ג’ייק הורביץ ואמיר בלומנפלד נראים ונשמעים כמו שני עורכי דין אבל למעשה הם אחראים לאחת מקומדיות הרשת המצליחות ביותר באמריקה. לקראת בואם ארצה של “ג’ייק אנד אמיר”, הם מתפנים לגלות מי החתיך ומי הלוזר וכמה קל להצחיק נערי קולג’ שיכורים
היי אמיר. ג’ייק עדיין אופליין. זאת אומרת, הוא עדיין לא אישר אותי בסקייפ.
אמיר: “תן לי לנסות להתקשר אליו”.
או שאנחנו יכולים להתחיל בלעדיו ולטנף עליו מאחורי הגב.
“בוא נחכה שהוא יגיע, ואז נטנף עליו מול הגב”.
הראיון עוד לא התחיל, ואמיר בלומנפלד כבר מצא דרך לעצבן את ג’ייק הורביץ. זו לא אשמתו – זה התפקיד שלו בזוגיות המוזרה של “ג’ייק אנד אמיר”, סדרת הרשת שיצרו השניים, שהפכה לאחד הלהיטים הגדולים והוותיקים של אתר קולג’ הומור (CollegeHumor), שבו הם עובדים. השיחה איתם מתקיימת בצ’אט ווידיאו, הורביץ מלוס אנג’לס ובלומנפלד מהמשרד בניו יורק. בשבוע הבא הם יגיעו לישראל, להעביר הרצאה על כתיבה קומית לאינטרנט, בכנס הניו-מדיה של הפסטיבל לסרטי סטודנטים. כמה זה מסובך? “סרטוני רשת זה קול, אבל כל אחד יכול ליצור סרטון רשת”, אמר בלומנפלד בראיון ל-All Things D.
ג’ייק (מימין) ואמיר. החופש באינטרנט, הכסף בטלוויזיה. צילום: גטי אימג’ס
“אני מתה עליהם”, התלהבה נועה, חברה של חבר, כשסיפרתי לה על הראיון, “במיוחד על אמיר”.
את אוהבת גיקים?
“אה, לא, התכוונתי לחתיך”
זה ג’ייק.
“אה, אז ג’ייק. הוא כזה חתיך!”
הורביץ, בן 26, מציג בשיחת הווידיאו לוק של נער קולג’ וואספי מלוקק – חולצת כפתורים תכולה, שיער בהיר בתספורת אופנתית, ועיניים כחולות. בלומנפלד בן ה-29, הוא גיק יהודי קלאסי. הוא ממושקף, כהה עיניים ושיער, לבוש בטי-שירט בורדו ואוזניות. בסדרה הם נצמדים לסטריאוטיפים, כשהורביץ הוא הבחור הנורמלי ובלומנפלד הוא הלוזר הווירדו. במציאות זה קצת שונה, או כמו שבלומנפלד הציג את זה בראיון לאתר MyJewishLearning.com: “לו רק ידעו אנשים בחיים האמיתיים שאני לא אידיוט מושלם ושג’ייק הוא לא גבר של נשים”, והורביץ מחה: “אני כן גבר של נשים!” ייתכן שזה הזמן לסכסך קצת בין הנאהבים והנעימים בחייהם.
מי המפורסם יותר מביניכ… בלומנפלד קופץ: “אני”!.
הורביץ: “אני משער שאמיר, כנראה, כי הוא היה בסרט” (לבלומנפלד תפקיד קטן בסרט השלישי בסדרת קומדיות הקולג’ים “הרולד וקומאר”).
אבל מי יותר צנוע?
בלומנפלד: “אני”.
הורביץ: “גם אמיר. הוא היה בסרט”.
שניכם זכיתם בבחירת הקהל בפרסי הוובי בקטגוריית הסדרה הקומית על “ג’ייק אנד אמיר”, אבל רק אמיר זכה בוובי בחירת הקהל על הופעה אינדיבידואלית.
הורביץ: “איזה מין ראיון זה?”
אתה מקנא בו?
בלומנפלד מתערב: “אין שאלה בכלל. פשוט מציינים עובדות”.
