פוליטיקה

סוף הסושיאל סקיוריטי תלוי בבוחרים \ בן אלידע

אין משהו שנוגע ביותר אזרחים אמריקאים מאשר עתיד הסושיאל סקיוריטי (ס.ס) שלהם. בכל חודש, מקבלים למעלה מ 43 מיליון אמריקאים ביום רביעי השלישי בכל חודש את דמי הס.ס כמו שעון שוויצרי. לשלשה מכל חמישה מהם, זאת היא לפחות חצי מהכנסתם החדשית. בלי הכסף הזה, כך טוען “המרכז לתקציב ולקביעת עדיפויות”, יגדל מספר העניים בקרב הגימלאים פי ארבעה

יחד עם הקביעה הזאת, עתידו של הסושיאל סקיוריטי לוטה בערפל

על פי הדוח האחרון של הועד המנהל של הס.ס. שפורסם ביוני 2018, יתרות הזכות של כספי הקרן שלה ירדו מעט במהלך השנה החולפת. המידע המלא באשר עד כמה חמור המצב יתבהר רק בדוח של 2019. במילים אחרות, הצפי שהכנסות הסושיאל סקיוריטי מגבייה יעלו על סך כל התשלומים, כפי שזה קרה מאז 1982, לא התממשו במלואן. סך כל רזרבות הכספים בקופת הסוכנות מגיע כיום ל 2.9 טריליון דולר, שמבחינת מנהלת הסושיאל סקיוריטי, זה פחות מהצפי. הסוכנות לא מדווחת בינתיים כמה פחות. מה שהמנהלת כן מוכנה לומר זה שהסכום הנ”ל, יחד עם הסכומים שעוד ייגבו, יאפשר להמשיך את המצב הקיים עד שנת 2032. על פי תחזיות המנהלת, בשנה זו יגמר לקרן הכסף

לא צריך אבל לדאוג יותר מדי. זהו תפקידו של הקונגרס לקבוע בחקיקה את דרכי המימון של הקרן, וזה אומר שאין שום דרך שהס.ס.יפשוט רגל, אלא אם הקונגרס יחליט שזה מה שהוא רוצה שיקרה

מה שזה כן אומר אבל זה שהפרמיה הנוכחית המשולמת על ידי אזרחי אמריקה מתוך הכנסתם, אינה מאפשרת את המשך קיום הסושיאל סקיוריטי מעבר לשנת 2032. האמת היא שכדי שהסוכנות תצליח להמשיך לשלם לגמלאים צריך לקרות אחד משני דברים: האחד – צמצום כמעט מידי של 21% בגובה התשלומים לכל הזכאים, והשני: הגדלת הפרמיה המשולמת מההכנסות האישיות של המבוטחים. צמצום של 21% בתשלומים יאפשר לסושיאל סקיוריטי לתפקד עד לשנת 2092. צמצום כזה אבל יהיה הרסני מבחינתם של רוב הזכאים לתשלומי הס.ס., הזקוקים לכסף הזה כאוויר לנשימה

בקונגרס מודעים היטב לבעיה, והמחוקקים כבר הציעו ומציעים לא מעט פתרונות. למרבה

הצער, הקיטוב האידאולוגי בין המפלגות לא אפשר עד כה להגיע להסכמה. גם בתוך המפלגה הרפובליקנית אין רוב מכריע לשום הצעה, ובמשך כל השנים שבהן לרפובליקנים היה רוב מוחלט בשני בתי הקונגרס, לא הגיעה שום הצעת חוק בנושא לשולחנם של הנשיאים אובמה או טראמפ. ברור כשמש שבמצב הנוכחי בו הקונגרס חצוי בין שתי המפלגות, אין שום סיכוי שדבר כזה יקרה

לאחרונה הגיש “המרכז לאזרחים מבוגרים”, ארגון ללא מטרת רווח הממוקם בוושינגטון די.סי. הצעה מהפכנית שמכילה שלשה שינויים מהפכניים לתכנית הסושיאל סקיוריטי

החלק הראשון של ההצעה מציע ליצור קרן נאמנות מיוחדת שבה יופקדו כל הפרמיות הנגבות מכל בעלי ההכנסות במשק. החלק השני אסר על הממשלה ללוות מהסושיאל סקיוריטי כספים שמיועדים לצרכים שאינם קשורים לתשלומי הסושיאל סקיוריטי, כפי שכל הממשלים נהגו עד היום. החלק השלישי של ההצעה היא לפתוח בפעולות גביה חוקיות נמרצות כנגד האוצר של ארה”ב, במטרה לקבל חזרה את כספי ה”ההלוואות” שהאוצר לווה בעבר ולא החזיר מעולם

