דיעות

עם חברים כמו דרשוביץ, לא צריך אויבים

 

 

לא צריך להיות מומחה לחוקה האמריקאית ולא צריך להיות מומחה בשום דבר כדי להבין שדרשוביץ גורם לנשיא הרבה יותר נזק מתועלת. הטיעון העיקרי של דרשוביץ, שמגובה לדבריו במחקר מעמיק, הינו: “אם הנשיא חושב שמעשה מסויים שיכול לגרום לו טובת הנאה אישית הוא גם טוב לאמריקה, אז זכותו לעשות את זה, ולא ניתן להדיח אותו בשל כך. לפיכך אין כל צורך בהבאת עדים משום שבמעשיו, טראמפ האמין שהוא מביא תועלת לאמריקה, ולכן אין כלל מקום להגיש נגדו כתב תביעה כלשהו

הםםם… בואו וננסה לדמיין לעצמנו תסריט או שניים המבוססים על ה”היגיון” של דרשוביץ

בואו ונניח שנשיא מעוניין להעלים כל זכר לדוחות המס שלו, ובא לו רעיון לצוות למחוק מעל פני האדמה את משרדי מס ההכנסה שבהם מאוכסנים הדוחות שלו. מבחינתו, עדיף אולי להטיל פצצה גרעינית על העיר בה ממוקמים המשרדים ולטעון אחר כך שהוא האמין שהשמדת העיר טובה לאמריקה בגלל סיבות הנוגעות לבטחון המדינה שהוא לא יכול לפרטן

רוצים תסריט דמיוני אחר? הריהו לפניכם

מחר יחליט נשיא אמריקאי שרץ לקדנציה נוספת לעצור את כל האזרחים הרשומים כמצביעי המפלגה הנגדית ולא לאפשר להם להצביע ביום הבחירות, בטיעון שהוא מאמין שרק אם הוא יבחר יהיה טוב לאמריקה

לפי דרשוביץ, אין על פי שני התסריטים האלה כל בעיה, וזאת היא זכותו המלאה של הנשיא – כל נשיא, לעשות את מה שהוא מאמין ברגע קבלת ההחלטה שלארה”ב תצמח תועלת מהמעשה

עוד טועם דרשוביץ שרק במידה וניתן להוכיח מעל ומעבר לכל ספק שהנשיא עבר עבירה פלילית, ניתן להגיש נגדו כתב אישום

הםםם… בואו וננסה לדמיין לעצמנו עוד תסריט

ב 21 לינואר 2024 יושבע ג’ו שמו לנשיא. בתום הטקסים והנשפים, מודיע הנשיא החדש שהוא מעתיק את מקום מגוריו לנסיכות מונקו, ושהוא מתכוון להעביר את זמנו בבתי ההימורים המקומיים במהלך תקופת כהונתו. את שהותו במונקו מגדיר הנשיא כביקור

 

 

עבודה מדיני, ולכן משלם המיסים האמריקאי ישלם את כל הוצאותיו ואת הוצאות צוות האבטחה שלו במהלך שהותו בנסיכות לבנת החופים. את הסמכות לניהול עניניה של ארה”ב, יעביר ג’ו שמו לסגנו, והוא יבקש לא להטריד אותו בפרטים, ולא להפריע לו לחיות את חייו

לפי דרשוביץ, גם כאן אין כאן כל בעיה מאחר ואין כל חוק האוסר עליו לחיות את חייו כרצונו ומאחר ואין כאן שום עבירה פלילית, לא ניתן להגיש נגדו כתב אישום כלשהו או להדיח אותו

ניתן לכתוב עוד תסריטים הזויים שכאלה כיד הדמיון הטובה על הכותב, אבל נדמה שאין צורך – הרעיון ברור, וגם תומכי טראמפ, שעליהם נמנה עד היום גם כותב שורות אלה, מבינים שעוד “הגנות” כדוגמת ההגנה שמספק לנשיא הפרופסור המכובד לשעבר אלן דרשוביץ – ואבדנו, ושעם חברים כמו דרשוביץ וג’וליאני, לא צריך אויבים

לצערי גם יתר המשפטנים שנחלצו להגן על הנשיא, לא הצליחו לשכנע אפילו אותי שהליך ההדחה שבו התחילו הדמוקרטים איננו מצדיק הדחה של הנשיא. בדמיוני החלפתי את השם טראמפ בשם הילארי, ומיד הבנתי שאילו הגברת קלינטון הייתה היום הנשיאה והייתה חשודה באותם מעשים בהם חשוד הנשיא טראמפ, אותם עורכי דין שמגינים היום על הנשיא המכהן, היו קרוב לודאי מרסקים אותה לחתיכות וזורקים את החתיכות למאכל לכלבים

 

 

 

 

 

 

Your Comment/התגובה שלך