Uncategorized

זה לא סיפור דמיוני

ארבעה חדשים לאחר שהוצא צו מעצר נגדו כחשוד בהסתה, בעקבות ביקורת חיובית שכתב לספר “תורת המלך”, הקורא להריגתו של מי שאינו יהודי ושממנו התחמק, נעצר אדם והמשטרה מבקשת לחקרו.

אכן, נעצר אדם והמשטרה מבקשת לחקרו. נניח שהוא פרופסור נחשב אהוד וידוע, שדברים שאמר בשם המוניטין שצבר, דרכו על כמה יבלות רגישות. מה קורה אז? החשוד מגיע למשטרה, אולי בליווי עורך דינו, נחקר ונעצר או שלא נעצר, מוגש נגדו כתב אישום או לא ובהתאם הוא מורשע או יוצא זכאי. .. ואם אמנם מורשע הוא, הוא יישא בענשו וישלם את חובו לחברה.

אך מה קורא אם זה רב מכובד ולא סתם איזה פרופסור? הו, הו… או אז יצאו חסידיו אל הרחובות ובסדרה של פרעות והפרות סדר מאורגנות, הם ינסו בכל דרך אלימה אפשרית, להביא לשחרורו המידי של החשוד מידי ציפורני החוק האזרחי, שבו הם אינם מכירים, אלא אם הוא משרת את האינטרסים שלהם.

דובריו של ההמון יצהיר בראש חוצות: “יש גבול עד כמה אפשר לדרוך עלינו. אם הרב היה עצור עדיין, זה היה נגמר באבדות בנפש. היינו זורקים פחי אשפה ובקבוקי תבערה על משרדי הממשלה. כל מעצר של הרב, יגרור אחריו מהומות רחבות בטווח המידי… …הארכת מעצרו של הרב, הייתה הופכת ממחאה למרד”.

דברים אלה נאמרו לאחר שהרב שוחרר בתום חקירה קצרה. לכאורה, כאזרחים שומרי חוק,מותר לנו לחשוב שהדובר, ייעצר מיד ויועמד לדין על הסתה והמרדה או לפחות יוזהר על ידי הממונים על שמירת החוק. בינתיים הוא מסתובב חפשי וממשיך להגיד את דברו: “יש הוראה מראשי הישיבות”, הוא אומר, “לתת יד חופשית לנוער בעניין הזה. אם עוצרים אותו, לעשות כל מה שצריך. אני לא יודע”, מנפח הדובר את חזהו בגאווה, (מוצדקת?), “כמה אנשים יש עוד במדינה הזאת, שאם עוצרים אותם, שלוש שעות אחרי זה, המדינה בוערת… …לזרוק אבנים על העליון, זה רק עניין של החלטה… …אם אין להם קווים אדומים, גם לנו לא יהיו”. סוף ציטוט.

לידיעתכם: המון זועם מקרב העדה החרדית, חסם אתמול את הכניסות לירושלים והסתער על בנין בית המשפט העליון בניסיון שנבלם לפרוץ אל תוכו. בהמשך התקבץ ההמון מול ביתו של המשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, להפגנה (ללא רישיון כמובן). שני שוטרים הותקפו ונפצעו קל.

אז אם אתה, האזרח שומר החוק, מצפה עכשיו שמקרב הסמכויות הדתיות העליונות, הרבנים הראשיים למשל, שמכהנים בתפקידם בכוח החוק ומקבלים את שכרם כעובדי מדינה, תבוא קריאה לשמירה על החוק ולהרגעת הרוחות. אתה חי בסרט: “אנחנו מיצרים וכואבים על הפגיעה החמורה בכבודו של רב ודיין חשוב, מגדולי רבני ישראל וממנהיגי הציבור הדתי, מחאתנו הועברה לידי מנהיגי הציבור והשלטון”, דברי הרבנים הראשיים שלמה עמר ויונה מצגר.

הרב הרפורמי גלעד קריב, לא היסס לצאת באומץ כנגד הרבנות הראשית ואמר: “במדינה בה ראשי ממשלה ונשיאים, מכופפים ראשם בפני שלטון החוק, אין סיבה שרבנים יהלכו אימים על רשויות אכיפת החוק וינהגו כמורמים מעם… יהירותו של הרב… וגסות ליבו בחוק, הם שהובילו למעצרו. התייצבותם של הרבנים הראשיים וראשי הציונות הדתית לצידו, הינה פרק מביש נוסף בהתנהלותו של הממסד הרבני בישראל”.

דובר המשטרה לא הוציא כל הודעה מטעמו בנושא עד לרגע כתיבת הכתבה. כמו כן לא דווח על פעילות משטרתית כנגד הפורעים וככל הידוע, לא היו מעצרים.

בכוונה תחילה, אינני מזכיר את שמו של הרב שנעצר. כפרט, אין הוא מעניין כלל. הכתבה הזאת איננה אמורה לספר עליו. היא באה לתאר מצב. כמי שמנסה להיות אובייקטיבי ולדווח על עובדות, נראה לי שמבעד לערפל המתפזר,הולכת ומצטיירת תמונה די ברורה. שיווי המשקל בחברה הישראלית הופר. מרכז הכבד נוטה עכשיו לכיוון שבו הזלזול וחוסר ההתייחסות ל”מדינה” וחוקיה הדמוקרטיים והנכונות למרוד בכל מה שהמדינה מייצגת, הופך פחות ופחות ל”יוצא מן הכלל”, בתהליך שהכיוון שלו, בעזרתה של הדמוקרטיה – הינו כנראה בלתי הפיך.

ש. אבי – אור

Your Comment/התגובה שלך