הורביץ: “גם פרופיל הטוויטר שלו מאושר ושלי לא”.
אנחנו שנינו מאותו קיוביקל
קולג’ הומור הוקם ב-99′ על ידי ג’וש אברמסון וריקי ואן וין, זוג חברי ילדות מבולטימור, בשנתם הראשונה בקולג’. ארבע שנים אחר כך, כשהמייסדים ושני מתכנתים, שהם הכירו בקולג’ 
וצירפו לאתר, סיימו את לימודיהם, נסעו הארבעה לסן דייגו למה שהם כינו “טירונות יזמים”, ובהמשך עברו לניו יורק.
הארבעה ראו בקולג’ הומור פרויקט צדדי שיאפשר להם להקים עוד מיזמים, כמו אתר למכירת חולצות מצחיקות בשם BustedTees.com. אבל שוק הפרסום לצעירים רתח – שנה לפני כן רכשה ניוזקורפ של רופרט מרדוק את הרשת החברתית מייספייס ב-580 מיליון דולר – והחברים הבינו שעליהם להתמקד בקולג’ הומור, שפנה לקהל המפולח והנחשק של סטודנטים אמריקאים.
אמיר בלומנפלד. צילום: גטי אימג’ס
על פי כתבה שהתפרסמה בפוקס ניוז, באמצע 2006 הם היו אתר ההומור החמישי ברייטינג עם 1.5 מיליון דפים נצפים בחודש מאי (לפי מדד נילסן), 17 עובדים במשרה מלאה, 70% תוכן גולשים, סרט בהפקה בשיתוף אולפני פרמאונט, מפרסמים גדולים שבהם פורד ויוניברסל, וחברה אם שהכניסה 6 מיליון דולר ב-2005 והיתה צפויה להכניס 10 מיליון עד סוף 2006. באוגוסט 2006 רכש תאגיד המדיה האינטרנטי IAC/InterActiveCorp של בארי דילר, לשעבר בכיר באולפני פרמאונט ופוקס, 51% מהחברה האם של קולג’ הומור תמורת סכום שהוערך ב-20 מיליון דולר. עם הרכישה דיווחה החברה שלקולג’ הומור למעלה מ-6 מיליון גולשים ייחודיים בחודש.
איך מצאתם את עצמכם בקומדיה?
הורביץ: “תמיד אהבתי לכתוב, וקומדיה באה לי באופן טבעי, ולכן שילבתי בין השניים. כשהייתי בקולג’ התחלתי לכתוב לקולג’ הומור”.
מתמודד מספר 2, אותה שאלה.
בלומנפלד: “כשהייתי בתיכון הייתי מצחיק, אבל כולם היו מצחיקים. בקולג’ התחלתי לנסות לכתוב לאתרים, להרחיב את הקהל מעבר לחברים שלי, אז התחלתי לכתוב לקולג’ הומור, ושלוש שנים לאחר מכן הם שכרו אותי”.
“ג’ייק אנד אמיר” התחילה כיוזמה פרטית של הלצים. הם נפגשו בקולג’ הומור בסביבות 2007 כשבלומנפלד כבר עבד שם והורביץ הצטרף כמתמחה. “הוא היה מיודד עם כולם בקולג’ הומור, כולל איתי”, מספר בלומנפלד, “אבל מסיבה כלשהי ישבנו זה מול זה ויצא לנו לעבוד יחד יותר מאשר עם אחרים”. השניים החלו לצלם סרטונים קומיים קצרים במשרד ולפרסמם ב-JakeAndAmir.com דרך אתר שיתוף הסרטונים וימאו, ששייך גם הוא לאינטראקטיבקורפ.
