הן מגיעות לשטח מצוידות באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, בכל זירה שבה פועל צה”ל, בכל תוואי • לעתים הן שם כדי להתקין משהו, לעתים לקחת משהו, לעתים לפצח משהו בזמן אמת • פלגת הלוחמות של 8200 – שאמורה לעשות בשטח אויב או סמוך אליו את מה שאי אפשר לעשות מרחוק
מאת יואב לימורוהילה טימור אשור
“צעדנו בלילה קר, שמענו בתוך השקט את הצעדים של האחרות, ועזרנו למי שנזקקה. הרגשנו שייכות ליחידה וזו לזו”. לוחמות 8200 בפעולה
צילום ואורן כהן
לילה. קבוצה קטנה של לוחמות מסיימת זחילה של עשרות קילומטרים בדרך מלאה קוצים וסלעים סמוך לגבול, ומתקבצת מתחת לעץ רחב צמרת. הנעליים האדומות שלהן נבלעות בעלטה, השיער השופע מכונס בתוך הקסדות הכהות. הן לא בודקות מה קרה למדים במהלך הזחילה הקשה, רק מסדרות את הנשימה ואת הציוד הטכנולוגי הכבד שעל גבן. פוקדות על העיניים להתרגל לחשכה במהירות, משקיפות על הסביבה, ובעיקר זו על זו. גורל הצלחת המשימה שאליה נשלחו בשירות 8200 תלוי רק בהן.
כבר שעות ארוכות שהן שותקות, זה השיעור שלמדו ביום הראשון לגיוסן: “לדבר עם העיניים”. לכל מצמוץ, לכל הרמת גבה או הזזת אצבע, יש משמעות. כך הן מסמנות על מצוקה, או מאותתות שהן מוכנות לצאת לפעולה. אי אפשר להבחין בהן – הן מוסוות היטב בתוך העלטה. כורעות בדממה, ושיחת העיניים הערנית כמו קולחת מעצמה. כל אחת יודעת בדיוק מה מצבה של רעותה. הן מבינות זו את זו לפרטי פרטים.
כשכולן מוכנות, המפקדת מסמנת בהינד עפעף: יוצאים לפעולה. והן נבלעות בחשכה. אף אחד לא ישמע על הפעולה שביצעו, למרות שאי אפשר בלעדיה.
זו ההזדמנות הראשונה לשמוע עליהן.
לפני כארבע שנים, בחשאיות השמורה לחיל המודיעין, הוקמה פלגת הלוחמות של 8200, שנחשפת כאן לראשונה. היא פועלת במסגרת יחידת הלוחמה של 8200, שמשלבת לוחמים וטכנולוגיה ומהווה את הסיירת של החיל. כאן, הלוחמים הם גם מומחים בטכנולוגיה, ובעצם, ההפך: הם קודם כל טכנולוגים, ורק אחר כך לוחמים. כך הם גם מגויסים ליחידה: ראשית, נבחנת התאמתם לביצוע המשימות הטכנולוגיות, ורק אחר כך כשירותם לשמש לוחמים.
“אנחנו מביאים את הלוחמים והלוחמות ברמה הכי גבוהה, שהם גם טכנולוגים ברמה הכי גבוהה”, אומר סא”ל ד’ (36), שמפקד על היחידה זה כמה חודשים. ד’ שירת כלוחם, ורק כאן הכיר מקרוב את העולם הטכנולוגי.
היחידה הלוחמת היא זרוע השטח של 8200, שמגיעה למקומות שאי אפשר להגיע אליהם דרך המקלדת. הלוחמים לא רק מביאים את הטכנולוגיה לחזית, אלא גם מפעילים אותה: הם אמורים לעשות בשטח האויב, או סמוך לו, את מה שהמפתחים והמתכנתים לא יכולים לעשות מרחוק.
לכאורה, העידן החדש הוא גן עדן טכנולוגי. לכולם יש מחשב, כולם גולשים באינטרנט ושולחים מיילים, לכולם יש סלולרי, פייסבוק, ווטסאפ. כל אלה מייצרים שטף אינסופי של מידע. התוקף רק צריך לפתח כלים ושיטות לאסוף את המידע הזה ולנתח אותו – ויש לו הכל.
