס שיסד גוטנברג, בשנת 1587. ת’ורלקסון קנה את העותק הנדיר, תרגם אותו לאיסלנדית, הקים בית דפוס בהולאר והדפיס 500 עותקים. אחד העותקים מונח בכנסיית המנזר.

ספר התנ”ך הראשון באיסלנדית מן המאה ה-16 בכנסיית הולאר, צילום: רוביק רוזנטל

התרגשנו וצילמנו, ובינתיים מספר לנו הכומר שהבישוף של צפון איסלנד מתגורר בהולאר.

“הוא באמת חי כאן או רק מגיע לאירועים מיוחדים?” אני שואל בחצי קריצה.

“היא חיה כאן”, הוא מחייך. “שני שליש של הבישופים באיסלנד הן נשים – שתיים מתוך שלושה”.

סולוויג לארה גומונדסדוטיר, הבישופית של צפון איסלנד.צילום: רוביק רוזנטל
עדנה מספרת לכומר על עיסוקי בעברית והוא מספר לנו שאותו תנ”ך עברי בן 430 השנים שממנו תורגם התנ”ך לאיסלנדית נמצא בבית הבישוף הישן (ראו תמונה בראש הטור). “חייב לראות את זה”, אני מצהיר בחוצפה ישראלית. הכומר מסתודד באייפון כמה דקות ומודיע לנו שהבישופית בכבודה ובעצמה תפגוש אותנו בבית העשוי עץ. “היא מיד הסכימה”, הוא מחייך, “היא אשתי”.

התנ”ך העברי והכובסת
בכניסה לבית הבישוף הישן מצפה לנו הבישופית סולווייג לארה גומונדסדוטיר, ויחד אנחנו יורדים למרתף אפלולי, שאינו פתוח לקהל, ובו כתבים ישנים של הברית החדשה, ספרי תהילים. תחת זכוכית מגוננת מונח ספר תנ”ך עברי, פתוח בפרק במלכים שבו מסופר על מחלתו של אחזיה, שהלך להיוועץ בכוהני בעל זבוב, ונענש על ידי אלוהים ושליחו אליהו בכך שימות על מיטתו. סולווייג מתרגשת יותר ממני, ומצלמת אותי קורא בעברית מתוך ספר מלכים, ומוסיף תרגום חופשי.

דף מן התנ”ך בעברית משנת 1587, במרתפי הולאר. מימין דף באיסלנדית המתאר את קורות העותק. צילום: רוביק רוזנטל

בדרך החוצה מספרת סולוייג על מעשה שהיה בראשית המאה העשרים. נשות הכפר הסמוך כיבסו כבסים בערוץ הנחל, והבעירו לשם כך אש להרתחת המים בסיר הכביסה. עצים לא נותרו ואחת הנשים הודיעה: במנזר הולאר יש ספר ענק בשפה שאיש לא מבין, בטוח שאין מה לעשות אתו! פסעה הכובסת למנזר, שלפה את התנ”ך הנדיר וצעדה אתו לעבר הסיר. רגע לפני שזרקה את הספר עצום הממדים לאש ראה אותו אחד הנזירים, והציל מידיה את התנ”ך העברי העתיק, שממנו תורגם התנ”ך לאיסלנדית, על ידי הבישוף גוברנדור ת’ורלקסון.

מכבסים את הכסף
א-פרופו כביסה, השבוע עומד בסימן הלבנת ההון שבה חשוד בני שטיינמץ. ‘הלבנת הון’ הוא שם מטרייה לפעילויות רבות, שהמשותף להן הוא גלגול של הכנסות עסקיות החייבות במס בדרכים לא כשרות לתחומי פעילות שונים. בפועל זוהי העלמת מס מתוחכמת ולגיטימית לכאורה, וקשה לעלות על עקבותיה. בעבר ייחסו הלבנת עולם בעיקר לעולם הפשע, אבל הוא חדר לתחומים שונים ואנשי עסקים משתמשים בהליך כדי להגדיל את רווחיהם. דונלד טראמפ רמז לכך כשהאשימו אותו בכך שאינו משלם מיסים: “זה אומר שאני בחור חכם (smart guy)”.

מדוע מדובר דווקא ב’הלבנת’ הון? הרי מדובר בכסף שחור לכל דבר. אפשר לטעון שהתהליך ‘מלבין’ את הכסף השחור, אבל הסבר נוסף קושר את המונח למקבילו האנגלי, money laundering. טענה רווחת היא שהמקור הוא בפעילות המאפיה בימי חוק היובש, שהלבינה כסף באמצעות מכבסות שבהן אנשים שילמו במטבעות, וקל היה להשתמש בכסף המזומן בלי לגלות את מקורו ומטרותיו. דומה שמדובר באגדה לשונית אורבנית. האתר האמריקני “בלש המילים” טוען שהמושג נכנס לשימוש בשנות השישים, ונקשר לפרשת ווטרגייט, וכי פירושו פשוט: הפיכת ‘כסף מלוכלך’ ל’כסף נקי’. אגב, תחום נוסף שבו משתמשים בעברית בדימוי הכביסה הוא השפה: “שפה מכובסת” מסתירה כוונות שליליות או טאבו, והיא מקבילה לביטוי התלמודי “לשון נקייה”.

