דיעות

ריק ווילסון, אסטרטג רפובליקני אומר \ ש.קוצר

ריק ווילסון הינו אסטרטג פוליטי רפובליקני, (היה), יועץ מדיה וסופר. כחלק מהקריירה שלו, הפיק ריק וביים אין סוף סרטי פרסומת פוליטיים כבור מועמדים רפובליקנים למשרות מושלי מדינות, סנטורים, אנשי קונגרס, ומועמדים רפובליקנים לנשיאות. כמו כן ניהל ריק כמה ארגונים ימניים ו”סופר פק’ס” רפובליקנים. למי שלא יודע מה זה “סופר פק” אבהיר: הסופר פקס, הינם קבוצות אנשים בעלי דעות משותפות, שמתאגדים במטרה לגייס כספים לתמיכה בפוליטיקאים שהם חפצים ביקרם. ההתאגדויות האלה הינן תוצר ישיר של פסיקת בית המשפט העליון הרואה בהם חלק מחופש הדיבור האמריקאיץ אין כל הגבלה על כמות הכסף שמותר להן לגייס, ואיש אינו שואל על מקור הכסף הזה. ל”סופר פק” יש זכות חוקית מלאה לעשות עם הכסף כל מה שעולה על רוח חבריו ותורמיו

ווילסון היה אורח קבוע בפוקס ניוז עד ש… עד שטראמפ הופיע בזירה הרפובליקנית. החל מרגע שטראמפ הצהיר על מועמדותו לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית, הפך ווילסון לרפובליקני הראשון שקרא ברבים: “רק לא טראמפ”, והטיף לחבריו שלא לאפשר לטראמפ לרוץ לנשיאות. ברור שמעמדו המועדף בפוקס ניוז ובמדיה הימנית התנדף כלא היה, ומאז הוא מוזמן קבוע להביע את דעותיו ואת התנגדותו למפלגה הרפובליקנית ולדרכה תחת טראמפ ברשתות ה”שמאלניות”, בהן הוא לא מפסיק לשלוח אל טראמפ חיצים של בוז ולעג

ספרו האחרון, (2018), הנקרא: “כל מה שטראמפ נוגע בו – מת: אסטרטג רפובליקני אומר את האמת על הנשיא האמריקאי הגרוע מעולם”, בהוצאת הניו יורק טיימס, הפך לרב מכר היסטרי

ווילסון, כמו לא מעט אנשי תקשורת ימניים מובהקים, כבר הודיע שהוא עוזב את המפלגה הרפובליקנית – טראמפית, והופך לעצמאי

בהקדמה לספרו הנ”ל, אומר ווילסון בין היתר: “…בלילות מסויימים, כשהעולם שקט אבל נשמתך סוערת, אתה בודק את חשבון הטוויטר שלך כל כמה דקות, כדי לוודא שהוא לא התחיל איזו מלחמה גרעינית… …וזה מפני שאתה מתחבט, כמו הרוב המכריע של האמריקאים בשאלה האם הנשיא הנוראי, הרשלן והמביש של אמריקה, שפוי בדעתו. אהא, אולי אפילו מטורף – לא מעמיד פנים של מטורף, אלא מטורף אמיתי על פי 87

קריטריונים מקצועיים קליניים. קשה לי למצוא את ההגדרה המקצועית הנכונה, אבל בלשון עממית הייתי אומר: משוגע מחורבן

על המפלגה הרפובליקנית שהייתה ביתו מאז שעמד על דעתו אומר ווילסון בהקדמה שלו: “הביקורת החריפה ביותר שהתנסינו בה אני ורפובליקנים אחרים מתנועת “רק לא טראמפ” – באה מהאגף מימינו של טראמפ, ומאלה שמחזקים אותו בדרך לכישלונותיו. לא קיימת שנאה יותר טהורה, אין כעס יותר מרושע ואכזרי, ואין בנמצא משהו יותר מדכא מהחברה שמכנים את עצמם: “אנטי – אנטי – טראמפ”, שהם חלק מהאגף השמרני של החברה האמריקאית

הם קוראים לנו בוגדים, קרנפים, סוכנים של השמאל, ובוגדים בערכים הרפובליקניים. אין דבר שמרגיז אותם יותר מאשר שמזכירים להם איך הם בטלו, העלימו והקריבו את הערכים שבהם הם דגלו טרם הופעת טראמפ  וה”טראמפיזם” שלו. שום דבר לא יכול להבטיח התרוממות של צונאמי מצידם, יותר מביקורת על המוסריות הפתאומית החדשה והטוהר, הרצינות הגמישות הפוליטית של האידאולוגיה הפוליטית החדשה שלהם. הם מכורים ל”אבל אובמה”, ול”ניצחון בבחירות”, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שהניצחון הזה לא הושג ביושר, ושהוא לא היה קורה אילו שיטת הבחירות הייתה: מי שמקבל יותר קולות – זוכה. אני מרחם עליהם. הם ויתרו על הכבוד העצמי שלהם, על הקריירות שלהם, והשליכו את יהבם על אדם שהוא מאפיונר ולא על האומה שלהם, על החוקה, על האידאולוגיה ועל הערכים הקונסרבטיביים

ניתן להביא עוד ועוד ציטוטים מההקדמה ומהספר, אבל היריעה קצרה והעיקרון הובן. אלה הרואים את עצמם רפובליקנים אמיתיים, לא יכולים לסבול את מה שקרה למפלגה שלהם, והם לא רואים את עצמם יותר חלק ממנה

בפעם הבאה10, נביא את מייקל סטיל, מי שהיה לא כל כך מזמן יו”ר המפלגה הרפובליקנית

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*