במציאות זה כמובן הרבה פחות פשוט. ראשית, צריך לאסוף את המידע. השיחות בווטסאפ, למשל, מוצפנות מקצה לקצה. גם התוכנות של אפל (בשונה מאנדרואיד) אינן פתוחות למשתמש. לא הרבה מדינות יודעות לעקוף הגנות, לפרוץ הצפנות, ולעשות את זה בלי להותיר טביעות אצבע.
שנית, צריך למיין את המידע. בעבר, העיקר היה בסיגינט (signal intelligence, ובעברית פשוטה – האזנות). 8200 הקשיבה לשיחות, ומה שחשוב הוקפץ לראש הרשימה. זה תהליך שאפשר לעשות בהיקף קטן, אבל מי שרוצה ללקט בכל יום מאות מיליוני מיילים, תכתובות אישיות ופריטי מידע אחרים, זקוק למערכות־על, שיידעו לאגור את המידע ולנתח אותו אוטומטית.
שלישית, וחשוב מכל – גם האויב לומד ומשתפר. הן בניסיונות לאסוף מידע בישראל באמצעות הסייבר, תחום שבו איראן פעילה מאוד, אבל מי שמפתיע ביכולת ובהתקדמות השיטתית שלו הוא דווקא חמאס; הן במאמץ הגנתי לשבש את הפעילות הישראלית, באמצעות הגנות והתקנים שונים שנועדו להגן על המערכות; והן בנקיטת אמצעי זהירות קיצוניים. רוב גורמי הטרור (בעזה, ביו”ש וגם בלבנון) הבינו שישראל היא מעצמה טכנולוגית, ועברו כבר מזמן לתקשר בדרכים אלטרנטיביות. הם מרחיקים טלפונים מפגישות, מתוך ידיעה שאפשר להפעיל את הרמקול הפנימי ואת המצלמה גם מרחוק, ונמנעים מלשלוח הודעות או מיילים, או משתמשים במילות קוד מוסכמות.
“אנחנו נחשפים ליכולות הללו של האויב יותר מהחייל הממוצע בצה”ל”, אומר סא”ל ד’. “רכיב ביטחון המידע אצלם הפך להיות דרמטי. זה מחייב אותנו גם לשמור על עצמנו וגם לשמור על שיטות העבודה ועל הטכנולוגיה, כדי שלא ניחשף, ובאותו זמן – למצוא פרצות אצל הצד השני ולדעת לנצל אותן”.
הלוחמות באימון. מפקד היחידה, סא”ל ד’: “בהתחלה השילוב שלהן היה אתגר, אבל מהר מאוד זה עלה על הפסים הנכונים” // צילום: אורן כהן
את כל ההגנות הללו קשה מאוד, ולעיתים בלתי אפשרי, לעקוף מרחוק: לכן צריך להגיע אל האויב פיזית. אל השטח שלו, אל הבתים שלו, לעתים אליו עצמו. לשם כך נדרשים לוחמים. הפעילות ביחידה מתבצעת בשטח – זה יכול להיות כפר פלשתיני מנומנם באמצע הלילה, אבל זה יכול להיות גם שטח אויב מעבר לגבול, עם היתקלות באש. היחידה היא “כוח על־זירתי” – הלוחמים והלוחמות עובדים בכל זירה, בכל מתאר שטח. לשם כך דרושים תכנון ולמידה עמוקים לפני כל מבצע, כדי להתאים את דרכי הפעולה לתנאים בשטח.
שם, לוחמי ולוחמות 8200 יידרשו לעשות את מה שלמדו. בעבר זה היה סיגינט, להביא אוזניים קרוב ככל האפשר ליעד. היום, בעידן הסייבר, אלה טכנולוגיות ואמצעים אחרים, מתקדמים בהרבה. לעיתים זה להתקין משהו, לעיתים לקחת משהו, לעיתים לדעת לפצח משהו בשטח, כדי להפיק מידע בזמן אמת. כל מבצע דורש פתרון מבצעי אחר, שלעיתים נתפר ליחידה באופן ייחודי וחד־פעמי. אין חוקיות או חזרה על מבצעים; הלוחמים והלוחמות נדרשים להתאים את עצמם לכל מבצע מחדש, תפיסה שונה מזו של הרבה יחידות בצבא.
