שדרן בריטי חרדי בכיר התפטר מה-BBC: “הם חצו את הקווים ועברו לאנטישמיות גלויה”
לאחר 35 שנים ב-BBC הודיע השבוע הרב יהודה יונה רובינשטיין, איש רוח ורב חרדי מוכר בבריטניה, על הפסקת שידוריו ברשת הממלכתית. הסיבה לדבריו: הצטברות של סיקורים אנטישמיים, ששיאם – האשמת נערים יהודים במתקפה של מוסלמים נגדם. “היהודים בבריטניה הפסיקו לקנות את השקר של ה-BBC, ואני חלק מהקהילה”
לאחר 35 שנים ברשת השידור הבריטית הממלכתית BBC – הודיע שדרן יהודי חרדי בכיר ברדיו ובטלוויזיה על התפטרותו, במחאה על סיקור מוטה של מתקפה אנטישמית שבו הואשמו הקורבנות היהודים בקריאות הנאצה שהשמיעו מוסלמים. הרב יהודה יונה רובינשטיין פרסם את מכתב ההתפטרות בחשבון הפייסבוק שלו השבוע – ובריאיון לאולפן ynet הוא מגולל מסכת האשמות קשה כלפי הרשת הממלכתית הבריטית, הלוקה, לדבריו, במחלת האנטישמיות: “אני מרגיש שיהודי הגאה ביהדותו לא יכול להמשיך לעבוד שם יותר”.
הרב יהודה יונה רובינשטיין הוא איש רוח מוכר בבריטניה, שחיבר 15 ספרים ונחשב למוערך גם על ידי המלכה אליזבת. בין השאר, הגיש את התוכניות “בוקר טוב יום ראשון” ו”מחשבות על היום”, ונחשב כאמור לאחד המגישים והשדרים הידועים ברשת BBC. “חוששני שיש לי בשורות רעות”, כתב במכתב ההתפטרות, ששלח למנהלי חברת ההפקה שלו. “לא אוכל להמשיך לשדר. זה רגע עצוב מאוד עבורי בתור מי שהיה מגיש ברשת במשך 35 שנה”.
התפטרותו של הרב רובינשטיין באה אחרי דיווח ב-BBC על מתקפה אנטישמית של מוסלמים נגד נערים יהודים ברחוב אוקספורד בלונדון, שתועדה בסרטון וידיאו. בסרטון שצולם לפני כחודש, בחנוכה, נראים גברים מוסלמים מקללים ויורקים על קבוצת בני נוער יהודים חרדים, שישבו בתוך אוטובוס. המוסלמים השמיעו לעברם קריאות גנאי וקללות גסות, קראו “לדפוק את היהודים” ו”לשחרר את פלסטין”, דפקו באגרופים על חלונות כלי הרכב – ואחד מהם אף השליך חפץ לעבר
התקרית טופלה בידי משטרת לונדון כפשע שנאה, ואף גונתה בידי ראש ממשלת בריטניה וראש העיר של לונדון. ואולם, בדיווח של ה-BBC נאמר כי “ניתן לשמוע השמצות גזעניות על מוסלמים מתוך האוטובוס, בסגנון ‘מוסלמים מלוכלכים'”. אלא שבסרטון נשמעים הנערים היהודים אומרים בסך הכול בעברית “תתקשר למישהו, זה דחוף”, לאחר שביקשו כנראה להזעיק משטרה בעקבות ההתקפה האנטישמית נגדם.
“אני עומד עם בני עמי”
ראשי הקהילה היהודית בבריטניה זעמו על הדיווח השגוי של ה-BBC, וטענו שהרשת הוסיפה עלבון כאשר האשימה את קורבנות האנטישמיות בהיותם אשמים בהתקפה נגדם. נשיאת הקהילה היהודית בבריטניה, מרי ואן דר זיל, דרשה מהרשת להתנצל באופן פומבי. לדבריה, התנהגות הרשת “מעלה שאלות רציניות לגבי הטיות עמוקות בתוך ה-BBC כלפי ישראלים, וכלפי יהודים בכלל”.
