מבט חוזר על פרעות רודני קינג בלוס אנג’לס

לפני 28 שנים, ארבעה שוטרים של האל.אי.פי.די., שלשה מהם לבנים, זוכו מאשמת תקיפתו של שחור אחד בשם רודני קינג. לרוע מזלם, עובר אורח תמים הצליח לצלם את האירוע בוידאו, והסרטון הגראפי הופץ ברחבי העולם בכל רשתות הטלוויזיה

“כשפסק הדין יצא לאור”, אומר ג’ודי דייויד ארמור – פרופסור למשפטים באוניברסית דרום קליפורניה ועורך דין פלילי, ” הלסת שלי נשמטה לרצפה. היה זה פסק דין שהדהים את כל אמריקה מחוף לחוף, אזרחים ומשפטנים כאחד. הייתה כאן הוכחה חותכת וברורה למה שקרה. זה נראה כמובן מאליו, (הוא מדבר על סרטון הוידאו), ולמרות הכל צפינו בפסק דין שאומר שלא ניתן לסמוך עליו, שהעיניים שלנו מרמות אותנו, ושאנחנו לא רואים את מה שאנחנו רואים, ומה שאנחנו רואים אינו אלא התנהגות הגיונית של שוטרים שמבקשים להשתלט על חשוד ותו לא

שנה מוקדם יותר, קינג שהיה אז אסיר משוחחר על תנאי אחרי שישב בבית הסוהר בעקבות האשמה והרשעה בשוד מזויין, הוליך את המשטרה למרדף במהירות גבוהה ברחובות לוס אנג’לס. אחרי שהחלים מפציעותיו החמורות שהיו תוצאה של ה”מפגש” המצולם שלו עם השוטרים, הוחזר קינג לכלא והואשם בנהיגה תחת השפעה

כשהמשטרה הצליחה לעצור אותו בסופו של המרדף, הצטווה קינג לצאת מהמכונית שאותה הוא נהג. ארבעה שוטרים התחילו לבעוט בו ולחבוט בו באלות ובאגרופים, ללא הפוגה במשך לא פחות מ 15 דקות. הוידאו הראה שיותר מ 12 שוטרים עמדו בסמוך, צופים במעשי חבריהם כבהצגת בידור, צוחקים ומוחאים כפיים. פציעותיו של קינג כללו סדקים בגולגולת, עצמות שבורות, שיניים עקורות, ונזק מוחי קבוע

ארבעת השוטרים הואשמו בשימוש מופרז בכח. בתום משפט שנמשך כשנה, ב 29 לאפריל 1992, חבר מושבעים שכלל 12 תושבים מונטורה קאונטי, ש 9 מהם היו לבנים, היספאני אחד, אסייתי אחד, ועוד מושבע שהיה בן גזע מעורב, החליט לזכות את ארבעת השוטרים מכל אשמה

פסק הדין ניתן בסביבות השעה 3 אחרה”צ. שלש שעות מאוחר יותר הציבור השחור, זועם על על הזיכוי הזה, מתודלק בשנים של חוסר שיוויון בפני החוק כמו גם נחיתות מובנית וממוסדת בכל שטחי החיים, שעט כהר געש מתפרץ לרחובות אל.אי.. ל 5 ימים של פרעות בלתי מרוסנות

בתי מגורים הועלו באש, כמו גם חנויות מזון מסעדות, ומרכזי קניות, למעשה כל מה שעמד בדרכם של הפורעים נבזז והוצת. לוס אנג’לס בערה באש, בלי שהמשטרה והמשמר הלאומי שנקרא לעזרה, הצליחו לרסן ולו במעט את השתוללות הפורעים. נהגים לבנים והיספאניים שהעזו לצאת לכבישים, הוצאו ממכוניותיהם והוכו נמרצות על ידי הפורעים השחורים הזועמים