יתרונה של היחידה הלוחמת הוא ביחידת האם שלה, 8200. 8200 מורכבת ממרכזים, שכל אחד מהם עוסק בנושא אחר – רובם בפנים השונות של עולם הסייבר. היחידה הלוחמת עובדת עם כל המרכזים ומקיימת איתם קשר יומיומי הדוק, מה שמאפשר לה למצוא את הפתרונות לבעיות השונות. לפעמים הפתרונות הללו באים מתוך המרכזים, לפעמים מהיחידה, ולפעמים מהיחידות המבצעיות בשטח.
למעשה, מדובר ביחידת בוטיק, שמבצעת משימות שאי אפשר לפתור באמצעים אחרים או על ידי כוחות אחרים. ככל שהאויב מתקדם ומשתכלל, הביקוש לפתרונות האלה גדל. “הלוחמים אצלנו חייבים להכיר את כל הטכנולוגיות היטב ולעומק, כי לעיתים קרובות הם נדרשים לקבל החלטות או לתת פתרונות בשטח”, אומר סא”ל ד’.
בהרבה מאוד מקרים, מה שלא ייעשה בזמן אמת, כבר לא ייעשה אחר כך. כי ביום שאחרי, היריב ישמיד ראיות או ייעלם, וגם אם לא, ספק אם צה”ל יחזור לשם. לכן, הסוגיה של כאן ועכשיו היא קריטית. לדעת להשתמש בכל האמצעים ולהניב באמצעותם את מקסימום המידע, לטובת המבצע ולצרכים מודיעיניים נוספים בעתיד.
לאתר, למיין, לוודא
יחידת הלוחמים של 8200 הוקמה לפני כמה עשורים כגדוד מילואים, והפכה לסדירה בשנת 2011. גם היום משרתים בה אנשי מילואים בתפקידי לחימה, והם שומרים על כשירות ומשתתפים בלא מעט מהמבצעים. במהלך השנים עברה היחידה שינויים והתאמות, לפי המציאות והטכנולוגיה המשתנה. הלוחמים, ועכשיו גם הלוחמות, פועלים כל הזמן ובכל תוואי שטח, ומותאמים לתפאורה המקומית.
היחידה אמנם שייכת ל־8200, אבל עובדת בתיאום עם כל גורמי הביטחון והמודיעין בישראל. כלומר, כל מי שהוא לקוח של יחידת האם 8200, הוא גם לקוח של היחידה הלוחמת שלה.
בשנים האחרונות נתקלת 8200 בלא מעט בעיות בגיוס לוחמים. ליחידה יש אמנם עדיפות בגיוס על פני כל יחידה אחרת בצה”ל (למעט קורס טיס), אבל האתגר בגיוס בנים טכנולוגים־לוחמים הוא גדול. מי שכבר החליט להיות לוחם, מעדיף ללכת לסיירות המובחרות ולגדודים הלוחמים; ומי שהחליט להיות טכנולוג למרות הפרופיל הקרבי (כאמור, ל־8200 יש הפריבילגיה לשלוף את מי שהיא רוצה על בסיס התאמתו, מתוך הבנה שלחזית הטכנולוגית יש כיום חשיבות עליונה), מעדיף בדרך כלל לשבת במטה ולכתוב שורות קוד.
כדי להתמודד עם האתגר הזה מצאה היחידה כמה פתרונות. הראשון הוא חשיפה. החשאיות אמנם טובה לעסקים, אבל רעה לגיוס. הצעירים, כאמור, הולכים בדרך כלל לאן שהם מכירים ויודעים. גם סיירת מטכ”ל ושלדג ושייטת 13 חשאיות, אבל לאורך השנים פורסמו עליהן אינסוף כתבות, ספרים וסרטים, והמורשת המבצעית שלהן ארוכה ומושכת עבור בני הנוער שמחפשים אקשן.