35 שנים ב-BBC. הרב יהודה יונה רובינשטיין
לא רק שה-BBC לא חזר בו מהדיווח, הוא אף התעקש שהיה מדויק. דובר מטעם הרשת אמר כי “אנטישמיות היא מתועבת. אנו שואפים לשרת את הקהילה היהודית ואת כל הקהילות ברחבי ארצנו בצורה הוגנת. הסיפור שלנו היה דיווח עובדתי שהתמקד ברובו באנשים שהמשטרה רוצה לזהות. הייתה התייחסות קצרה להשמצה, שנלכדה בהקלטת וידיאו, שנראה היה שהגיעה מהאוטובוס. התייעצנו עם מספר דוברי עברית… ההתייחסות הקצרה לכך הייתה כלולה בתיאור המלא של האירוע”.
האירוע הזה היה מבחינתו הקש האחרון. התפטרותו של הרב רובינשטיין חוללה סערה בבריטניה, ודווחה בכלי תקשורת רבים בממלכה. “ה-BBC חצה קו אדום”, הוא אומר בריאיון לאולפן ynet. “הייתי מודע, כמובן, לאנטישמיות המסתווה שם כ’אנטי-ציונות’ ו’אנטי-ישראל’ במשך זמן רב. כשהעליתי את מכתב ההתפטרות לעמוד הפייסבוק שלי, כמעט כולם תמכו בו. כמה אנשים תהו, ‘למה אתה לא נשאר ונלחם?’ אבל נשארתי ונלחמתי אולי במשך זמן רב מדי.
הרב יהודה יונה רובינשטיין. “נשארתי ונלחמתי במשך זמן רב מדי”
“אבל כשהתרחשה תקיפת הילדים היהודים ברחוב אוקספורד בלונדון, רחוב הקניות העמוס ביותר בבירה, על ידי קבוצת מוסלמים, והילדים חטפו איומים, הצדעות נאציות, עלבונות קשים ונאלצו לברוח – ה-BBC שקיבל את הסיפור, דיווח שהיהודים צעקו ‘עלבונות אנטי-אסלאמיים’. ברבים. ואז זה שונה לעלבון אחד, וגם הוא הוכח כלא נכון – ואילו הם סירבו לסגת מהדיווח. זה כבר עבר את גבול הטיעון המתחפש ל’אנטי-ציוני’, שאנטישמים בחו”ל אוהבים להסתתר מאחוריו, והפך לאנטישמיות גלויה. זו הגנה על אנטישמים, תוך העמדת פנים שהפוגעים האמיתיים הם הקורבנות. אז אני עומד עם בני עמי, וזהו גבול שלא אתן להם לעבור, לפחות לא כשהשם שלי מקושר אליהם”.
האשמת קורבן ב-BBC
במכתבו קבל הרב רובינשטיין כי “המשבר הנוכחי על רקע האנטישמיות ברשת, וניסיונותיה להפוך את קורבנות המתקפה האנטישמית האחרונה על ילדים יהודים בלונדון, ולטעון שהקורבנות היו למעשה המבצעים – איננו נסלח. הערפול וההכחשה שבאו לאחר מכן היו מחרידים. מרכז שמעון ויזנטל כולל את ה-BBC ברשימת עשרת האירועים הכי אנטישמיים בעולם”.
גם המלכה אליזבת האזינה לו. הרב רובינשטיין
ל-ynet הוא אומר כי “ה-BBC הוא לא ארגון פרטי, הוא ממומן על ידי משלם המסים בבריטניה. אבל למרות העובדה שלמעשה אני הבוס שלהם, כבריטי שמשלם מסים – אין שום נתינת דין וחשבון לציבור… ל-BBC אין שום מוסדות למכתבים או לתלונות. וכשאתה כבר מצליח לעבור את כל המחסומים ולהתלונן, הם פשוט אומרים לך ‘תודה רבה’ – ואז מתעלמים ממך. כך ה-BBC פשוט ממשיך בשלו”.
