Uncategorized

מתחשק לי

בסוף, הכול מתחיל ונגמר בחשק, בתנופה, בכוח שמאפיין חלוצים. לשלמה המלך היה את בת פרעה

איור: מיכל בן חמו

“וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה, אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן, וּבְכֹל, אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ… וְאֶת בַּת פַּרְעֹה, הֶעֱלָה שְׁלֹמֹה מֵעִיר דָּוִיד, לַבַּיִת, אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ: כִּי אָמַר, לֹא תֵשֵׁב אִשָּׁה לִי בְּבֵית דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, אֲשֶׁר בָּאָה אֲלֵיהֶם אֲרוֹן יְהוָה”.

בסוף, הכול מתחיל ונגמר בחשק. בתשוקה, בשאיפה לייצר, יצירה ויצר, תשוקה וחשק. כדי לייצר ממלכה משגשגת, פורחת, בבנייה תמידית, עם קשרים בינ”ל ענפים ותושבים מאושרים, נינוחים, היושבים לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע, צריך חשק, תנופה, רצון אמיתי מזוקק לעשייה, כזה שמאפיין חלוצים, פנטזיונרים, חולמים או אידיאליסטים ספק נאיבים ספק מעוררי התפעלות. אבל שלמה החכם באדם אינו נאיבי כלל ונראה שהמנוע שלו, לכל אורח הדרך הוא תשוקה. והנה באותו הפרק ממש הוא לוקח את בת פרעה, אחת מנשותיו הנוכריות.

ודורשים כך:
“ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלותו לבנות את ביתו ואת בית ה’ ואת חומת ירושלים סביב… ויאהב שלמה את ה’ ללכת בחוקות דוד אביו”.
ומחדדים: מהיכן למד שלמה אהבת ה’? מאהבת בת פרעה. וכך בספר “ראשית חכמה” כתוב שמי שלא יודע אהבת אישה לא יכול לדעת מהי אהבת ה'”.

והחשק מלווה את שלמה ומניע אותו ויש אומרים שאת ההשראה לכתיבת שיר השירים מקבל שלמה המלך מבת פרעה (שיר השירים א, ט): “לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעייתי”, וכאשר מסכם הכתוב את חייו וחטאיו של שלמה המלך, מוזכרת במיוחד בת פרעה, שמעמדה בבית המלך היה ייחודי – “והמלך שלמה אהב נשים נוכריות רבות, ואת בת פרעה”, כך מייחד אותה הכתוב מכל היתר.

כנראה שהפרק הזה מציג איך החשק מחשק ברזלים ובונה ערים אך עלול גם להביא לקצה השני, שעוצמותיו גדולות כאוניות שלמה העוגנות בעציון גבר.

עדי זליכוב רלוי היא סופרת, כותבת ועורכת.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*