דניאל א, דניאל ב
חננאל מאק מתייחס לשאלה בדבר הכתיב החריג של שם הנביא דניאל בתנ”ך: “אכן בספר דניאל נכתב השם תמיד בכתיב מלא, אבל בשני מקומות בספר יחזקאל נכתב ‘דנאל’ בכתיב חסר, והעיר על  כך רד”ק בשני המקומות. הוא מדמה את הי’ החסרה בדנאל לי’ החסרה בשם ירושלם על פי הכתיב המקראי, ומציין שבדנאל כבירושלם נוסח הקרי משמיע את האות י’ החסרה.

כיום מקובל במחקר להבחין בין שני דניאל שבמקרא. דניאל המלא הוא הנער החכם ובעל הניסים והחזיונות מספר דניאל, ואילו דנאל החסר היה דיין חכם וצדיק (ומכאן שמו), שהיה מפורסם בעת העתיקה, ואשר סיפורו מוכר מכתבי אוגרית. דנאל היה חסוך בנים, ורק לאחר זמן ומאמצים רבים נולד בנו, אקהת, וזה נרצח לאחר זמן ביוזמת האלה הבתולה והתוקפנית ענת. בפרק י”ד ביחזקאל נזכר דנאל זה יחד עם נח ואיוב בהקשר של בנים ובנות, ובפרק כ”ח ההקשר הוא חכמתו של דנאל. לפי תיאוריה זו הכירו יחקאל הנביא ולפחות החלק המשכיל בקהל שומעיו היהודי – שחי בבבל במאה הששית לפה”ס – את אגדות העולם הקדמון, ובהן אגדת דנאל ואקהת, שהגיעה אלינו רק בכתבי העיר הכנענית הגדולה אוגרית. ואכן, שתי הנבואות של יחזקאל מתפרשות על פי התיאוריה הזו בטוב, בעוד שהזיהוי המקובל דנאל=דניאל יוצר קשיים פרשניים רבים.

הנעל, החזיר והשפם
יעקב קמחי כותב בעקבות הטור שעסק בקללות עבריות: “הקללות בערבית ינעל דינכּ וינעל אבוכּ מזכירה את המילה “נעל” באותה משמעות   בעברית ובערבית. הנעל שבה דורכים על הרצפה היא משהו בזוי, מלוכלך, ולכן באמצעות הנעל הבזויה מקללים בערבית את האדם, את דתו, את קרוביו.  וקוריוז לשוני קטן: השורש לע”ן (לדוגמה, לענה) קיים גם בערבית. לדוגמה:  מלעון, מלעונה ועוד. מכאן בשיכול עיצורים: יִנְעַל דינַכּ = יִלְעַן דינַכּ. לדברי יעקב יש להעיר שהמקור הערבי הוא “אַלָּה ילען אבוך” אלוהים יקלל את אביך, ושיכול האותיות הוא מהלך בסלנג הישראלי, גם בקישור לנעל וגם לנוחות ההגייה.

קמחי מביא פתגם מן הערבית המשלב ברכה וקללה: “שַעְרָה מִן טיז אל-חַנזיר – בַּרַכֶּה” (=שערה מיושבנו של החזיר היא ברכה). ברכה זו מתייחסת לאפשרות להשיג כסף מאדם קמצן. כידוע לחזיר אין שערות בישבנו, ואם תצליח בכל זאת לשלוף שערה מהחזיר – הקמצן – זכית. הפתגם  הבא מתייחס לחנפן: “אַלְף בַּבּורַאת אינגליזי מַא בִּיסְחַבּוּש שַווַארְבַּכ מִן טיזי”: אלף אוניות אנגליות (הידועות בעוצמתן) לא יצליחו למשוך את שפמך מן התחת שלי”.

גדעון ניב נזכר בקללה ביידיש ששמע מפי זקנה בילדותו לאחר שהוא וחבריו גנבו תותים מהעץ בחצרה: “שיצמחו לכם יבלות על התחת, כמו שיש חורים במצות מאז יציאת מצריים ועד היום”.

אמציה פורת מוסיף שתי קללות ביידיש:

1) שתגדל (שתצמח – וואקסן) כמו בצל עם הראש באדמה.

2) שתהיה תלוי כמו לוח שנה, ושיקרעו (רייסן) ממך כל יום חתיכה.

הצילו! דיס המלצה!
עזריה כותב: לאחרונה אני נתקל במונח ההזוי ״דיס המלצה״, בעיקר בנסיעות לחו״ל כשהמקום מאכזב מאוד ולא עונה על הציפיות. האם אין בנמצא מילה שהיא ההיפך מהמלצה? בבקשה תמצא מילה טובה שתאפשר לנו להיפטר מהתועבה שנקראת ״דיס המלצה״.

אכן הצירוף הבאמת מתועב הזה מתפשט בתחום השיווק וברשתות. גולשי הזירה הלשונית מוזמנים להציע הצעות חלופיות.

שאלות שנשאלו ב’שאל את רוביק’: האם נכון לומר דו-קרבים ולעשות כביסה, מיהם השוויצר והקסוקר, מתי התחילו להגיד מהמם ועוד, ראו בשאל את רוביק, שאלות אחרונות, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.

חדש בפינה של פול אוגדן: מילון הסלנג האבוד של מחבר “התפוז המכני”

חדש בבלוג רב מילים: הנוכל העכברוש והכתובה המזויפת, מילים עבריות שחדרו לסלנג ברחבי העולם

חדש בבמת אורח: יואל נץ מתלונן בשיר על קשיי הכתיב העברי

בקרוב: מופע סיפור בעקבות “חנות המילים של נעם” בבית אביחי, 30.8 בשעה 1700

Your Comment/התגובה שלך