הרב רובינשטיין מבהיר כי השיטה פשוטה: לחזור על השקר הרבה פעמים. “יש ביטוי שהפך להיות פופולארי לאחרונה, גזלייטינג (עמעום הדעת). הם פשוט ממשיכים לחזור על אותו השקר שוב ושוב, בהנחה שאנשים ימשיכו להאמין בזה. ובכן, הקהילה היהודית בבריטניה לא קונה יותר את השקר של ה-BBC”.
באופן חריג ביותר – “צעד שלא היה כמותו”, הוא מציין – הגיעו יהודים למחאה מחוץ למטה השידור, כשהם נושאים שלטים שכתוב עליהם “תפסיקו להפיץ שקרים על יהודים”. “ליהודים הבריטים נמאס מה-BBC”, הוא אומר. “הם חתכו את הקשרים בין ה-BBC לקהילה, ואני חלק מהקהילה, אז גם אני סיימתי את קשריי איתם”.
“זו רמה חדשה לגמרי של אנטישמיות”
הרב רובינשטיין חי בשנים האחרונות בארה”ב, ומשם המשיך לשדר ברשת הבריטית. “הייתי שם במשך זמן רב, והייתי מודע בהחלט להתפשטות האנטישמיות בארגון, אבל הם ניסו לשמר את האנטישמיות שלהם מתחת לפני השטח”, הוא מציין. “אדם חכם אמר פעם, שההגדרה של אנטישמיות בריטית היא ‘שנאת יהודים יותר משצריך’. במקרה הזה, הם שונאים יותר יהודים הרבה יותר משצריך: הן בשינוי הסיפור והאשמת הקורבן, הן בסירוב שלהם לקבל את העובדה ששגו למרות ראיות מעבדתיות שהוכיחו שמה שדיווחו לא היה ולא נברא – והן בסירוב שלהם להתנצל, זו כבר רמה חדשה לגמרי של אנטישמיות”.
“ליהודים הבריטים נמאס מה-BBC. הם חתכו את הקשרים בין ה-BBC לקהילה, ואני חלק מהקהילה, אז גם אני סיימתי את קשריי איתם”
הוא ציין כי הטענה שלו לא חלה על רבים מהאנשים שאיתם עבד ב-BBC במשך שלושה עשורים. “הם היו בין האנשים האדיבים והמוכשרים ביותר שאי פעם פגשתי או עבדתי איתם… יש שם אנשים טובים מאוד ומוכשרים במיוחד, ובאמת שלמדתי המון כשדרן וככתב שם. היו לי המון חברים טובים, ודרך אגב, קיבלתי המון מיילים של תמיכה מכותבים לשעבר ב-BBC. אני פשוט לא רואה איך אני, או כל יהודי שיש לו גאווה כלשהי, יכולים להיות קשורים יותר לתאגיד”.
האם זאת המלצה שלך ליהודים אחרים שעובדים שם, להתפטר מה-BBC? “שאנשים יבצעו את החישובים שלהם לפי השיקולים שלהם. זו בהחלט תחושי בנושא, כי הם חצו את הגבול באופן כל כך ברור לתוך טריטוריית האנטישמיות, בהגנה על תוקפי ילדים יהודים בבריטניה. אני יהודי – זה מה שאני אוהב להיות, זה מה שאני גאה להיות, אני עומד לצד בני עמי, והפעם ברור שבני עמי צודקים וה-BBC טעו, אז אני יודע איפה אני עומד”.