ב-2008 הציבו אנשי “פי.סי מגזין” את JakeAndAmir.com במקום ה-15 ברשימת “100 האתרים הכי טובים שלא התגלו”, וכתבו: “לאור העובדה שזה בעיקר תחביב של אחרי שעות 
העבודה, פרקי הרשת ב-JakeAndAmir.com מוצלחים יותר מחלק מהדברים שהם עושים עבור קולג’ הומור בתשלום”. במקום להינזף, השניים קיבלו חיבוק חם מהבוסים שלהם, שהחלו לקדם את הסרטונים אצלם באתר ולבסוף אימצו את הסדרה, שמנפיקה פרק חדש פעמיים בשבוע. “ג’ייק אנד אמיר” מציינת בימים אלה חמש שנים להיווסדה, כשלאמיר עוד לא נגמרו השיגועים, ההצקות והמוזרויות, ולג’ייק עוד נשארה טיפת סבלנות כדי לא לזרוק אותו מחלון המשרד אל הרחוב הניו-יורקי. “אמיר לא עד כדי כך משוגע”, מרגיע הורביץ, בעוד בלומנפלד מוריד את הראש מתחת לשולחן.
ג’ייק הורוביץ. צילום: גטי אימג’ס
הוא מעצבן כמו שהוא מצטייר?
“אמיר קולני ודוחה וממש מצחיק כמו הדמות שלו, אם כי הוא בטח לא טיפש או רע מזג כמוה”.
אמיר, אתה מסתתר?
בלומנפלד: “כן. וגם ניסיתי לחבר את התקע של האוזניות”.
למי אתם משווים את ההומור שלכם? ל”סאטרדיי נייט לייב”, נשיונל למפון, אתר החדשות הסאטירי The Onion?
“אנחנו עושים קומדיה מעיקה על מקום עבודה, ואנחנו מנסים לממש את זה. The Onion הוא יותר סאטירי, נשיונל למפון די טיפשי. אנחנו יותר כמו ‘המשרד’, ‘מחלקת גנים ונוף’ – סדרות באן.בי.סי עם דינמיקת משרד שיש בהן מצבים מצחיקים ודמויות מצחיקות”.
זו הסיבה שהסדרה שלכם פופולרית? כי אנשים מזדהים עם הדמויות והמצבים?
בלומנפלד: “התוכנית מובנת ברמה אוניברסלית. הרבה אנשים ניגשים אלינו ואומרים ‘אני האמיר במערכת היחסים שלי’ או ‘אני הג’ייק במערכת היחסים שלי’, לכל אחד את החבר הכי טוב שהם אוהבים-שונאים, לכל אחד יש את האדם המעצבן הזה בעבודה שחושב שהוא יותר מגניב ממה שהוא באמת וזה יוצא מאוד מעצבן. אנחנו לוקחים את זה לקיצוניות עד שזה מצחיק”.
יהודי התעורר!
במערכון “Hebrew”, מגלה אמיר את יתרונו (היחיד, כנראה) על ג’ייק – ידיעת השפה העברית. אמיר משפיט את ג’ייק בעברית במבטא אמריקאי: “אחרי שאוכלים נלך ביחד במונית לקווינס ללייזר טאג של בן דוד שלי לירון ונשחק עד שש בבוקר ואתה הולך לתת לי לנצח כל פעם, ואחרי זה לא נוריד את הבגדים של הלייזר טאג שלנו לחודש או חודשיים, לא יודע, מה שאתה רוצה. אתה מבין?”
ג’ייק (באנגלית): “אני לא יודע. מה אמרת?”
אמיר (חוזר לאנגלית): “אמרתי שאני מצטער, בסדר? אנחנו קול?”
ג’ייק: “דיברת כל כך הרבה שהרגשתי… אתה יודע מה, אמיר? כן. התשובה היא כן
בלומנפלד נולד וגדל בעפולה עד שמשפחתו עקרה לארצות הברית ללוס אנג’לס (“הייתי בן שתיים וחצי”, הוא מספר בעברית משובשת), הלך שם לגן ולבתי ספר יהודיים. הוא לא הולך לבית כנסת כל שבת אבל חוגג את החגים עם משפחתו (“בבית אנחנו מדברים רק עברית”), שאותה הוא מגדיר רפורמית, ומבקר מדי כמה שנים בני משפחה בישראל. הורביץ הוא בן לאב יהודי ואם נוצרייה שהלך לבית ספר יהודי ועשה בר מצווה, אבל גם חוגג את חג המולד והפסחא, ומעולם לא היה בארץ.
