דיעות

מדוע ישראל אינה מוגנת ממתקפת רשתות בוטים מאת בן כספית

People walk past a campaign poster of Benny Gantz, a former Israeli armed forces chief and the head of a new political party, Israel Resilience, in Jerusalem, January 29, 2019 REUTERS/Ammar Awad – RC16AFABDBD0

בקצרהנה חשאית של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת דחתה את הרעיון להקים גוף שיזהה השפעות סייבר חיצוניות בזמן בחירות בישראל ויפעל בכפוף לוועדת הבחירות המרכזית. את מי זה משרת?

לפני כשנה וחצי [יוני 2017] התקיים בוועדת המדע של הכנסת דיון באשר לאיום הסייבר על מערכת הבחירות בישראל. מסקנת הדיון הייתה שלא נשקפת לישראל סכנה ממשית מאיום הסייבר בנושא הבחירות בעיקר לאור העובדה שהמערכת של ועדת הבחירות המרכזית בישראל היא גוף סגור ועצמאי, שאינו חשוף להתערבות חיצונית. “החלטנו שלא לעבור להצבעה ממוחשבת”, אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי המקורב לוועדת הבחירות המרכזית, “בעיקר בגלל מה שקרה בבחירות לנשיאות בארה”ב. אנחנו מעדיפים לספור את הקולות לאט יותר, אבל להיות בטוחים שאין שום סיכוי לחדירה של גורמים מבחוץ למערכת הממוחשבת”.

למרות כל זאת, אמירתו של ראש השב”כ נדב ארגמן לפני מספר שבועות [7 בינואר] לפיה הוא משוכנע שבבחירות הקרובות יהיה ניסיון של מדינה זרה להתערב בבחירות בישראל, ממשיכה להדהד. הבחירות יתקיימו ב-9 באפריל ולאמירה הזאת של ארגמן הצטרף לאחרונה מי שעומד בראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט העליון חנן מלצר. השופט מלצר טרוד סביב הסוגיה הזו בשנתיים האחרונות וקיים מספר רב של דיונים במאמץ לוודא שלא תהיה השפעה זרה על הבחירות באמצעי סייבר.

אראל מרגלית, ח”כ לשעבר במפלגת העבודה ומיליארדר הייטק ישראלי מוערך, שיגר בכנס הסייבר הבינלאומי שנערך בתל אביב לפני כשבועיים [29 בינואר], אזהרה נוקבת. לדבריו, ראש ממשלה שהוא מועמד פוליטי תחת חקירה פלילית לא יכול להיות האחראי הבלעדי על הגנה מאיומי סייבר בזמן בחירות.

מרגלית התייחס לעובדה שרשות הסייבר הלאומית בישראל הוכפפה ישירות לראש הממשלה נתניהו, למרות התנגדות תקיפה למהלך הזה מכיוון השב”כ וזרועות בטחון ישראליות נוספות. לרשות הסייבר הישראלית יש סמכויות גורפות ואין עליה כרגע רגולציה כלשהי. “העובדה שאיש אמון של נתניהו עומד כעת בראש הגוף העוצמתי הזה, בעידן של השפעות והתערבויות סייבר מבחוץ”, אמר מרגלית לאל-מוניטור, “צריכה להדאיג כל ישראלי”.

לשאלה האם הוא חושש שרשות הסייבר תסייע לנתניהו להטות את הבחירות, ענה מרגלית בשלילה גורפת. “ברור שלא, בראש הרשות עומד אדם ראוי וישר, החשש שלי הוא שפשוט לא תהיה לרשות מוטיבציה להילחם בהשפעות סייבר של מדינות זרות או גופים שונים שינסו להשפיע על הבחירות מבחוץ, בגלל רוח מפקד כזו או אחרת. את זה צריך לנטרל”.

לדברי מרגלית, ישראל זקוקה ל”חוק סייבר” שיסדיר את הנושא, כפי שנחקק בזמנו חוק השב”כ. המצב הקיים, לדבריו, “בלתי סביר. נתניהו העביר הוראת שעה בחיפזון ואין חקיקה בנושא. אין רגולציה כלשהי בעניין הסייבר ורשות הסייבר יכולה לפעול ללא הפרעה מבלי שהיא זקוקה לאישורים רגולטוריים או נמצאת תחת פיקוח כלשהו”, אמר.

אל”מ במילואים ד”ר גבי סיבוני, ראש התכנית לביטחון סייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אמר לאל-מוניטור כי “נגד איום הסייבר הקלאסי ישראל מוגנת ברמה הגבוהה ביותר”. האיום הקלאסי, משמעו שגורם זר או מדינה זרה ינסו להתערב במערכות המחשוב הקשורות לבחירות.