“בבריטניה, אני אשם כי אני יהודי”
במהלך ביקור שערכה מלכת אנגליה במנצ’סטר לפני כ-15 שנה, היא נפגשה עם ראשי הקהילה היהודית, ושאלה אותם “האם הרב YY (יהודה יונה, כינויו המוכר בבריטניה) נמצא כאן”. נשיא הקהילה השיב בשלילה, והמלכה התאכזבה: “כמה חבל. אנחנו מקשיבים לו כל הזמן ברדיו”.
אתה מרגיש שיש עלייה באנטישמיות בבריטניה? “אין שום ספק, זה ברחבי העולם. העלייה ברמת האנטישמיות בבריטניה היא איומה. הצעדות שארגנו פלסטינים ברחבי לונדון דומות לחלוטין לצעדות הנאצים, רק שבמקום צלבי הקרס בתחילת הצעדה יש דגל פלסטין. הם מחזיקים בדגלים וצועקים מחוץ לחלונות, ‘להרוג את היהודים ולאנוס את בנותיהם’. זה מרגיש כאילו ליל הבדולח חוזר על עצמו.
“בריטניה, כמו רוב אירופה, מפוחדת מאוד מהקהילות המוסלמיות. בהקשר זה מעניין שלמרות שהתמונות של אותם תוקפים די ברורות, ושברחוב אוקספורד יש יותר מצלמות אבטחה מאשר כל מקום אחר בעולם – עד כה לא נעצר אף אחד. זוהי סובלנות לאנטישמיות, זוהי הצדקה מעוותת לאנטישמיות אם היא באה מצד מוסלמים – כי ‘הם פלסטינים’, וזה לא משנה אם הם יהודים, או ציונים.
“הם שונאים יותר יהודים הרבה יותר משצריך: הן בשינוי הסיפור והאשמת הקורבן, הן בסירוב שלהם לקבל את העובדה ששגו למרות הראיות – והן בסירוב שלהם להתנצל”
“כשמישהו צעק לעברי ‘פלסטין’ או ‘עזה’ כשהלכתי ברחוב בלונדון, הוא לא ידע אם אני ציוני, הוא לא שאל אותי אם אני ישראלי, מבחינתו אני יהודי וזה מספיק. היום בבריטניה אני אשם בכל הסבל של העם הפלסטיני, כמו שבימי הביניים אני הרגתי את ישו. זה אותו דבר – האנטישמיות החדשה זהה לאנטישמיות הוותיקה”.
פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר • בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת כדי להגן על עצמו • אבל את יכולות הסייבר חייבים לשמר • מי שייתן לאירועים האחרונים לפגוע בהן, ישלם מחיר גבוה פי כמה בעתיד
למה למשטרה לעשות באופן לא חוקי את מה שהיא יכולה לעשות באופן חוקי
נתחיל מהשורה התחתונה: פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר. לא משום שיש או אין בה ממש; על זה, לכאורה, אמורים להיות מסוגלים לענות כל צוותי הבדיקה הפנימיים, שעובדים בימים האחרונים בקדחתנות במשטרה ובפרקליטות. הסיבה לחקירה שתתקיים היא אחרת: אמון. בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת.
צילום: Kimmo Räisänen ליה פוקילה, בתם של נורית מתל אביב ויוקה, איש האו”ם מפינלנד, היא התקווה החדשה של האיגרוף הישראלי • בת ה־18, שהחלה לייצג את ישראל עם מדליית ארד באליפות אירופה לנוער, מסתערת על אליפות היבשת עד גיל 22 ו”חולמת על מדליה אולימפית”
אם השם ליה פוקילה לא מצלצל לכם מוכר, או ישראלי, אתם לא לבד. המתאגרפת הצעירה, רק בת 18, כמעט אינה מוכרת אפילו בקרב חובבי הספורט האדוקים בארץ, אבל באוקטובר האחרון רשמה היסטוריה לאומית קטנה אחרי שהפכה לישראלית הראשונה אי פעם שמשיגה מדליה נשית באליפות אירופה לנוער באיגרוף, שנערכה במונטנגרו.
