חדשות

צה”ל – צבא בלתי מנוצח \ בן אלידע

בדומה לחיל האוויר הישראלי, גם צבא היבשה התחיל בצורה צנועה מאוד. הבסיס של הכח היבשתי צה”ל בנוי על כוחות ההגנה, שנוסדה בשנות ה 20 המוקדמות של ה 120 במטרה להגן על ההתישבות היהודית כנגד התנכלויות מצד השנים הערבים המקומיים

ההגנה שתפה פעולה עם השלטון הבריטי עד שלהי מלחמת העולם השניה ב 1944 , עת הצורך הדחוף בהקמת מדינה יהודית שתקלוט את ניצולי השואה, נעשה ברור יותר מאי פעם. ה”הגנה”, בסיוע הקצינים הישראלים והיהודים שהשתתפו במלחמת העולם השניה במסגרת הצבא הבריטי, התחילה לבנות צבא מסודר תחת אף השלטון הבריטי. לצבא הזה קראה ההגנה: פלמ”ח, שמיד עם הקמת המדינה פורק והפך על נישקו לצבא ההגנה לישראל, כשמפקדו כפוף לשר הביטחון העומד בראש משרד הביטחון, שהינו זרוע אזרחית של ממשלת ישראל

מאז ועד היום, היה צבא היבשה הישראלי מעורב במלחמות יותר מכל צבא אחר בעולם כמעט כל עשור לחייה של מדינת ישראל, נאלצו חייליו לצאת לקרבות קרקעיים. נזכיר כאן את המלחמות בסיני של 1956 ו 1967. יום כיפור ב 1973, לבנון בתחילת שנות ה 80 ולקראת סופן, ועזה בשנות ה 90 ה 2000 וה 2010

כבר בשנת 1947, הצליחה ישראל הצעירה ודלת האוכלוסין לבנות צבא צעיר ומאומן היטב על התשתית שהניחו גדודי הפלמ”ח. כח האדם המצומצם אילץ את הפיקוד הצבאי לפנות לטכנולוגיה כבר בשלבים המוקדמים לקיום הצבא הישראלי, לצד כוח אש עוצמתי, משופר ומדוייק יותר מזה של אויביו הפוטנציאליים. לפניכם כמה כלי נשק שאף אויב לא רוצה לפגוש בשדה הקרב

 

טנק המרכבה

הטנק הזה הינו הגשמת חלומו של מי שהיה בזמנו מפקד חיל השריון, ישראל טל, (טליק) שלקח על עצמו ביחד עם תת אלוף ישראל טילן (ליטווין), שהיה ראש חטיבת הטנקים בחיל החימוש, פיתוח של טנק ישראלי מקורי שיהווה את עמוד השדרה של הקו הראשון של חיל השריון הישראלי. הטנק פותח כדי לתת את המענה הטוב ביותר לתורת לחימת השריון של חיל השריון. היה עליו להיות בעל צללית נמוכה ביותר, עם תותח מדוייק

ועוצמתי, מנוע קדמי חזק וחסכוני שנועד להקנות לטנק מהירות גבוהה וכושר תמרון זריז בנוסף להיותו גם גורם שמגן על צוות הטנק. שריון מיוחד שפותח על ידי חיל החימוש הישראלי, ושהגדיל את היכולת ההגנתית של הטנק מעבר למה שהיה ידוע ומקובל בתעשיית הטנקים העולמית, כשר עבירות מעולה בתנאי מדבר ובתנאי שטח הרריים כאחד, ועוד חידושים טכנולוגיים שונים, הפכו את המרכבה לטנק שעליונותו על כל סוגי הטנקים שהיו בידי הצבאות העויינים – ברורה וחד משמעית. עם חלוף השנים, המשיך חיל החימוש לשפר את מערכות הטנק, המנוע שלו והתותח, שהינו תותח מתוצרת ישראלית שרמת הדיוק שלו הינה חסרת תקדים. תותח המרכבה מסוגל לפגוע במטרה נקודתית המרוחקת 2 ק”מ ממיקום הטנק, בפגז חודר שיריון יחיד. בנוסף מצויד הטנק גם בטיל מונחה לייזר, המסוגל לפגוע במטרות במרחק של 9 ק”מ

טנק המרכבה היה טנק המערכה הראשום בעולם שצוייד במערכת הגנה פעילה כנגד טילים. למעלה מ 2000 מרכבות נבנו עבור חיל השריון ועוד היד נטויה

טיל – דורבן

ה”דורבן”, הינה מערכת טילים אנטי טנקים מונחים. ה”דורבן” אס.אר (מאנגלית – שורט ריינג’), הינה מערכת לשימוש חד פעמית, שבעיקרון דומה לטילי הלאו האמריקאים הוותיקים. ה”דורבן” מונחה על ידי מקור חום שיוצרת המטרה, והעיצוב הייחודי שלו יכול לחדור כל שריון הטווח של 800 מטר

ניתן להרכיב את בסיס ה”דורבן” כמעט על כל פלטפורמה אפשרית, החל ממכוניות ועד למסוקים, ספינות, ומלט”ים. ניתן להשתמש בו כנגד טנקים, כלי רכב משוריינים אחרים, ספינות, מטוסים, וכל מטרה נייחת או ניידת אחרת

