פוליטיקה

סטודנטים יהודים לוחמים באנטישמיות \ שי שלום

 

בתחילת חודש נובמבר, התקיים באוניברסיטה של אילינוי כינוס ארצי של סטודנטים, שבו הועלה לדיון נושא ההתנגדות לציונות בהקשר אנטישמי. עם אישור החלטת הגוף שניהל את הדיון, קמו 400 סטודנטים יהודים שהשתתפו בכינוס, ונטשו את האולם

ביום רביעי, העביר הסנט של הסטודנטים באוניברסיטה הצעה שכותרתה: “גינוי בורות גזענית וההתאמה בין אנטי – ציונות לאנטישמיות”. 400 הסטודנטים שנטשו את הדיון לא השתתפו בו כמובן, מה שאפשר להחלטה לעבור ברוב של 29 לעומת 2 מתנגדים, ועוד שני משתתפים נעדרו מההצבעה. מסמך ההחלטה נכתב על ידי 5 סטודנטים ששייכים לגוף שקורא לעצמו: “צדק לפלסטינאים”. הסטודנטים היהודים שלא הורשו להשתתף בניסוח ההחלטה, הציגו את ההתעלמות מקיומם כאות של אנטישמיות העומד בפני עצמו

“ההחלטה הזאת נכתבה ללא כל התחשבות במידע מהצד היהודי”, התלוננה לורן נשר, סטודנטית ששיכת לארגון סטודנטים פרו ישראלי בשם “איליניפק”, המועצה לא טרחה אפילו להקשיב לעדות של סטודנט יהודי אחד לפני שהעלתה את הצעת ההחלטה להצבעה, ובכל זאת היא מתיימרת לדבר בשם כל הסטודנטים בקמפוס. אנחנו צפינו כיצד אנשי הסנט והוועדה מיהרו לקבל את ההחלטה במהלך היום הכי מקודש ליהודים – יום כיפור”, אמרה נשר, לפני שהיא קראה לכל הסטודנטים היהודים ותומכיהם, לצאת מהאולם

הצעת ההחלטה נרקמה ב 16 לאוקטובר, והיא טוענת שהשוואת אנטי ציוניות לאנטישמיות, הינה טטיקת הפחדה מצד הציונים כנגד הפלסטינאים. ההצבעה הוקדמה ליום כיפור, כשכל המשתתפים היהודים שהיוו את רוב משתתפי הדיון, נעדרו ממנו בשל קדושת החג

איאן כצנלסון – הסנטור היהודי היחיד בסנט, שהוא הגוף המצביע, לא היה מודע לעובדה שההצבעה על קבלת ההחלטה נעשתה בהעדרו, ורק כשההחלטה פורסמה, נודע ל על קיומה. “הם בחרו בכוונה שלא להקשיב לצד השני”, אמר כצנלסון, בעת יציאת המחאה שלו מאולם הדיון

ההחלטה עצמה באה לגנות מסר אימייל שנשלח לכל הסטודנטים ב 9 לאוקטובר על ידי רוברט ג’ונס, נשיא האוניברסיטה. במייל שהפיץ ג’ונס, הוא הביע דאגה נוכח התופעה

 

 

 

הצומחת של האנטישמיות בקמפוס האוניברסיטה, כולל צלב קרס שנצבע על קיר בניין הפקולטה לשפות. באותו מסר, הצביע ג’ונס גם על דאגתו נוכח מצגות שהוצגו לאחרונה על ידי סטודנטים שהם בעלות מאפיינים אנטישמיים. המצגת שמדובר בה נשאה את הכותרת: “הפלסטינאים ומצעד השיבה הגדול במרץ: ההתנגדות הפלסטינאית ל 70 שנות של טירור ישראלי”, והיא פורסמה במהלך יום עיון של צוות ההוראה וההנהלה של האוניברסיטה, שעסק בסובלנות ובצורך להתמודד עם מגוון המנהגים והתרבויות של הסטודנטים

ארגון הסטודנטים האנטי ישראלי כינה את ההחלטה: “ניצחון משמעותי. זמן השתקת הקול הפלסטינאי בטענת אנטישמיות חלף”, הודיע הארגון בדף הפייסבוק שלו

לסטודנטים היהודים אבל יש מסר משלהם: “אנחנו לא מנהלים משא ומתן על מה זה אנטישמיות”. אומר מקס שפירו, סטודנט שנה שלישית ששירת בסנט הסטודנטים בעבר, בראיון לאתר “אלגמיינר”: “הקהילה היהודית חייבת להשמיע את קולה ברמה ולא לשתוק. תמיכתם של הארגונים היהודיים בסביבה, ושל רוב חברינו הלא יהודים בקמפוס בנטישה הההמונית של הדיון שבו לא נשמע כלל הקול היהודי – מעודדת מאוד. בסופו של יום, העברת ההחלטה הזאת לא משנה מבחינתנו מאומה. היינו מעדיפים שהחלטה כזאת לא תתקבל, אבל הלכנו לישון בליל יום כיפור עם הרגשה שההחלטה הזאת תתקבל למחרת

גם כצנלסון טוען שהוא לחלוטין לא מופתע מעצם העברת ההחלטה: “אני מרגיש שזה בעצם אירוני לחלוטין”, הוא אומר, “ההחלטה הזאת גרמה לאיחוד השורות בקרב הסטודנטים היהודים, ולחזוק תחושת הגאווה בעצם העובדה שאנחנו יהודים

ארז כהן, סודנט שמשמש כמנהל סניף הילל באוניברסיטה ציין גם הוא שהוא גאה בתגובתם של הסטודנטים היהודים

400 הסטודנטים שנטשו את הדיון, התאגדו יחדיו תחת הנהגתם של מיכאל פייבישנקו ודניאל ראב, סטודנטים ששיכים לסניף חב”ד הסמוך לאוניברסיטה, וניהלו טקס אזכרה לקורבנות האנטישמיות בפיטסבורג ובגרמניה

 

 

 

 

Your Comment/התגובה שלך