פוקילה, המתחרה במשקל של עד 70 ק”ג, זכתה באחת משתי מדליות הארד המחולקות בענף אחרי שניצחה ברבע הגמר יריבה מטורקיה והפסידה בחצי הגמר ליריבה אוקראינית, אבל היא ממש לא נחה על כפפות הדפנה. כבר בסוף השבוע הזה תעלה לזירה באליפות אירופה עד גיל 22 בקרואטיה, שם היא מקווה ללכת עד הסוף.
אל־קאעידה, טליבאן או דאעש – המומחים מאוחדים בדעתם שבהיעדר מנהיגות, ראש אסטרטגי או מדינה לפעול ממנה בחופשיות, יתקשו ארגוני הטרור העולמיים לשחזר את ההישגים של העשורים האחרונים • למרות זאת, גורמי ביטחון צופים עלייה בניסיונות לפיגועים מצד כל ארגון טרור אפשרי •
מנסים לשכנע שהם השתנו. לוחמי טליבאן ברחובות קאבול, בשבוע שעבר , צילום: אי.פי
הפיגוע שבוצע בשבוע שעבר בנמל התעופה בקאבול הימם את העולם. מעבר להרג ולתחושת ההשפלה, שקשה היה שלא לחוש גם אם אתה לא אמריקני, הפיגוע הזה העלה שוב לכותרות את הג’יהאד העולמי, ואם להיות מדויקים – את התחושה שמה שקורה כעת באפגניסטן הוא המבוא לשובו של הטרור הגלובלי, שהיכה במערב בעוצמה בשני העשורים האחרונים.
ייאמר מייד: לא מעט מומחים סבורים שההפך הוא הנכון. שהעולם השתנה, שהטרור השתנה, שאפילו אפגניסטן השתנתה, ושאסור להקיש ממה שקרה בראשית המילניום על מה שיקרה כעת.
איך יודע יהודי שהוא מבוגר? כשהוא חוזר לאהוב את חג פורים. הפופולריות של החג הזה בלבבות חוגגיו היא מבחן גילאי ומעמדי. ילדים אוהבים את פורים, נערות ונערים מתים עליו, אבל אז הם מתבגרים ונכנסים ל־20 שנות תיעוב מזעזע, שבהן הכל מגעיל אותם: ההתחפשות הסאחית, הפראות המטרידה, הרעש, הפיצוצים ובעיקר – העובדה שבני הנוער אוהבים אותו. זו, כידוע, כבר סיבה לחשוב לגבי כל דבר שהוא רע ומיותר. אבל אז מתבגרים קצת, ומתחילים לאהוב מחדש את החג המתוק הזה. אפילו חוזרים להתחפש, להשתטות, לשלוח משלוחי מנות קונספטואליים ולארגן מסיבות קהילתיות ומשפחתיות.
למה אוכלים אוזני המן? שאלה מוזרה. באופן כללי, לוח השנה היהודי כופר באמונה (התפלה) שאכילה רגשית היא עניין מפוקפק. כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית. אנחנו עושים עניין ממה שאנחנו לא אוכלים וממה שאנחנו כן. אנחנו אוכלים כי שמח ואוכלים כי עצוב. אוכלים כי אוהבים ואוכלים כי שונאים. כדי לזכור וכדי לשכוח, כי זה מסמל וכי זה בגימטריה, ולעיתים גם סתם כי טעים.
עם בוא הקיץ, הגיע הזמן לרענן את טקסי הסיום העבשים ואת אירועי ההוקרה המשמימים • במקום עוד תודות לראש העיר וברכות למחנכת המופלאה, קבלו המלצות איך לצאת מזה בחתיכה אחת
כמדי שנה ביוני-יולי, יחד עם החמסינים והיתושים, חוזרים לחיינו גם טקסי הסיום, מגני הילדים ועד האוניברסיטה. מדובר בדרך כלל באירועים מרגשים וחגיגיים, שבהם אנו מוחים דמעה בהתרגשות ומודים למורים ולמרצים שהפכו את ילדינו לאנשים טובים יותר, וגם ארגנו טקס מושקע וחגיגי, אם כי חלקם עדיין מתעקשים לקיים את כולו בחרוזים.