גירסה גדולה יותר של הדורבן הינה למעשה גירסת האמ.אר. שהיא שדרוג של הטיל המקורי – האס.אר. (האם, בשם הינו האות הראשונה של המילה “מדיום”), והוא מקביל לטיל האמריקאי המכונה ג’וולין. הטווח שלו מגיע ל 2.5 ק”מ. הדורבן אל.אר, (אל. = לונג), דומה לטיל האמריקאי טאו, מגיע לטווח של 4 ק”מ. והדגם האחרון, האי.אר., המקביל ל”הל פייר” האמריקאי, שמיועד למטרות שמעבר לאופק. הטיל הזה הינו מונחה כבל פייבר אופטי, והוא מסוגל לפגוע במטרות בטווח של 25 ק”מ

ה”נמר” – נושא הגייסות המשוריין

בניגוד למה שמקובל לחשוב, לרוב נושאי הגייסות המשוריינים אין שריון כבד. נושאי גייסות כמו ה”ברדלי אם2 האמריקאי, הבי.אם.פי. – 3 וה”ווריאר”, אינם מחוסנים כנגד

פגזי טנקים או טילים מונחים, מה שנשמע משונה נוכח העובדה שכלי הרכב האלה אמורים לפעול לצדם של הטנקים בשדה המערכה

ה”נמר” הינו נגמ”ש שונה מאחר ולמעשה הוא בנוי משילדות של טנקים ישנים של מרכבה. שהוסבו לנושאי גייסות. צריחי הטנקים הוסרו מהם יחד עם התותח, ושכבת מיגון עבה במיוחד התווספה לחלקו הקדמי של הטנק להגנה על המנוע, לצידיו ול”חצאית” האמורה להגן על הזחלים. לנמר דלת כניסה אחרורית רחבה ונוחה לגישה מהירה  משקלו של הנמר דומה לזה של המרכבה כשהיא כוללת את הצריח והתותח, הודות לתוספת השריון

עד היום הוסבו 120 מרכבות ל”נמרים”, כמות שמספיקה לשלשה גדודי חי”ר. לנמר צוות הפעלה בן שלשה חיילים: נהג, מפעיל מערכות נשק, ומפקד. הוא יכול לשאת 9 חיילים על ציודם, ולשמש גם לצורך פינוי פצועים

רובה הסער – תבור

ה”תבור” הינו הרובה האישי הסטנדרטי של הכוחות הלוחמים בצה”ל. יש לו מראה עתידני כשהמכלול והמחסנית שלו מכונסים כחלק מכת הרובה, מה שיוצר מבנה קומפקטי ויעיל

יש אולי לתבור מראה של נשק ששיך למאה ה 21, אבל למעשה הוא תוכנן ועוצב במאה ה 20, ומכלול הירי שלו הועתק מהקלצ’ניקוב הרוסי האגדי, שהעתיק אותו מהאם – 1 גאראנד האמריקאי הוותיק עוד יותר. הכנסת המכלול והמחסנית אל הכת, קיצרו את אורך הרובה למעט יותר מ 40 ס”מ בסך הכל. מחסנית סטנדרטית מכילה 30 כדורים בקוטר 5.56 מ”מ. גירסה מוקטנת של התבור שממדיה דומים לממדי אקדח, מכילה

   מחסנית קצרה יותר לכדורים בקוטר 9 מ”מ

ה”סמשר”, מערכת של ירי טילים סימולטנית

לישראלים יש נטיה להעניק שמות משלהם למערכות נשק אמריקאיות, וזהו אחד המקרים שהשם הישראלי נשמע יותר טוב מהשם המקורי שהינו: אם270 אם.אר.אל.אס.. עמוד התווך של חיל התותחנים האמריקאי שפותח כבר בשנות ה 70 של המאה הקודמת כחלק מה”ביג 5″ מערכות הנשק שהיו אמורות לשנות מקצה לקצה את יכולת האש של הצבא האמריקאי. מבוסס על השילדה של הברדלי אם2, שהוא נושא הגייסות המשוריין של צבא ארה”ב, ה”סמשר” נושא כוורת ירי של 12 טילים בקוטר 227 מ”מ, שנורים בלחיצת הדק אחת, ומכסים באש שטח של קמ”ר. זהו כח אש שאף אחת מיריבותיה של ישראל לא יכולה להתמודד אתו

לצבא הישראלי יש כרגע 48 מערכות “סמשר”. הטווח של טילי ה”סמשר” שבידי ישראל מגע ל 40 ק”מ, אבל הישראלים מפתחים כרגע טיל שהטווח שלו מגיע ל 150 ק”מ, הנורה מאותה מערכת. טווח כזה יאפשר לסוללה שממוקמת בחיפה, את היכולת לפגוע בדמשק ללא כל בעיה

כל מערכות הנשק האלה, מעניקות לצבא הישראלי יתרון בכוח אש על פני כל אויב המאיים עליה, ולמעשה מכריעים את המערכה לפני שהיא התחילה. יחד עם היתרון הברור של חיל האוויר הישראלי, יש לצבא הישראלי כשר הרתעה משמעותי שמותיר לאויביה אופציה אחת ויחידה – ירי טילים על מטרות אסטרטגיות ואזרחיות, אבל ישראל עובדת פתרונות טכנולוגיים שיתנו תשובה ניצחת גם על האיום הזה

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*