פוליטיקה

לנאצים ולאנטישמים אין מקום במפלגה שלי מאת אלדד בק

סגן קנצלר אוסטריה, היינץ-כריסטיאן שטראכה, בראיון מיוחד ל”ישראל היום” • “מקווה שבעתיד הלא רחוק, כל השגרירויות של מדינות האיחוד האירופי יעברו לירושלים”

סגן קנצלר אוסטריה, היינץ-כריסטיאן שטראכה,

סוגיית הקשרים בין ישראל ל”מפלגת החופש” הימנית-פופוליסטית באוסטריה עומדת לעלות בקרוב לדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. המפלגה, בראשותו של היינץ-כריסטיאן שטראכה, חברה בממשלה שהקים לפני חודשים ספורים מנהיג המפלגה השמרנית, סבסטיאן קורץ.

“מפלגת החופש” קיבלה לידיה כמה מהתיקים החשובים ביותר בממשלה: חוץ, פנים הגנה, חדשנות וטכנולוגיה – משרדים מרכזיים במארג הקשרים בין שתי המדינות. לפני 18 שנים, כשצורפה “מפלגת החופש” לראשונה לשורות ממשלה אוסטרית, החזירה ישראל את שגרירה מוינה במחאה. הפעם זה לא קרה.

עם זאת, ממשלת ישראל החליטה להימנע מקשרים עם שרי “מפלגת החופש” – בהן סגן הקנצלר שטראכה, עד שתתבצע הערכה ביחס לעמדות המפלגה כיום ופעילותה להתנתק מגורמי ימין קיצוני בשורותיה. כחלק ממאמצי “מפלגת החופש” להתמודד עם עברה הבעייתי, החליטה צמרת המפלגה להקים ועדת היסטוריונים, שאמורה לבצע מחקר מקיף על קשרי “החופשיים” עם נאצים ונאו-נאצים בעבר. עם זאת, המפלגה הובכה לאחרונה שוב בשל פרסומים על שירים אנטישמיים, שנמצאו בחוברות של אגודות סטודנטים המקורבות אליה.

בראיון מקיף ראשון לעיתון ישראלי מאז מינויו כסגן קנצלר, מביע שטראכה – שביקר כמה פעמים בישראל והגן פומבית בתקיפות על עמדותיה, צער על על היעדר קשרים רשמיים בין מפלגתו לישראל.

ש: איך חווית אישית את ההחלטה הישראלית לא לקיים עדיין מגעים עם שרי מפלגת החופש?

ת: “הדבר נודע לנו מהתקשורת. זה מצב עצוב, שאנחנו כמובן חייבים לכבד. כרגע יש קשר מצוין בין רוה”מ נתניהו והקנצלר קורץ. יש ביניהם חילופי דעות קבועים. עם שרי מפלגת החופש הקשר מתנהל קשר באמצעות הדרג הפקידותי במשרדי הממשלה. אני מקווה, שבעתיד הנראה לעניין תושג נורמליזציה בעניין. יש צורך באימון. אנחנו צריכים ליצור את האימון הזה ולהפוך אותו לנראה”.

ש: אתה יודע, מה נדרש ממפלגת החופש כדי להשיג נורמליזציה?

ת: “החלטת הממשלה הישראלית נועדה לאפשר לצד הישראלי להתרשם מדרך עבודתה של הממשלה, להעריך את השתתפותנו בעבודת הממשלה, לבחון את קווי היסוד של הממשלה. זה תהליך המצריך צעדים בוני אימון. בשנים האחרונות כבר הושטתי את ידי ואמרתי, שחשוב לקיים דו שיח, כדי לפוגג את כל הדעות הקדומות ולראות יחדיו שקיימת דרך לשת”פ משמעותי ולידידות בין ישראל ואוסטריה”.

ש: משה קנטור, נשיא הקונגרס היהודי האירופי, הצהיר בכנס למאבק באנטישמיות שנערך לפני שבוע בוינה: “השפה של מפלגת החופש השתנתה במידה מסויימת, אבל המפלגה זקוקה להתנתק באופן חזק ומעשי מעברה”. איך אתה מבין את הדרישה הזו?

