חדשות

“זו החזרה לחיים שלנו”: בתי כנסת חדשים בהונגריה מאת קובי נחשוני

בטקס שנערך על שפת הדנובה חגגו כאלפיים איש את פתיחתם של שני בתי כנסת והכנסת ספרי תורה חדשים להיכלי התפילה – סמל לניצחון הרוח על הנאצים ולתקומתה של יהדות הונגריה, במקום שבו נרצחו רבבות יהודים: “המים כאן סימלו עבורנו את המוות. היום אנחנו כאן כדי להחזיר את המצב לקדמותו02:06

75 שנים אחרי שרבבות יהודים נרצחו בשואה על הגדה ההונגרית של הדנובה, נחנכים במקום שני בתי כנסת חדשים לזיכרם: בטקס שנערך על שפת נהר הענק בבודפשט, ביום א’, חגגו כאלפיים איש את חנוכת הבתים והכנסה של ספרי תורה חדשים להיכלי התפילה – מה שמסמל יותר מכל את ניצחון הרוח על הנאצים ואת תקומתה של יהדות הונגריה.

בית כנסת אחד נמצא בלב בודפשט, ליד בניין הפרלמנט – אזור בו מתגוררות משפחות יהודיות צעירות רבות, והשני בעיירת האומנים סנטאנדרה, השוכנת במרחק של כ-20 קילומטרים צפונית לבירה ונחשבת לפופולארית במיוחד בקרב תיירים. בסך הכל, פועלים כיום בהונגריה שמונה בתי כנסת של חב”ד – ושבעה-עשר רבני קהילה.

היהודים המקומיים והתיירים מרוכזים בדרך כלל בבודפשט, במישקולץ ובדברצן, והם מדווחים על קהילה גדולה שממשיכה להתרחב. לפי דו”חות שונים, רמת האנטישמיות  בהונגריה נמוכה מאוד בהשוואה למדינות אחרות באירופה, ואינה משפיעה על התפתחות החיים היהודיים בה.

באירוע השתתפו סגן ראש הממשלה, זולט שמיין, חבר הפרלמנט ניצול השואה יאנוש פונוג’, רב הקהילה היהודית ההונגרית המאוחדת (עמי”ך), שלמה כובש; אב בית הדין בד״ץ קהילות החרדים בבודפשט, הרב ברוך אוברלנדר – ונציג הרבנות הראשית לישראל, הרב אליעזר שמחה וייס.

חגיגת הכנסת ספר תורה בהונגריה (צילום: EMIH)

הרב כובש אמר בטקס: “לפי חוקי הטבע, מי הנהר תמיד מסמלים את החיים. אולם לפני 75 שנים, בשנת 1944, בוצע על שפת הדנובה רצח אכזרי של אלפי יהודים, ומאז המים כאן סימלו עבורנו את ההפך הגמור – לא את החיים והשלמות אלא את המוות. היום אנחנו כאן כדי להחזיר את המצב לקדמותו”.

“שני בתי הכנסת החדשים על שפת הדנובה מסמלים את חזרת העם היהודי לחיים אחרי השואה”, אמר הרב, “הקהילה היהודית ההונגרית יכולה היום לחיות בחופשיות, להתפתח, ללמוד ולהכיר את המסורת היהודית ולהיות חלק אינטגרלי ומרכזי של הקהילה הונגרית”.

(הפתיחה הרשמית של בית הכנסת בסנטאנדרה(צילום: EMIH)

“לעורר את הזיכרון האבוד”

חבר הפרלמנט פונוג׳ הודה כי הוא אינו זוכר דבר ממה שעבר עליו במהלך מלחמת העולם השנייה. “בקרב בני משפחתי לא נותר אדם שיעניק לי זיכרונות, אבל אנדרטת הנעליים על גדות הדנובה (לזכר הנספים במקום) מעלה בי מעט כאלה. היא מאפשרת לנו לזכור את אלו שלא שרדו את התופת וגם לעורר את הזיכרון האבוד של אלו שלא יכלו לזכור”.

(ניצחון הרוח. חגיגה על גדת הנהר(צילום: EMIH)

“חובתנו ואחריותנו היא לזכור ולא לשכוח את שהיה בעבר”, הוסיף פונוג’, “אך לא פחות חשוב מכך – לפעול למען העתיד. התורה של העם היהודי היא מוקד הכוח שלנו ומסמלת את החיים עצמם. עלינו לדאוג להעביר את מורשת התורה והעם היהודי מדור לדור”.

חוגגים בהונגריה(צילום: EMIH)

published first in ynet

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*