הירידה של מכבי פתח תקווה מעלה זיכרונות עבר כואבים במשפחה - ולקח שלא נלמד
לא נשמעו הכרזות ותרועות, ושום אצבע לא ננעצה בשום עין • הכל התנהל מתוך הבנה שקטה שאין דבר טבעי ומתבקש מזה • בלי בריקדות ובלי פרובוקציות • ככה זה כשהנשים לוקחות לידיהן את מושכות המסורת
לכאורה זה היה עוד אירוע מצוות יהודי גנרי. ספר תורה התקבל בשירים. ברכות. נשיקות. יותר מדי כיבוד. סוכריות מתעופפות באוויר. סימן טוב ומזל טוב. דודות חגיגיות מביטות נרגשות בדור הצעיר ומביכות בסימני אודם. את הכל כבר ראינו. ובכל זאת היה שם משהו שונה. לכבוד בת המצווה נשים ניהלו את התפילה. היתה אישה חזנית, והיתה גבאית, ובתורה קראו (יפה!) שתי כלות השמחה. וכמאמר השיר "דגים עפים, ציפורים שוחות".
איש אחד ניגש אלי במכולת ונשא באוזניי את אחד המונולוגים המרגשים ששמעתי. אתה קובי? הוא שאל. כן, עניתי.
"אז דע לך שלפני 30 שנה הייתי בקייטנה ואתה היית המנהל, ויום אחד הבקעתי שער בכדורגל ואתה עמדת למעלה בראש הטריבונה ונתת צעקה יואו! וירדת עד אלי להריע לי על הגול לעיני כל החניכים ואני זוכר את זה ממש חזק עד היום".
מדינת ישראל מדברת בכל השפות על סכנת הנסיעה לטורקיה, חוץ מבשפה הערבית - שהיא הרלוונטית ביותר • טורקיה נחשבת היעד מספר אחת לאזרחי ישראל הערבים שיכולים להיות על הכוונת של משטר האייתוללות
שוק בטורקיה. חשש מפני ניסיונות איראניים לפגוע בישראלים במדינה,
אזהרות המסע שפרסמה ישראל באופן רשמי על סכנת הנסיעה לטורקיה הגיעו לאוזני כל אזרחי המדינה, בארץ ובעולם. בתקשורת עוסקים בהן בהרחבה, והן הדירו שינה מעיניהם של רבים. אולם ספק אם אזהרות אלו הגיעו באופן חד־משמעי ובשפה הרלוונטית אל הגורמים הרלוונטיים.
אף שכתיבתו של יהושע שמרה על כמה מתכונותיה העיקריות, הוא המשיך לכתוב ולהתחדש ממש עד השנים האחרונות • המציאות עבורו הייתה נקודת המוצא, אבל מתחתיה חבויים תמיד שיגעון, אובססיה או התעקשות הנופחים בסיפור את נשמת אפו
א. ב. יהושע כתב מתוך תודעה שקשה למצוא כמותה בין סופרים בני־זמננו, בשל השינוי שחל בתפקידן של הספרות ושל הציונות. זוהי התפיסה שתפקידו של הסופר להיות מורה דרך לאומי, כצופה לבית ישראל, המשקיף על המציאות בהווה כעל אבן דרך בתוך ההיסטוריה היהודית ומכוון אותה מתוך ראיית המציאות שלו. בניגוד לסופרים אחרים שחלקו איתו את ההזדהות העמוקה עם הציונות ועם תפקידה של הספרות - הוא לא הסתפק בהתקנת לבוש ספרותי למסות אידיאולוגיות, או "פרוגרמות", כפי שנהגו בני הדורות הקודמים לכנות אותן. הוא היה אומן הסיפור.