יותר ממחצית האוכלוסיה במה שקרוי היום דרום לוס אנג’לס, ושכונה אז “דרום מרכזי” (סאוט סנטרל), הייתה מורכבת מתושבים אפרו – אמריקאים, ומשם פרצה רוב האלימות. המתח הבין גזעי בשכונות של דרום לוס אנג’לס במהלך השנים שקדמו ליציאת התושבים השחורים לרחובות הלך וגבר במהלך הזמן. 50% מהתושבים השחורים היו מובטלים שאנם זכאים לסיוע בדמות דמי אבטלה. המובטלים הסתובבו ברחובות באפס מעשה, מספר המצטרפים לכנופיות הלך וגדל, ורמת האלימות והפשע הרקיעה שחקים. פסק הדין היה למעשה רק הלחיצה על כפתור ששחרר אנרגיות שליליות אדירות

בחודש שבו קינג  הותקף על ידי השוטרים, הרג בעל חנות ממוצא קוריאני ביריה נערה שחורה בת 15 בשם לטשה הרלינס, אחרי שהוא חשד שהיא מנסה לגנוב בקבוק משקה מיץ תפוזים. מאוחר יותר התברר, מתוך צפיה במצלמות האבטחה שהיו בחנות, שהנערה ניצבה מולו עם ארנק פתוח שממנו כנראה היא ניסתה להוציא כסף

בעל החנות קיבל מבית המשפט “עונש” של אזהרה ומאסר על תנאי, בצירוף 500 דולר קנס. המקרה הזה, וגזר הדין הקל, העלו את רמת המתח בין התושבים הקוריאנים של דרום לוס אנג’לס לתושבים השחורים לרמות שלא נודעו בעבר, והגביר את רמת התיסכול והדחייה של השחורים ביחס למערכת הצדק

באותה תקופה הלך והתגבר כעס האוכלוסיה השחורה כנגד המשטרה המקומית. תושביה השחורים של העיר טענו שהם לא מקבלים מהמשטרה הגנה בזמן שהיא נדרשת, בעוד שהשוטרים לא מפסיקים לעצור ולהטריד עוברים ושבים שצבע עורם כהה, שלא פשעו ולא חטאו

בראיון לתחנת הרדיו לאן.פי.אר. אמרה עורכת הדין העוסקת בזכויות האזרח קוני רייס: “באותו זמן, האל.אי.פי.די. התנהג כמו כוח כובש, באופן מיוחד כלפי אנשים שצבע עורם אינו לבן. מה שהיה לנו זה צבא כובש אגרסיבי במדי משטרה, עם תרבות של אכזריות גסה, גזענות אלימות והתעללות לשמה, במיוחד כלפי הקהילה האפרו –אמריקאית. זה היה מהלך יזום שמטרתו הייתה לרסן ולדכא את הקהילה השחורה. האל.אי.פי.די. לא רק שהאמין בהכרח להוציא מהרחובות את מי שנראה להם כחשוד בפלילים, גם שופטים אפרו – אמריקאים, אנשי אקדמיה בכירים, סנטורים שחורים, אתלטים שחורים מפורסמים וידוענים כהי עור, היו לעתים גם הם קורבנות של ה”טיפול” המשטרתי, גם כשהם נהגו במכוניות פאר חדישות

הפרעות התחילו הצומת הרחובות של לוס אנג’לס ופלורנס בעיר נורמנדי. עוברת דרך בשם טם בארנט, הייתה שם כשזה התחיל, והיא זוכרת מכוניות משטרה דוהרות במלוא המהירות אל תוך ההתקהלות בלי לעצור. היא והחבר שלה, יחד עם עוד שני זרים – כולם שחורים, סייעו בהצלת נהג משאית לבן בשם רג’ינלד דני, שהוצא מהמשאית שלו והוכה באכזריות על ידי אנשי כנופיות שהשתתפו בהתפרעות. בארנט, החבר שלה ושני עוברי האורח השחורם האחרים הצליחו לשאת את דני חסר ההכרה לתא הנהג שלו, ונהגו את המשאית בעצמם לבית החולים הקרוב. במהלך שהציל את חייו

כאשר קריאות 911 בקשר לאלימות המתהווה התחילו להגיע, המשטרה לא הגיבה מיד. למרות שמפקד המשטרה דאז צ’יף דריל גייטס הודיע בשעות אחה”צ המוקדמות ב 29 לאפריל שהמצב נמצא תחת שליטת כוחותיו, דווח מאוחר יותר שהמשטרה לא הייתה ערוכה להתמודדות עם פרעות. למעשה איש לא צפה ולא הייתה שום תכנית רשמית להתמודדות עם אי שקט בדרגה שנחשפה עם פרסום פסק הדין של השוטרים