יחידת הלוחמים של 8200 צעירה ואנונימית. כדי לדלג מעל המשוכה הזאת הוחלט לחשוף אותה לפני כשמונה שנים, בכתבה במוסף הזה. זו היתה אז יחידה של בנים־לוחמים בלבד, שהוקמה כלקח מהאינתיפאדה השנייה ומהפעילות בעזה, ומהצורך להתגבר על המכשולים שמציב האויב בפני צה”ל בכלל ו־8200 בפרט.
הצורך הכרוני בכוח אדם יותר איכותי ומקצועי הוביל להחלטה השנייה, שהתקבלה ב־2017 – לגייס בנות ליחידה. זה התאפשר קודם כל על רקע הצלחתן של נשים בתפקידי לחימה אחרים בצה”ל: כמחצית מהלוחמים במערך ההגנה האווירית ובגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף (שמבצעים את עיקר פעילות הבט”ש בשטחים) הם בנות, וזה גם המצב בגדודים המעורבים שמבצעים את הגנת הגבולות – קרקל, אריות הירדן ולביאי הבקעה.
הפעילות המוצלחת הזאת גרמה לעוד ועוד בנות לרצות לשרת בקרבי. יש כיום ביקוש גבוה מאוד בקרב מתגייסות לשלל תפקידי שטח; האטרקטיביים במיוחד, כתמיד, הם תפקידי ההדרכה – בחי”ר, בשריון, בתותחנים ובהנדסה – אבל תפקידי הלחימה לא מפגרים הרבה מאחור. לחלק מהבנות בעלות הכישורים הטכנולוגיים אין את הפרופיל המתאים או את המוטיבציה (נשים, כזכור, צריכות לבקש להיות לוחמות, בשונה מגברים), וחלקן מעדיפות לשרת ביחידות ובתפקידים מוכרים יותר.
זה מגדיל עוד יותר את האתגר של היחידה: לאתר את המוכשרות, למיין אותן, לוודא שהן גם רוצות לשרת כלוחמות, ואז להעביר אותן תהליך הכשרה כפול ומפרך: טכנולוגי – ולחימתי. בשלושת המחזורים שגויסו מאז שהיחידה נפתחה לשירות נשים, סיימו את מסלול ההכשרה רק כמה עשרות בנות
פירסט פובלישת ישראל היום.
“שיקול דעת בוגר”
גם אם תחפשו טוב, לא תמצאו את התפקיד “לוחמת 8200” במנילה (רשימת התפקידים) המוצעת לבנות לפני גיוס, וגם לא באתר מיטב, שמספק מידע למתגייסים. הלוחמות הטכנולוגיות מאותרות לתפקיד על פי נתוני קב”א גבוהים, רבות מהן בוגרות מגמות ריאליות בתיכון, ומקצתן מגיעות לאחר שפרשו ממסלולים יוקרתיים כמו קורס טיס וקורס חובלים.
זאת גם הסיבה שאמ”ן החליט לשתף פעולה עם הכתבה: כדי לגרום לבנות להכיר את היחידה ולבקש לשרת בה, ובמידה שפונים אליהן – לא לשלול על הסף.
“אני רואה בכתבה הזאת הזדמנות גדולה”, אומר סא”ל ד’. “לא שיש לנו בעיות ביקוש, אבל כתבה כזאת יכולה לפתוח את הראש להרבה נשים שעוברות ראיונות באמ”ן, גם כאלו שלא חשבו להגיע למערך הלוחם ורוצות להגיע ל־8200. סיפור הלוחמות ביחידה הוא דוגמה מצוינת של שילוב נשים בתפקידי לחימה”.
“לוחמות טכנולוגיות”, הוא מכנה אותן. מבחינתו, “החלק הלחימתי הוא הדנ”א של התפקיד. בהתחלה השילוב שלהן היה אתגר, אבל מהר מאוד זה עלה על הפסים הנכונים. המוטיבציה שלהן להוכיח את עצמן היא ענקית. הן חלוצות. ויש להן הרבה יתרונות יחסיים אצלנו, שמניבים תוצרת מבצעית מרשימה
Read more
https://www.israelhayom.co.il/article/860151
פורסם לראשונה בישראל היום
