דיעות

זה הזמן להחליט – מכתב גלוי לננסי פלוסי

 

כשהמועמד דונלד טראמפ קרא מעל הבמה שבה דבר אל אוהדיו: “רוסיה, האם את שומעת? אני מקווה שתצליחי למצוא את האימיילים של הילארי”, צקצקנו בלשון וביטלנו אותו בזלזלול, שכן כלנו היינו בטוחים בנצחונה של הילארי, ודונלד לא היה יותר מבדיחה רפובליקנית לא מוצלחת במיוחד. כלנו יודעים איך זה נגמר

כששמתי אותך מדברת ימים אחרי יום הבחירות, כשהבעה סטואית על פניך, היה נדמה לי שאת לא קולטת את מה שמצפה לאמריקה. בתום לבך הדמוקרטי, רצית להאמין שמצפות לך אולי שנים של מאבקים פוליטיים לגיטימיים שאליהם את מורגלת ובהם את יודעת היטב כיצד לנווט את דרכך ודרך מפלגתך. לי אבל היה ברור שמה שמצפה לך, לא דומה בשום דבר למה שאת מכירה, ויודעת איך להתמודד אתו

את בוודאי הופתעת ואולי אפילו נדהמת, כשטראמפ החליט לפטר את קומי. זה לא הסתדר לך עם הסדר המקובל והתקין של הדמוקרטיה. ידעת שקומי פוטר בגלל שהוא לא יישר קו עם סדר היום של הנשיא, אבל לא אמרת כלום. אני חושב שהשיקול של תחזוק מערכת יחסים שתאפשר עבודה משותפת עם הנשיא, גבר אצלך על הבעת דעה נחרצת בנושא. כבר אז היו כמה מחבריך במפלגה, שטענו שפיטורי קומי מחייבים התחלה של הליכי הדחה כנגד הנשיא. את בחרת להתעלם

בחודש אוגוסט 2017, כשטראמפ כינה את הפורעים האנטישמיים בשרלוטוויל “אנשים טובים מאוד”, הודיע חברך הדמוקרט סטיב כהן, שהוא מתכוון להגיש סעיפי דיון לקראת הדחה לנשיא, בגלל “כישלון מנהיגותי מוסרי”, את הנחת ליוזמה הזאת לשקוע, מחוסר תמיכה מצדך

מאוחר יותר מי שהיה היועץ לביטחון לאומי של הנשיא, ועוד מישהו שהיה מנהל הקמפיין שלו, כמו גם עורך הדין האישי של טראמפ, הורשעו על מכלול של עבירות פדרליות, בכולן או בחלקן על פי הודאתם, והתובעים הורו על הנשיא כמי ששיתף עמם פעולה וידע על מעשיהם, את המשכת להתנהל בנונשלנטיות מתנשאת, למרות שכבר היית בעמדה שאפשרה לך למנף את כוחך ולדרוש מהנשיא לשלם על מעשיו וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים לא שקופים, ובתירוצים קלושים. גם הקולות הגוברים בקרב חבריך, לא שינו את ההתנהלות הזאת שלך. אני בטוח שאת חושבת שההתנהלות הזאת מפגינה כוח ועוצמה, אבל אני מצטער להודיע לך שציבור בוחריך חושב אחרת. מבחינתו את מפגינה חולשה שלא במקומה

גבירתי הנכבדה, גם הדוח של מולר לא הספיק כדי להזיז אותך מעמדתך הלא ברורה. בעוד שלמעלה מאנשי חוק אמריקאים מכל הקשת הפוליטית, מאמינים שהדוח של מולר מספק את כל ההוכחות הנדרשות לפחות להתחלת הליכי הדחה כנגד הנשיא, את ממשיכה להתעקש על שלך, ומתרצת את ההתעקשות שלך בכל מיני מילים מכובסות, ומאלצת את חבריך לחזור עליהן כמו תוכים, גם כשהם חושבים אחרת ממך. הרושם שנוצר בציבור כתוצאה מההתנהלות שלך הוא שאת מסתירה משהו ושאת לא אומרת לנו את האמת. את מאבדת נקודות אמינות בקצב גובר והולך גם אצל דמוקרטים שתמכו בך לתפקיד שאותו את ממלאת כרגע