ת: “צריך לעשות כאן אבחנה: אם מדובר בהתמודדות עם העבר, כיו”ר המפלגה הנהגתי ב-13 השנים מדיניות ברורה. בנושאים המצריכים פעולה מעשית, נקטתי את הצעדים הנדרשים. במקרים של התנהגות לא הולמת הורחקו חברי מפלגה. לא רק אצלנו – גם במפלגות אחרות. זה לא פותר את הבעיה הקיימת עדיין – שוב ושוב צצים מקרים בודדים”.

“עצוב ומצער, שבאוסטריה יש עדיין שאריות של עבר, שלא התמודדו איתו, וגם התחזקות של האנטישמיות מצד מהגרים ופליטים מוסלמים. לא רק באוסטריה, אלא בכל אירופה. אני נחשפתי במהלך מערכת הבחירות האחרונה להתבטאויות אנטישמיות מחרידות במרכזי פליטים, התבטאויות מזעזעות של שנאה שמראות את הצורך הדחוף לפעול. אנחנו מציינים השנה 100 שנים להקמת הרפובליקה האוסטרית ו-80 שנה ל”אנשלוס” (סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית)”.

“קיים צורך לטפל בנושא הזה באופן  רגיש, מבלי להדביק תוויות פוליטיות ומפלגתיות. זה מצריך דו שיח, לא החרמה. אני מאוד מצר על כל, שהקהילה היהודית האוסטרית דוחה דו שיח שכזה. אני מקווה, שנגיע בעתיד לשיח. אני, מצדי, עושה מאמצים רבים להגיע לכך.הבהרתי חד וחלק, שאין אצלנו ב’מפלגת החופש’ מקום לאנטישמים. זכרון השואה הוא עבורנו מחוייבות ואחריות בהווה ובעתיד, עבור הדורות הבאים. אני דבק בעמדה זו. עם זאת, אני חווה שוב ושוב שהאשמות מכלילות ולא מוצדקות מופנות כלפי המפלגה”.

“באופן מאוד החלטי סללתי את הדרך להקמתה של ועדת היסטוריונים, שתבדוק את עברה של המפלגה. אנחנו חייבים ורוצים להתמודד עם ההיסטוריה שלנו. לכל המפלגות באוסטריה יש עבר, שאנחנו לא יכולים לברוח ממנו. עלינו להכיר בו, ללמוד אותו היסטורית ולהראות שהיום אין מקום אצלנו לאנטישמיות, לגזענות ולטוטליטריזם. אלה עומדים בניגוד מוחלט לערכים שלנו. הם נוגדים גם את ערכיהן של אגודות הסטודנטים (“בורשנשאפטן”), שהוקמו כדי לקדם את רעיון החופש. זו מסורת של תנועת שחרור והגנה על זכויות האזרח, עליה אנחנו שומרים, מרגישים מחוייבים לה ורוצים לטפח אותה. חשוב להבהיר אחת ולתמיד, שכשיש מקרים בודדים של התנהגות לא הולמת, יש לפעול נגדם. אין להם מה לעשות בקרבנו. לנאצים ולאנטישמים אין מקום במפלגת החופש”.

ש: עד כמה אובייקטיבית תהיה ועדת היסטוריונים שתכלול היסטוריונים שימונו ע”י המפלגה?

ת: “בראש המחקרים ההיסטוריים על העבר של הסוציאל-דמוקרטים ומפלגות אחרות עמדו היסטוריונים של המפלגות הללו. תחתם, גם אצלנו, ביצעו את העבודה היסטוריונים רבים, שאינם קשורים למפלגה. אנחנו מזמינים אנשי אקדמיה, ארגונים, ארכיונים – גם בעלי דעות שונות לחלוטין משלנו, להציג את המידע שבידיהם. ראשי הוועדה יערבו לעבודת מדעית מוחלטת”.

ש: היית מסכים לשתף בעבודת הוועדה גם היסטוריון ישראלי?

ת: “כולם מוזמנים לסייע. יו”ר ועדת ההיסטוריונים הבהיר שכל אחד יכול להצטרף לצוותי העבודה ולהעלות נקודות, שייחקרו לאחר מכן”.

