תרבות ואמנות

שער-עצמי מיותר ומהדהד מאת: שלמה גזית – אלוף מיל’, בעבר ח”כ

השארת אירועי תרבות וספורט בין-לאומיים באחריותה של שרת התרבות והספורט מירי רגב – מבטיחה לנו עוד הרבה שערים שאותם יבקיע ה-BDS.

תנועת ה-BDS (Boycott, Divestment and Sanctions – חרם, מניעת השקעות ועיצומים) קמה לפני 13 שנים. היעד שלה היה לחזור על סיפור הפלתה של ממשלת הלבנים בדרום אפריקה – נידוי ישראל בעולם, עד שהמשטר הקיים בירושלים ייכנע ויקרוס. מקימיה הפלסטינים של התנועה ביקשו לראות את חיסולה המוחלט של ישראל, ואילו תומכיה בזירה הבין-לאומית, לרבות מספר לא-מבוטל של ישראלים בגולה, הסתפקו בסיום הכיבוש הישראלי ובכינונה של מדינה פלסטינית לצדה של ישראל. הישגי התנועה עד כה, לאחר 13 שנות פעילות, היו חסרי משמעות. פה ושם, בעיקר בקמפוסים אמריקאים, ארגנו הפגנות אנטי-ישראליות, הפריעו להופעות פומביות של נציגי הממסד הישראלי, ובמקרים בודדים הצליחו לשכנע אמנים בין-לאומיים לבטל הופעה בישראל.

השבוע התהפך הגלגל. ביטול הופעתם של הכדורגלן הנודע ליונל מסי ושל נבחרת ארגנטינה בירושלים איפשר ל-BDS להבקיע גם את השער הישראלי. השער שהובקע איננו השער הארגנטיני – השער הוא כאן, בישראל, בדעת הקהל שלנו.6 מיליון ישראלים אשר לא שמעו ולא ידעו דבר על מאבק ה-BDS – הפכו פתאום מודעים, מעורבים, ואולי אף מנסים להפנים את משמעות ההצלחה הפלסטינית. אין לנו להאשים במה שקרה אלא את עצמנו, ואין הדברים מתחילים במשחק הכדורגל שהתבטל – אלא במדיניות הישראלית לנסות ולקבוע עובדות מדיניות באורח חד-צדדי.

במשך 70 שנים הייתה ירושלים (המערבית) מוכרת כבירת ישראל. אכן, השגרירויות הזרות מוקמו מחוץ לבירה, אך זה לא הפריע לשגרירים ולכל האורחים הזרים לבוא לירושלים, ולפגוש שם את נציגי הממשלה והכנסת. 70 שנים ידענו כי עתידה המדיני של ירושלים הוא הנושא הרגיש ביותר בסכסוך הישראלי-ערבי, ובמידה רבה אף בסכסוך היהודי-מוסלמי (ראה איראן ותורכיה).המקומות הקדושים, שאנו חוזרים ומתהדרים בהם, מקודשים לכל נוצרי ולכל מוסלמי, ולא יעלה על הדעת פתרון מדיני שלא יהיה מקובל גם עליהם. ירושלים ידעה כבר הרבה אירועים בין-לאומיים – אמנותיים, מדעיים ואף ספורטיביים, אלא שכל אלה לא באו לציין “70 שנים למדינה” ולא באו לחגוג את “איחודה של ירושלים כבירת ישראל”. במו ידינו, וליתר דיוק במו ידיה של שרת התרבות והספורט בישראל, ניסינו לכפות על ממשלת ארגנטינה להיות שותפה לאירוע לאומי-מדיני ישראלי שהוא במוקד הסכסוך. אינני יודעים כיצד היו הדברים מתפתחים אילו מלכתחילה היה נקבע אצטדיון טדי לתחרות, אך העתקת התחרות מחיפה לא הייתה טכנית ולא ספורטיבית – היא נועדה להיות אירוע מדיני מרכזי ושנוי-במחלוקת.

במאי 2019 אמורה להתקיים תחרות האירוויזיון בישראל. הפיכת תחרות זמר פופולרית-בין-לאומית זו להפגנה של כל המדינות המשתתפות בתחרות, לשותפות מדיניות באיחוד ירושלים – נדונה מראש לכישלון מדיני, כישלון בעל משמעויות חמורות לאין ערוך מאי-הופעת ליונל מסי בישראל. כולנו תקווה שנצליח למנוע את השער-העצמי החדש. איננו יודעים מה עוד צופן לנו העתיד, אולם השארת אירועי תרבות וספורט בין-לאומיים באחריותה של השרה מירי רגב – מבטיחה לנו עוד הרבה שערים שאותם יבקיע ה-BDS.

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*