חדשות

מאת דנה ירקצי19 מיליארד שקלים שהולכים לפח בשנה: נתוני אובדן המזון נחשפים

דוח חדש חושף את כמות האוכל שנזרק או מתבזבז בישראל, אשר מגיע ל-3,200 שקלים למשפחה ממוצעת כל שנה. התוצאה: ירידה בפריון המשק והתייקרות של 11% במחירים. “על מדינת ישראל להפנים את היתרונות של הצלת מזון ולגבש מדיניות לנושא”

משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי 3,200 שקלים בשנה – כך עולה מהדוח הלאומי לאובדן ולהצלת מזון שנחשף הבוקר (שלישי) על ידי ארגון “לקט ישראל” בשיתוף BDO. על פי הדוח, שמציג לראשונה את אובדן המזון בצריכה הביתית, כמות האוכל שנזרק במשקי בית בישראל בכל שנה שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון ומסתכם ב-800 אלף טון של מזון – השווים ל-7.9 מיליארד שקלים. עיקר האובדן בצריכה הביתית נובע מזריקת פירות וירקות.

עוד עולה מהדוח כי השווי הכולל של “המזון האבוד” בישראל הוא 19.7 מיליארד שקלים, בהיקף של 2.5 מיליון טון. כמעט מחצית מהמזון הזה הוא בר-הצלה – 1.2 מיליון טון בשווי של כשבעה מיליארד שקלים.

הדוח מתריע מפני השפעות אובדן המזון שמייקר את מחירי המזון ב-11%. בנוסף לכך, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדת לטמיון.

“העלויות מתגלגלות לכיס הצרכן”

כדי לסגור את פער אי הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי של שלושה מיליארד שקלים. על פי לקט ישראל ו-BDO, הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת ב-830 מיליון שקלים בלבד. המשמעות היא חיסכון של 72% מהעלויות ויתרונות סביבתיים נוספים.

ארגון “לקט ישראל” עוסק בהצלת מזון מבסיסי צה”ל, בתי מלון, חברות הסעדה, מסעדות וכן תוצרת חקלאית ומעבירו לידי יותר מ-175 אלף נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל. בשנת 2018 הציל הארגון כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות וכ-5.5 אלף טון תוצרת חקלאית. מנכ”ל לקט ישראל גידי כרוך אמר כי “במקום לתת מענה נקודתי כגון מלחמה במחירי הקוטג’ והמילקי, על מדינת ישראל להפנים את היתרונות הרבים של הצלת מזון ולגבש מדיניות לאומית, יעדים ולתקצב נושא זה. על התכנית לתת את הדעת לכל שרשרת ערך המזון – משלב החקלאות, עובר ברשתות הקמעונאיות והשיווק ועד הצריכה הביתית”.

חצי מהמזון האבוד – בר הצלה. חלוקת אוכל בבית אבות ביפו (צילום: ארכיון לקט ישראל)

חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, הסביר כי “עלויות אובדן המזון, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה בישראל. בנוסף, אובדן המזון פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון ופוגע בתחרותיות של תעשיית המזון הישראלית”.

הרצוג הוסיף כי “מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית דווקא בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כשני מיליארד שקלים. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים העודפים החיסכון למשק אף עולה על ארבעה מיליארד וחצי שקלים”

.

ארוחות מועברות לנזקקים. מתנדבים להצלת מזון (צילום: ארכיון לקט ישראל)

  • שתף
  •  תגובות

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*