מטרת ההצעות האלה הינה לשנות את הדרך שעל פיה מנהלת הסושיאל סקיוריטי מתייחסת לכספים שהיא ממונה על שמירתם. כרגע נוהגת המנהלת לקבל בונדס מיוחדים של האוצר, שמונפקים במיוחד עבור מנהלת הס.ס. כנגד ההלוואות שהוא לוקח. הניירות  האלה אינם נסחרים בבורסה ואין לציבור המשקיעים שום גישה אליהם. עד היום, כשהגיע מועד פרעון של אחד מסיבובי ההנפקה, לווה הממשל כספים חדשים מהמנהלת כדי לשלם את החוב הישן. באופן מעשי, כספים שנלקחים על ידי הממשל לצורך שימוש שאינו קשור ישירות לס.ס., בעצם נגרעים מיתרות הזכות של הסוכנות. מה שיש לסוכנות אלה הן הרבה ניירות התחייבות של האוצר, שלא ברור מה הן שוות. הרעיון המוצא על ידי המרכז לאזרחים מבוגרים, בא למנוע את המשך הנוהל הפסול הזה, יחד עם ניסיון להחזיר לקופת סוכנות הס.ס. את הכספים שנלקחו ממנה על ידי הממשלים הקודמים

בשלב זה יזם המרכז לאזרחים המבוגרים עצומה הקוראת להקמת קרן הנאמנות. העצומה מתכוונת לאסוף מיליון חתימות כדי שאפשר יהיה להגיש את ההצעה לדיון בקונגרס. עד לפרסום מאמר זה, נאספו כבר קרוב ל 400,000 חתימות

יש אבל לתכנית הזאת גם מתנגדים הטוענים שלמעשה הרעיון של המרכז אינו עומד

במבחן המציאות וכי הוא עלול להרע את המצב ולא לסייע. המתנגדים שוללים את רעיון הקמת קרן הנאמנות בטענה שגם היום כל סנט שנכנס רשום וידוע ממילא. פחות מ1% אחד של ההכנסות מוצא על האדמיניסטרציה של הסוכנות, מה שאומר שיותר מ 99% מנוצלים למטרה שלשמה הם נגבים. אין שום צורך ב”קרן נאמנות” חדשה. הקרן קיימת ומתפקדת כהלכה כבר היום

מה שנוגע לנקודה השניה בהצעת המרכז למבוגרים, שלפיה יאסר על האוצר ללוות כספים מהקרן. לקיחת ההלוואות האלה הינה הליך שמעוגן בחוק, והוא מניב לקרן ריבית בשיעור של 85.1 ביליון דילר בשנה. במהלך 10 השנים הבאות, הקרן אמורה לקבל מהאוצר למעלה מ 800 ביליון דולר בריביות בלבד. ללא הכסף הזה, הבעיות של הקרן רק יחריפו ותאריך התפוגה של הקרן יוקדם משמעותית.

הנקודה השלישית ברעיון, שלפיה יואץ תהליך החזרת הכספים באמצעות הליכי גביה, גם הוא לא מוצלח במיוחד בלשון המעטה: בנוסף להקטנת ההכנסות בגין המנעות מקבלת ריבית על הכספים שהאוצר חייב לקרן, תגרום ההוצאה הממשלתית בגין החזרה מיידית של הכספים, לגידול של 22 טריליון דולר בגרעון הלאומי

אין וויכוח על כך שהס.ס. זקוק לשיפוצים דחופים למען הדורות הבאים. אבל הדרך הנכונה והראויה הינה רק באמצעות חקיקה בהסכמת כל הצדדים. מאחר והסכמה שכזאת נראית מופרכת בתנאים הפוליטיים העכשוויים, כדאי לבוחרים לשקול כדאיות של נתינת כל הכח הפוליטי בבחירות של 2020, אם בקונגרס ובסנט, ואם בבית הלבן, למפלגה שיש לה את היכולת ואת סיכוי המירבי להציע פתרון שלא יעשוק לנו את כבשת הרש. נדמה שזוהי מטרה שמקדשת את האמצעים, גם אם כבוחרים, רוב הרעיונות השמרניים קרובים יותר ללבכם

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*