כותב ג’ו דומניק, אחד הסופרים שחקרו וכתבו את ההיסטוריה של המהומות: “אחד הדברים הבולטים בכל סיפור המהומות של 1992 הינו התגובה של האל.אי.פי.די. – שניתן לומר שהיא לא הייתה קיימת כלל”. באותו יום, הלך צ’יף גייטס לנאום בכינוס התרמה במערב לוס אנג’לס והורה לאנשיו לסגת. המשטרה לא התערבה במקרי הביזה ואלימות באיזור ההתרחשות לפחות ב 3 השעות הראשונות מהרגע שהן התחילו

במהלך הלילה, המראות של פלורנס ונורמנדי חזרו על עצמן והתפשטו ברחבי העיר. ממש לפני השעה 9:00 בערב של אותו הלילה, הכריז ראש העיר תום ברדלי על מצב חירום, ומושל קליפורניה פיט ווילסון שלח 2000 חיילי המשמר הלאומי לעיר

ב 1 למאי, היום השלישי למהומות, פנה רודני קינג בעצמו אל משתתפי המהומות. הוא התייצב מול מצלמות טלוויזיה על רקע מדרגות בית המשפט של בוורלי הילס יחד עם עורך הדין שלו וביקש בקול רועד מהתרגשות: “בני אדם, אני רק רוצה לומר, אתם יודעים, האם אנחנו כולנו לא יכולים להסתדר זה עם זה? (קנ’ט ווי אול גט אלונג?). קריאתו של קינג לא עזרה הרבה והמהומות המשיכו במלוא עוזן וחומרתן

במהלך חמשת ימי המהומות, נהרגו 50 איש, כולל 10 שנורו על ידי שוטרי האל.אי.פי.די. וחיילי המשמר הלאומי. כ 6000 איש שהיו חשודים בביזה נעצרו

הנתון המפתיע הנוגע לעצורים בביזה היה שרק 36% מהם היו שחורים. לא פחות מ 51% היו היספאנים, והיתר היו … לבנים

המהומות סגרו למעשה את החיים בעיר. העיריה הכריזה על עוצר מהשקיעה ועד הזריחה. הדואר בלוס אנג’לס הפסיק לתפקד, רוב התושבים נמנעו מלצאת לעבודה, ובתי הספר נסגרו

יותר מ 1000 בנינים נפגעו או נהרסו כליל, וכ 2000 עסקים בעיקר בבעלות קוריאנית נפגעו או נהרסו. הנזק הכספי לרכוש של המהומות הוערך אז בביליון דולר

העוצר הוסר בבוקר ה 4 במאי, ורוב בתי הספר, הבנקים והעסקים הורשו לפתוח את שעריהם מחדש, והחיים בעיר חזרו לאט לאט למסלולם, בעיקר אחרי שרוח הפורעים נרגעה מעט לאחר הודעת התובע הכללי של אמריקה שהשוטרים יועמדו לדין בבית משפט פדרלי באשמת פגיעה בזכויות האדם

מאוחר יותר הורשעו השוטרים האלה בבית המשפט הפדרלי ונשלחו לכלא לתקופות ארוכות. רודני קינג עצמו תבע את המשטרה ואת עירית תלוס אנג’לס ובמסגרת פשרה הוא קיבל פיצוי כספי ש 5 מיליון דולר

הוידאו של ההתעללות ברודני קינג היה הראשון בשורה ארוכה של סרטוני וידאו שתיעדו התנהגות ברוטאלית של שוטרים נגד שחורים, שחלק לא קטן מהם הסתיים במות חסר תכלית של החשודים או העצורים

“הסרטונים האלה, כמו גם נושאים כמו מדיניות ה”סטופ אנד פריסק” בניו יורק, איתור על פי גזע, (ריישל פרופיילינג), בערים כמו בלטימור, פרגוסון ואחרות, הנם הוכחה שהמצב לא השנה מאז 1992″, אומר הפרופסור ארמור מיו.אס.סי., מחבר הספר “המרד”, שמתעד את מהומות 1992, וממשיך: “שום דבר לא השתנה בעצם – חוץ מהתאריך