מהומות בירדן לאחר ש-12 שנות מאסר נגזרו על פוליטיקאי שאיים על המלך
אוסמה אל-עג’רמה, חבר פרלמנט שהודח, השמיע הצהרות בוטות נגד בית המלוכה הירדני וסמלי השלטון • בעקבות ההרשעה, בני שבט אל-עג’רמה החלו להתפרע מדרום לבירה עמאן והשליכו אבנים על שלטי חוצות עם תמונת המלך עבדאללה
זעם בירדן אחרי שבית המשפט במדינה הטיל היום (רביעי) עונש של 12 שנות מאסר על חבר הפרלמנט המודח, אוסמה אל-עג’רמה, באשמת איום על חייו של המלך עבדאללה.
ראשית הפרשה בחודש מאי 2021. אל-עג’רמה הואשם כי הטיח עלבונות בעמיתיו בפרלמנט וסירב בהמשך להתנצל. בעקבות כך, ועדה פרלמנטית הצביעה בעד הקפאת חברותו בפרלמנט למשך שנה.
הנשיא הרצוג צפוי לבקר באנקרה ולהיפגש עם מקבילו הטורקי רג’יפ טאיפ ארדואן “בתחילת פברואר” – כך דווח הערב (רביעי) בתקשורת המקומית בטורקיה. “ביקורו (של הרצוג) צפוי לפתוח דף חדש ביחסים” נכתב בעיתון “דיילי סבאח” שיוצא לאור בטורקיה, אשר ציטט את הדברים מתוך ראיון שנתן ארדואן מוקדם יותר לטלוויזיה המקומית.
אוהדי בית”ר עם מזרחי מול הפועל. הם בטוח מבינים את מצבו, צילום: אלן שיבר
יוסי מזרחי לא היה המאמן של בית”ר ירושלים, אלא הכומר שלה. כשבן אדם נמצא על ערש דווי, נוטה למות, מקובל להביא לחדרו כומר שיבקש עליו רחמים ברגעיו האחרונים, ודרך צלחה במעבר לגן עדן. כשאלי אוחנה קרא למזרחי לפני חודש וחצי לבוא ולהחליף את ארווין קומאן, הוא ידע שיוסי לא יגיד לא, כי הוא אחראי מדי, כי הוא חרד מדי, כי הוא מאלו שבאמת אכפת לו מבית”ר. מזרחי מכיר את הכדורגל פה כבר 60 שנה, מאז שהיה ילד. בשנותיו הראשונות בית”ר היה קבוצה קטנה בליגה נמוכה, אפילו לא הבכירה בעיר. אבל למזרחי יש חלק גדול בהפיכתה של בית”ר למעצמה מקומית. גם כשהלך למקומות אחרים, בית”ר הייתה ברירת המחדל שלו, תמיד בדק מה איתה ומה עשתה. הוא היה חייל שלה, בסדיר ובעיקר במילואים. אוחנה קרא לו ומזרחי אמר כן, גם כשהוא רצה להגיד לא.
עדות מצמררת ממחנה אושוויץ: “ראיתי איך נראה הגיהינום”
שאול שפילמן (90) ניצל 3 פעמים מתאי הגזים באושוויץ • את הימים הקשים שרד בזכות המחשבה: “זה רק חלום רע” • אך גם אחרי שעלה ארצה, נתקל במצוקה כלכלית ובביקורת קשה: “אמרו שהלכנו כצאן לטבח”
שאול שפילמן (90) נולד בווינה, בן יחיד להוריו. כילד הוא עבר את זוועות השואה, “חגג” את בר המצווה שלו באושוויץ, ניצל מתאי הגזים שלוש פעמים בדרך נס, ואיבד את הוריו ואת כל משפחתו במחנות. מסע ההישרדות שלו התנקז לשני משפטים: “כל עוד אתה נושם אתה חי”, ו”זה חלום רע שתכף יחלוף”.
