דיעות

כך מגיבה מערכת החיסון לנגיף הקורונה – שלב אחר שלב

 

רופאים באוסטרליה שעקבו אחר מהלך המחלה של אישה ללא מחלות רקע וסיבוכים, מיפו את התגובה החיסונית שלה ל-COVID-19 וגילו שבמקרים הקלים, הגוף עובר את זה כמו שפעת רגילה

בימים אלה עיקר תשומת הלב העולמית מופנית לאנשים שהם בסיכון גבוה לפתח סיבוכים מהידבקות בנגיף הקורונה, מדינות העולם עסוקות בהצטיידות במכונות הנשמה ובתי החולים מצופפים את השורות במחלקות הטיפול הנמרץ. אולם, רוב הנדבקים צפויים לעבור את המחלה במצב קל עד בינוני ולהתאושש. מה קורה בגוף של חולה כזה? מחקר של רופאים אוסטרלים מספק תשובות, והן מעודדות למדי.

החוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה ניתחו דגימות דם של אישה בת 47 שאושפזה בבית החולים במלבורן לאחר שחלתה ב-COVID-19. האישה הגיעה למדינה ישירות מווהאן – מוקד ההתפרצות של הנגיף. היא הגיעה לחדר המיון שבוע וחצי לאחר שובה לאוסטרליה, עם תלונות על חולשה, כאב גרון, שיעול יבש וכאבים בחזה בנשימה עמוקה, מהם סבלה מספר ימים, ואושפזה.

הרופאים בבית החולים החליטו לעקוב ולנטר את המדדים שלה כדי להבין כיצד הגוף מתמודד עם הנגיף במקרה של חולה ללא רקע לסיבוכים. חשוב לציין שמדובר היה באישה ללא מחלות רקע, שלא נטלה תרופות וחשוב במיוחד – לא מעשנת. כאשר הרופאים בדקו את המדדים שלה הם מצאו חריגות קלות בלבד – חום של 38.5 מעלות ולחץ דם מעט נמוך – בדומה למדדים אופייניים לחולה בשפעת. מכאן ואילך, החוקרים עקבו מקרוב אחר תהליך הריפוי שלה באמצעות ניתוח של דגימות דם שנאספו ממנה לאורך התקופה. ממצאיהם פורסמו בכתב העת NATURE MEDICINE.

המטופלת התאוששה ללא שום טיפול תרופתי. רופאים מטפלים בחולה קורונה באיטליה (צילום ארכיון: AP)

ככה הגוף מתגבר לבד על הנגיף

החולה לא טופלה במהלך האשפוז בשום טיפול תרופתי ולמעשה החלימה בכוחות עצמה. ביום השלישי לאשפוז הופיעו בבדיקות הדם שלה עדויות לאוכלוסיות גדולות של תאי חיסון ממספר סוגים, אוכלוסיות שמופיעות גם במהלך פרק ההתאוששות לאחר החלמה משפעת עונתית. באופן דומה, הופעת קבוצות תאים אלה בישרו גם במקרה זה על התאוששות מהנגיף. ביום השביעי מיום הופעת התסמינים הראשונים נמדדה עלייה בחלבון שנקרא אימונוגלובולין G, שהוא נוגדן שכיח שנוצר כדי להילחם בנגיפים. בנוסף נצפתה עלייה באימונוגלובולין M, שהוא נוגדן לא ספציפי, שמשקף עוררות כללית של מערכת החיסון כנגד מחוללים שונים. במהלך שלושה ימים רצופים עלו בדם גם אוכלוסיות של תאים שמפרישים נוגדנים, לצד תאים שונים ממשפחת הלימפוציטים (תאי T עוזרים, תאי CD4+ ותאי CD8+).

רמות גבוהות של נוגדנים הופיעו בדמה של החולה עד 3 שבועות לאחר הופעת התסמינים. תאי T תוקפים תא עויין (אילוסטרציה: ShutterStock)

בסך הכל חלפו 11 ימים מרגע הופעת התסמינים ועד שהמטופלת שוחררה לביתה כשהיא חשה בטוב. ביום ה-13 היא כבר דיווחה כי היא אינה חשה בתסמיני מחלה כלל. למרות זאת, בדמה נמדדו רמות גבוהות של נוגדנים (אימונוגלובולינים) עד שלושה שבועות מהופעת התסמינים.

נגיף חדש, מנגנון הגנה ישן

אמנם מדובר במחקר תצפיתי על חולה אחת בלבד, אולם המסקנה שעולה ממנו היא שלמרות שמדובר בנגיף חדש, תגובה חיסונית חזקה של מספר סוגי תאים הובילה להתאוששות מהירה והחלמה – באופן דומה לזה שאנחנו רגילים לראות בחולי שפעת עונתית. אותן שיטות מחקר יוכלו להיות מיושמות כעת כדי לבחון במה נבדלים התהליכים החיסוניים באנשים שבהם מהלך המחלה קשה יותר ואף קטלני, על מנת לנסות ולכוון את ההתערבות הרפואית הנכונה במצבים אלה ואולי אף לדעת לנבא את חומרת מהלך המחלה הצפוי, בהתאם לתגובה החיסונית בשלבי המחלה הראשונים.

 

 

Your Comment/התגובה שלך