במקום להיות פורצת דרך ומנהיגה, את הולכת על קליפות ביצים ומפצירה בנו ללכת בעקבותיך. את טוענת שהליכי הדחה יחלקו את המדינה ויחזקו את תומכיו של טראמפ. את מנסה לשכנע אותנו שאי אפשר להדיח נשיא בגלל “סיבות פוליטיות”, ומתעלמת מהסיבות האמתיות שבגללן לנשיא הזה אסור להמשיך בתפקידו כאילו הן אינן קיימות. את גם לוקחת לעצמך את תפקיד הפסיכולוג וטוענת שבעצם כל מה שטראמפ רוצה כרגע זה שנדיח אותו. אני מבין את פחדיך. את חושבת שהציבור שחוק מהעיסוק הבלתי פוסק בנושא המעורבות הרוסית, ושהוא לא מעוניין בהדחת הנשיא. את גם חוששת שתהליך ההדחה ירחיק מצביעים “מתנדנדים”, ויחזק את נטייתם להצביע שוב עבור טראמפ והרפובליקנים. בתוקף החשיבה הזאת, את התעלמת עד עכשיו מהקריאות הרמות של חבריך בקונגרס, ומדעתם של כמעט כל מועמדי המפלגה לנשיאות, שכולם עומדים על כך שהגיע הזמן

עד אתמול, עוד ניתן היה להתייחס לחששותיך באהדה מסויימת, גם אם לא בהסכמה, אבל אז קרה טראמפ: בראיון טלוויזיוני עם ג’ורג’ סטפנופולוס, הנשיא אמר לאומה “אני אקח את זה”, כשהוא מתכוון לאינפורמציה שתוצע לו על ידי מדינה זרה על יריביו הפוליטיים. “אז הוא טועה”, הוא אמר כשהמראיין ביקש להזכיר לו שראש האפ.בי.אי. אמר בעדותו בקונגרס שקבלת אינפורמציה ממדינה זרה אסורה על פי החוק, וכי יש לדווח על כל ניסיון להעביר מידע כזה לאפ.בי.אי.. אם גם על זה תחליטי לעבור בשתיקה ולטאטא את הדברים מתחת לשטיח, הרי שאת מבזבזת את כל האשראי הפוליטי שעוד נותר לך, ואת תהיי זאת שתהיה אחראית על מפלה דמוקרטית ב 2020. שכן אם הנשיא יכול לצפצף על החוק ללא תגובה דמוקרטית ראויה, הרי שהדמוקרטים לא ראויים בעצמם

לעמוד מן הצד ולצפות בטראמפ מבצע עבירות אתיות ופליליות, מבזה צווים של הקונגרס שלך, מבלי שתבוא על כך תגובה ראויה מצד הקונגרס גורמת למיאוס בקרב הציבור כלפי

הכבשים השותקים – את וחבריך הדמוקרטים. זה הזמן שבו אנחנו הדמוקרטים זקוקים למנהיגות עם שיניים. זה הזמן להבקיע את שער הניצחון, ולא לשחק על תיק”ו. זה הזמן להוביל במעשים ולא להגרר אחריהם. אם את לא בנוייה למשחק התקפי, אולי את צריכה לפנות את כסאך ולהניח לשחקני התקפה, לקחת לידיהם את המשך המשחק. גם אם תחליטי מחר שאת עוברת להתקפה, את תיראי כמנהיגה חלשה שלא עמדה בלחץ שבא מלמטה, ולא כמנהיגה אמיצה ופורצת דרך. די לך, הניחי את הפטיש וזוזי הצידה.

בכבוד רב

שמואל אביב

קליפורניה

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*