שגרירות אוסטריה צריכה להיות בירושלים”. שטראכה // צילום: רויטרס

ש: מדוע נדרש זמן כה רב עד להקמת הוועדה הזו? מפלגות אחרות ביצעו את המחקר ההיסטורי הזה לפני שנים רבות.

ת: “ברפובליקה האוסטרית השנייה, שהוקמה לאחר מלה”ע השנייה, הייתה מציאות שהוצגה באופן מסולף. לאחר המלחמה, שלוש המפלגות הגדולות – הסוציאל-דמוקרטים, מפלגת העם השמרנית והקומוניסטים, הוקמו מחדש. אחוז לא מבוטל של נאצים לשעבר הצטרפו לשורות המפלגות הללו – גם במסגרת הדמוקרטיזציה של החברה האוסטרית”.

“מאוחר יותר, ברונו קרייסקי (הקנצלר היהודי של אוסטריה בשנות ה-70 וה-80) גם מילא תפקיד חשוב בהכללתם של נאצים וותיקים במערכת הפוליטית. מפלגת האם של מפלגת החופש הוקמה רק ב-1949. שני מייסדיה לא היו קשורים כלל לנאציזם. חשוב להציג את הדברים כהווייתם. ב-1956 הוקמה מפלגת החופש, וכמובן שהיו גם אצלנו – כמו בשאר המפלגות, נאצים לשעבר – אם כי מספרם היה נמוך מאשר בשתי המפלגות הגדולות, שבהן הן יכלו לעשות קריירה”.

“צריך סופסוף להציג את העובדות ההיסטוריות הללו, כדי שיחדלו להפיץ רעיונות מוטעים עלינו. השנה הזו, בה מצויינים אירועים היסטוריים חשובים, היתה העיתוי הנכון להתחיל במחקר הזה, כדי שאחת לתמיד ניתן יהיה להתמודד עם כל ההאשמות ושניתן יהיה לדבר גם על תופעות בעייתיות מחוץ למפלגתנו. כמו אותו פרס, שמוענק לעיתונאים מכובדים ע”י מפלגה אחרת על שמו של אנטישמי גדול (הכוונה לפרס ע”ש הפוליטיקאי לאופולד קונשאק המוענק ע”י מפלגת השלטון של הקנצלר קורץ). איך אפשר היום עוד להעניק פרס על שמו? גם את זה צריך לשים על השולחן ולהיפטר מזה”.

ש: אגודות הסטודנטים עוררו בזמן האחרון כותרות. בשביל מה צריך במאה ה-21 באוסטריה אגודות כאלו, שבסיסן הוא לאומיות גרמנית?

ת: “אגודות הסטודנטים אינן בעיה. זה בדיוק מסוג ההכללות שנעשות מסיבות פוליטיות. זו מסורת היסטורית של מלחמות השחרור (נגד נפוליאון), של המהפיכה האזרחית של 1848. אגודות רבות לחמו למען החופש וזכויות האזרח ותרמו מאוחר יותר לעיגון זכויות חדשות בחוקה. אבות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית היו חברים בתנועות הללו. גם קרל מרקס ותאודור הרצל – רק כדי להדגים עד כמה מגוונות היו האגודות הללו. להציג אותן היום כבעיה, ללא כל ידע היסטורי, כפי שעושים יריבינו הפוליטיים, זו רשלנות מוחלטת. זו עובדה, שבתוך התנועה ההיסטורית הזו היו התפתחויות שליליות דרמטיות – בכלל זה אנטישמיות, ועם זה צריך להתמודד. במידה מסויימת זה כבר נעשה. צריך גם לדעת שאגודות הסטודנטים נאסרו תחת הרייך השלישי, מאחר שהן לא התאימו למשטר הטוטליטרי. מתוך האגודות הללו צמחו גם מתנגדים למשטר הנאצי. אגודות רבות, שהקומו מחדש לאחר המלחמה, התנערו מנאציזם ואנטישמיות ועיגנו זאת באמנות שלהן. צריך לראות את הנושא הזה בפרספקטיבה היסטורית”.