“האיום הנוסף, של המניפולציה על הצבעת האנשים, הוא המאתגר יותר”, אמר סיבוני. “את זה עושים באמצעות רשתות של בוטים ורובוטים, יצירת מניפולציה ואינפורמציה, בדרך בה זה נעשה בבחירות בארה”ב”. בתחום הזה, על פי סיבוני, ישראל אינה מוגנת.

לאחרונה, הועלתה בוועדת המשנה החשאית של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת האפשרות להקים גוף מיוחד שיהיה כפוף לוועדת הבחירות המרכזית, אשר תפקידו יהיה לזהות את המניפולציות הזרות וזיופי המידע שאמורים לתקוף את ישראל מבחוץ בזמן הבחירות. הרעיון לא התקבל. “האתגר המשמעותי והחשוב ביותר הוא לדעת לזהות מי מנסה להשפיע עליך מבחוץ”, אומר ד”ר סיבוני, “ברגע שאתה יודע מי מפעיל מה ואיפה, אתה יכול לסכל ואתה יכול להתגונן, יש לך סל של כלי התגוננות, אבל הוא לא יעיל אם לא זיהית את הפעילות ואת האיום”.

כרגע, אין בישראל גוף שממונה על הנושא. יו”ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, נפגש לאחרונה [אוקטובר 2018] עם בכירים בפייסבוק במאמץ לשתף פעולה לקראת הבחירות. מלצר נוקט צעדים רבים נוספים, ובין היתר שכר את שירותיו של בוקי כרמלי, הראש הקודם של רשות הסייבר הלאומית, כדי שיסייע לוועדת הבחירות המרכזית. בנוסף לכרמלי, מסתייע מלצר גם בשירות הביטחון הכללי וגם ברשות הסייבר הלאומית. הוא מקווה שע”י פיזור האמצעים וההגנות בין הגופים, הוא ינטרל את הסיכוי שמישהו מהגורמים המשתתפים בבחירות ינסה לעשות מניפולציה כלשהי.

ועדת הבחירות המרכזית בישראל נערכת לשלושה תרחישים עיקריים: שני הראשונים קשורים להתערבות חיצונית בקמפיין. כאן, החשודות המיידיות הן רוסיה ואיראן. לרוסים יש רקורד מוכח של פעילות דומה בארה”ב ובאירופה. “הם אוהבים להתערב לשם ההתערבות”, אמר לאל-מוניטור גורם ישראלי בכיר בתחום הסייבר, “לא ברור אם יש להם אג’נדה מסוימת, אבל הם תמיד יהיו שם במאמץ להשפיע או לייצר כאוס”. לאיראן יש מוטיבציה ברורה להתערב בבחירות בישראל. “גם כאן”, מוסיף גורם הסייבר הישראלי, “המטרה הראשונית היא לייצר כאוס”.

התחום הנוסף, הוא ניסיונות זיוף והשפעה מבפנים, ע”י רשתות של בוטים מזויפים הפועלות מטעם אחד המתמודדים. “כשמדובר בפעילות פנימית, האתגר עוד גדול יותר”, אומר הגורם, “המועמדים יכולים להפעיל גורמים זרים שיפעלו מבחוץ, לנו יהיה קשה לזהות אותם בזמן אמיתי”.

גורמים התומכים בראש הממשלה נתניהו פועלים בתחום הזה בהיקפים גדולים בהרבה מאשר אנשי שאר המועמדים. כפי שפורסם במאמר קודם כאן, לאחרונה נחשפו כמה רשתות בוטים שפעלו למען נתניהו. לא ברור מי מימן והפעיל אותם. נתניהו הוא אשף המניפולציה ויודע לייצר מנופי השפעה לטובתו מכל מה שמסתובב ברשת. כשפייסבוק הודיעה [31 בינואר] כי סיכלה ניסיון איראני להשפיע על הבחירות בישראל, מיהרו אמצעי התקשורת התומכים בראש הממשלה לייצר כותרת פייק מוחלטת לפיה “סוכל ניסיון תעמולה איראני להפלת נתניהו”. בהודעת פייסבוק נתניהו כלל לא הוזכר, אבל זה לא הפריע לאנשיו להפיץ את הכותרת השקרית בעוצמה בכל האמצעים והרשתות. הציבור לא יודע להבדיל, לא קורא את האותיות הקטנות אבל כן מתרשם שהאיראנים לא רוצים את נתניהו. אז אם האיראנים לא רוצים אותו, הישראלי יצביעו עבורו. ככה זה עובד, וככה זה כנראה ימשיך לעבוד בחודשיים הקרובים.

Read more: http://www.al-monitor.com/pulse/iw/originals/2019/02/israel-russia-iran-benjamin-netanyahu-cyber-attacks-election.html#ixzz5fNvf9JSV

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*