“חיינו חיים טובים. אבא שלי היה מהנדס חשמל, ואמא שלי ניהלה את המעדנייה המשפחתית במרכז וינה. עם פלישת הנאצים ב־1938, ביום אחד החיים שלנו התהפכו. אבא פוטר, העסק והבית הוחרמו ונאלצנו לעזוב למחוז הראשון”. לשם הועברו כל היהודים. שם, במשך ארבע שנים וחצי, גר עם משפחתו, עד ספטמבר 1942.
מסיבת חג מולד בדאונינג 10 בזמן הסגר מסבכת את ג’ונסון
יועציו של ר”מ בריטניה תועדו מתבדחים על אירוע שקיימו בלשכה בדצמבר אשתקד, בזמן שהממלכה הייתה תחת סגר כבד. ג’ונסון התנצל והודיע על בדיקה, ומקורבת שלו התפטרה, אך באופוזיציה דורשים ממנו להתפטר: “אחראי לאובדן אמון הציבור”. משפחות הקורבנות: “מכעיס ומביש”
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון התנצל היום (רביעי) והכריז על בדיקה פנימית בעקבות הדלפה של סרטון שבו תועדו יועצים בכירים שלו מתבדחים על מסיבת חג מולד בדאוניג 10 בשנה שעברה, בזמן הסגר. התיעוד שם קץ ליותר משבוע של הכחשות של ג’ונסון ושל שריו, שדחו דיווחים בכלי התקשורת שלפיהם עשרות אנשי צוות השתתפו באירוע ממושך ב-18 בדצמבר אשתקד.
כוח חשאי בצבא ארה”ב כתש את דאעש. הוא לא הבחין בין אזרחים ללוחמים
יו יורק טיימס חושף כי תא מיוחד, שחבריו היו לבושים על אזרחי ושקיומו לא מתועד ברישומי הצבא, אחראי לשורת פגיעות קשות באזרחים בסוריה במהלך המאבק בארגון. סירות של פליטים הופצצו, ומבנה מגורים הוחרב מבלי שהוכח כי הוא יעד אויב. “האנושיות שלהם נשחקה”
כוח חשאי ומיוחד של צבא ארצות הברית שפעל נגד ארגון “המדינה האסלאמית” (דאעש) בסוריה ובעיראק הרג מספר גדול של אזרחים חפים מפשע, וניסה לטייח זאת – כך נחשף אתמול (ראשון) בניו יורק טיימס. הכוח, “טאלון אנוויל”, פעל ממשרדים שגרתיים בסוריה ובעיראק בין 2014 ל-2019, אך קיומו לא מתועד ברישומים הצבאיים.
תקווה בקנטקי: ייתכן שמספר ההרוגים באסון נמוך בהרבה מההערכות
על אף שבתחילת האסון עלה חשש שמספר ההרוגים בו יגיע למאה, כעת אמר דובר מפעל הנרות שנחרב בסופה שכמות העובדים בו היתה קטנה משסברו, ולכן ההערכה הנוכחית עומדת על 50 הרוגים. במהלך עבודות החילוץ ביממה האחרונה אותרו 8 הרוגים, ו-8 נוספים עדיין מוגדרים נעדרים
שמונה בני אדם אותרו הלילה (שני) ללא רוח חיים בהריסות מפעל הנרות במייפילד, קנטקי, שנפגע מסופת טורנדו שפקדה את האזור בסוף השבוע. שמונה בני אדם נוספים עדיין מוגדרים נעדרים. דובר המפעל, בוב פרגוסון, הודיע כי בניגוד לדיווחים הראשוניים על חשש לחייהם של עשרות בני אדם שעבדו בו אותו זמן, נראה שמספר הקורבנות נמוך בהרבה. “אנו מודים לאל על כך”, מסר.