ש: אבל, איך זה שבאוסטריה, היום, מוצאים שיר שבכמה משורותיו נאמר: “תנו גז, גרמאנים עתיקים, אנחנו עוד נגיע למיליון השביעי”?

ת: “זה מגעיל לגמרי. אבל, צריך לדעת מי עומד מאחורי זה: השיר המקורי הוא שיר לעג לנאצים. הוא בא ממסדר הנוער של הפרנציסקנים. הדבר הנורא הוא שלשיר המקורי מישהו הוסיף את השורות המזעזעות הללו. יש לגנות ולדחות את זה”.

ש: עשית הרבה בשנים האחרונות, כדי להוציא את מפלגת החופש מהפינה הנאצית. אבל, שוב ושוב עולים מקרים חדשים של אוהבי נאצים במפלגה. 

ת: “בכל חברה יש אחוז קטן של אנשים כאלה. זו באופן מצער המציאות, בכל מקום, בכל אגודה, בכל מפלגה. אבל צריך לומר חד וחלק: אין אצלנו סובלנות לכך”.

ש: ישראל מציינת השנה 70 שנה להקמתה. מה מסמלת עבורך ישראל?

ת: “הבהרנו היטב את עמדתנו כלפי ישראל. ישראל היא מדינה, שלנו – אוסטרים ואירופים, יש איתה קשר מיוחד ואנו נושאים באחריות כלפיה. זו מדינה, שנבנתה ע”י אנשים שהגיעו אליה מרצונם החופשי, אך גם ע”י אנשים שהגיעו אליה בגלל הנאציזם והשואה – אנשים שנאלצו להתמודד עם תעשיית רצח ממוקדת. כולם הקימו במזה”ת מדינה משגשגת. מדינה שהוקמה באזור שאלפי שנים מנהלים עליו מלחמות – הבבלים, הרומאים, הערבים, הצלבנים. זה איזור שמאוד משפיע על ההיסטוריה העולמית. בישראל, יהודים שגורשו מהגולה, מצאו מולדת חדשה-ישנה. ולכן, יש לנו אחריות כשקיומה של ישראל מאויים. יש עדיין מדינות שלא מכירות בזכות קיומה וקוראות להשמדתה. יש לנו אחריות ברורה לאמר, שלישראל יש זכות להגן על עצמה ולא להישאר חסרי מעש כשנוצר איום על ישראל”.

ש: בקיץ האחרון הבטחת בראיון שהענקת לי, שאם תשב בממשלה אוסטרית, אוסטריה תעביר את שגרירותה בישראל לירושלים. עם זאת, אוסטריה הצביעה באו”ם נגד החלטת ארה”ב להעביר את שגרירותה. רבים אוכזבו מכך.

ת: “בירושלים נמצאים בית הנשיא, הכנסת. ירושלים היא בירת ישראל. אני דבק בדעתי האישית, ששם צריכות להימצא גם השגרירויות של אוסטריה ושל כל המדינות האחרות. לא קיבלתי בבחירות רוב מוחלט. לא הצלחתי לכלול את הנקודה הזו בקווי היסוד של הממשלה. אוסטריה, כמדינה ניטראלית וחברה באיחוד האירופי, לא יכולה ליזום מדיניות נפרדת. עם זאת, אני מקווה שבעתיד הלא מאוד רחוק, השגרירויות של כל מדינות האיחוד האירופי יועברו לירושלים. לצורך זה יש עוד צורך בעבודת שכנוע רבה. ארה”ב תעשה זאת בקרוב”.

ש: תתמוך בבחירת ישראל לראשונה כחברה זמנית במוהבי”ט?

ת: “ישראל לא הייתה מיוצגת עד כה במוהבי”ט. רוה”מ נתניהו והקנצלר קורץ הסכימו בפגישתם בשולי ועידת הביטחון במינכן לפני שבועיים על תמיכה הדדית במועמדותן של ישראל ואוסטריה כחברות זמניות במועצה. גם אני תומך בכך. מדובר באיתות טוב לקשר המחבר בין שתי מדינותינו”.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*