דיעות

מבחן הריבונות הגורלי של הנדל, האוזר ויעלון

 

שלושת חברי ‘כחול לבן’ הביעו לאחרונה תמיכה נחרצת בקידום ריבונות, וכעת ידרשו להחליט האם חיזוק ישראל באמת חשוב להם יותר מהאינטרס הפוליטי הצר

חברי הכנסת הנדל, יעלון והאוזר | צילום מסך

התוכנית האמריקנית לשלום נחשפה הערב (שני) בבית הלבן על ידי הנשיא טראמפ ובנוכחות ראש הממשלה נתניהו, ובה נקבע בין השאר כי ארה”ב תכיר בריבונות הישראלית בבקעת הירדן וביישובים היהודיים ביהודה ושומרון. זמן קצר לאחר מכן אמר נתניהו כי יביא  לאישור הממשלה את הצעד הראשון של החלת החוק הישראלי בבקעה ובכל שאר היישובים כבר ביום ראשון הקרוב, ויתכן שבהמשך גם לאישור הכנסת.

ההחלטה הדרמטית שאמורה לקבוע את גבולה המזרחי של ישראל ולבטל את הממשל הצבאי ביהודה ושומרון תעמיד במבחן כמה חברי כנסת מ’כחול לבן’ שבמשך תקופה ארוכה מציגים עצמם כאנשי ימין, למרות השתייכותם למעשה לגוש השמאל שסירב בעקשנות לכל אפשרות של ישיבה משותפת בממשלה עם הליכוד ונתניהו. השמות הבולטים בקטגוריה הזו הם שלושת חברי הכנסת משה יעלון, יועז הנדל וצבי האוזר – שלושתם הביעו בעבר תמיכה בקידום ריבונות ישראלית בגרסאות שונות ובחיזוק ביטחונה של ישראל.

כך למשל הכריז יועז הנדל בראיון לשרה העצני-כהן ב’מקור ראשון’ בשנת 2016 כי בכל הנוגע למשנתו המדינית “סטטוס-קוו הוא לא אפשרות” וכי מחנה הימין “חייב להחליט ולהנהיג” ו”לספח את גושי ההתיישבות ובקעת הירדן כולה”. בסיור שערכו בשבוע שעבר בצפון הים המלח ראשי ‘כחול לבן’ בני גנץ ומשה יעלון יחד עם חברי כנסת נוספים ובהם הנדל, אמר יו”ר המפלגה כי  לאחר הבחירות “יפעל להחלת הריבונות על בקעת הירדן”. הנדל עצמו הדגיש לפני כשבועיים בעקבות העימות מול אחמד טיבי בכנסת כי “בקעת הירדן שלנו ותהיה שלנו לעד”.

מי שעוד יצא בהצהרות נלהבות באותו סיור בים המלח הוא יעלון, שהכריז כי בקעת הירדן “היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל לנצח” ומהווה את “חומת המגן המזרחית” של המדינה, תפיסה אשר לדבריו  “נשענת על ניסיוננו הביטחוני במשך שנים רבות”. ביום ראשון השבוע התייחס יעלון לתוכנית טראמפ המתגבשת ואמר כי היא ” עונה לקונצנזוס הלאומי”. אל שניהם יש להוסיף כאמור גם את האוזר, שבמשך שנים ארוכות היה ממובילי הפעילות לקידום ההכרה הבינלאומית בריבונות הישראלית ברמת הגולן.

ז האם אותם תומכי ריבונות יתעלו למעמד ההיסטורי ויביעו תמיכה בריבונות כעת כאשר זו תאושר בממשלה, וכיצד ינהגו אם אכן תגיע ההצבעה גם לכנסת? כמה מכשולים עומדים בפני השאלות האלו. ראשית כל, ישנו המכשול הפנימי במפלגה. כמה מחברי ‘כחול לבן’ המשתייכים לצד השמאלי יותר במפה כמו יעל גרמן ועפר שלח הביעו לאחרונה עמדה לפיה הם תומכים דווקא בהסדר של התנתקות נוספת מול הפלסטינים, כלומר ההיפך מסיפוח והחלת ריבונות. המתח הפנימי במפלגה עולה עוד יותר בשל המשבר הפוליטי והקו התקיף שנקטו ב’כחול לבן’ נגד כל צעד של נתניהו, וכמובן רצונם לראות אותו מודח ולהקים ממשלה ללא הליכוד. תמיכה בריבונות כעת יכולה להתפרש גם כסוג של תמיכה בנתניהו שתחזק אותו לקראת הבחירות ותעמוד בניגוד לאינטרס הפוליטי המיידי של ‘כחול לבן’.

כדי לנסות לעקוף את המוקש הזה, האוזר ויעלון למשל החלו לדחוף כבר בשבוע שעבר את הטענה לפיה הם אמנם בעד ריבונות אך לא בזמן הרגיש כעת בטרם בחירות, מה שלא מנע מהם למשל לדחוף בכל הכוח את דיוני הסרת החסינות של ראש הממשלה. מנגד, כאשר על הפרק עומדת תוכנית אמריקנית כה משמעותית שעלולה להתמסמס אם לא תנוצל ההזדמנות בתקופה הקרובה, יעלון וחבריו יעמדו בפני דילמה קשה בין עמדתם הלאומית לנאמנותם הפוליטית. אם יתמכו בריבונות ואף יצביעו בעדה במקרה הצורך, הם מסתכנים בהחרפת המתחים בתוך ‘כחול לבן’ עד כדי פירוק עוד לפני הבחירות וכנראה שגם בביוש תקשורתי; אם ימנעו מלתמוך בריבונות בנקודת הזמן הקריטית הזו, הרי שלא יהיו יכולים לבוא לקהל המצביעים מימין ולבקש את קולו ובוודאי שלא להמשיך לדבר בעתיד על חשיבות הריבונות ועל ערכים לאומיים.

 

נקודה חשובה נוספת היא ההתנגדות הנחרצת מצד המפלגות הערביות לכל צעד מדיני חד-צדדי של ישראל, יחד עם העובדה שגנץ ו’כחול לבן’ תלויים לחלוטין בתמיכתן כדי להרכיב ממשלה. אחמד טיבי עצמו תמצת את הנקודה הזו בדיוק באותו עימות מול הנדל כאשר איים כי “תמשיך אתה וכחול לבן לדבר על סיפוח ואם תעזו להתקדם בכיוון הזה – גנץ יישאר יושב ראש האופוזיציה”. מאז פרסום התוכנית אמש יעלון, האוזר והנדל שמרו עד כה על דממת אלחוט ברשתות החברתיות, מה שיכול גם לרמז על ההתלבטות ועל המתח מאחורי הקלעים. כך או כך, הימים הקרובים צפויים לספק את התשובה לשאלה האם מבחינת ‘כחול לבן’ ישראל באמת מעל הכל, או שמא מדובר בעוד סיסמת בחירות חלולה.

Your Comment/התגובה שלך