חדשות

תביעה בלונדון: קטאר מרגלת בבריטניה

פליטים סורים טוענים כי מתנהל נגדם מסע הפחדה ואיומים כדי שימשכו את התביעה נגד דוחא בגין מימון ארגון הטרור ג’בהת אל־נוסרה שפעל בסוריה  

חשד: שירות הביון הקטארי מנהל קמפיין הטרדה על אדמת אירופה, בניסיון לחבל במהלכו של משפט המתנהל בלונדון אשר עלול לחשוף מעורבות של בית המלוכה הקטארי במימון טרור.

היחידה המיוחדת למלחמה בטרור של משטרת בריטניה קיבלה לאחרונה בקשה לחקור סדרת ניסיונות לכאורה של שירות הביון הקטארי ושליחיו להטריד עדים ולהטיל אימה על קבוצת פליטים סורים, שהגישה תביעה בבריטניה נגד בנק דוחא ושני אנשי עסקים קטארים. כך עולה מישיבת בית המשפט העליון הבריטי לפני עשרה ימים בלונדון.

חלוקת סיוע הומניטרי בדמשק, בשבוע שעבר. צילום: אי-פי-אי

התובעים הם שמונה אזרחים סורים שנמלטו מארצם והגיעו להולנד לאחר שחייהם ובתיהם נהרסו בידי ג’בהת אל־נוסרה, ארגון ג’יהאדיסטי שפעל בצפון סוריה בתקופת מלחמת האזרחים. פרקליטם בן אמרסון, שכיהן בעבר כשליח האו”ם לזכויות אדם ומלחמה בטרור, אמר לבית המשפט כי “בניסיון להטיל עליהם אימה נחשפו התובעים, שזהותם אמורה להיות חסויה ומוגנת, לאיומים טלפוניים בידי אנשים שהזדהו כשליחים של ממשלת קטאר. האיומים כללו ביקורים באישון ליל של חמושים עוטי מסכות בקרבת ביתם, והצעות שוחד בניסיון לגרום להם לסגת מתביעתם”.

כתוצאה מכך החליטו ארבעה מחברי הקבוצה לפרוש, מחשש שזהותם תיחשף ויבולע להם ולמשפחותיהם. הארבעה הנותרים ממשיכים לתבוע את בנק דוחא הקטארי בלונדון, שכן הוא ארגון רשום בבריטניה, וכן שני אנשי עסקים קטארים, מועתאז וראמז אל־חיאת. לטענת התובעים, הבנק הקטארי העביר לארגון אל־נוסרה כסף שמימן את פעילותו הטרוריסטית, באמצעות חשבונות הבנק של האחים אל־חיאת. הסכומים, כך על פי התביעה, הועברו ישירות ממשרדו הפרטי של אמיר קטאר, דרך בנק דוחא, לחברות בבעלות האחים. משם הועבר הכסף הלאה, דרך בנקים נוספים בטורקיה, לאל־נוסרה. התובעים, שעונו בידי הארגון הג’יהאדיסטי ואיבדו בגללו את בתיהם ורכושם, דורשים כעת פיצויים מהבנק.

לישראל יש עניין מיוחד במשפט החריג הזה, שכן הוא עשוי להשפיע על היחס לתביעות נוספות של קורבנות טרור, ישראלים ובכלל. לא מן הנמנע שהמשפט יגרום לישראל לשוב ולבדוק את מדיניותה, המאפשרת לקטאר להכניס מדי חודש מיליוני דולרים לעזה. בנוסף, הקהילה הבינלאומית עשויה לבדוק  את יחסה לטורקיה, בעלת בריתה האולטימטיבית של קטאר, ואת מעורבותה במימון טרור.

הבנק מצידו מכחיש מכול וכול את ההאשמות נגדו, וטוען כי המקום הראוי לבירור הטענות נגדם אינו לונדון אלא דוחא. בעוד שלושה חודשים יתכנס בית המשפט לדון בסוגיה, מה שיעלה את השאלה העקרונית אם מערכת המשפט הקטארית מסוגלת בכלל לפעול באופן עצמאי אל מול בית המלוכה.

חלק חשוב של המשפט צפוי לעסוק בהוכחות להעברות כספים מן ״הדיוואן״, משרדו של אמיר קטאר, השייח’ תמים א־ת’אני, והדבר צפוי לעורר גם השלכות דיפלומטיות. בראש הדיוואן עומד בכיר בשירות הביון הקטארי, חאמד בן חליפה אל־עטיה. החקירה שמנהלת היחידה המיוחדת למלחמה בטרור של ממשלת בריטניה אמורה לברר בין השאר אם במהלך הטלת האימה על התובעים ניהל הביון הקטארי פעולות ריגול על אדמת בריטניה.

לפני מספר חודשים פרסם  העיתון הגרמני “די צייט” סדרת כתבות על פעילות קטאר באירופה, המעלה את החשד שההתנהלות הקטארית אינה מקרה בודד אלא חלק משיטה רחבה. במרכז הסדרה כיכבה דמות מסתורית שכינויה ג’ייסון G, ככל הנראה סוכן לשעבר בגוף ביון מערבי, שהחליט לפתוח בקטאר חברה לסחר בנשק. בתקופה שבה עבד בדוחא קיבץ ג’ייסון G תיק מסמכים לוהט המוכיח כי קטאר תומכת לא רק בתנועת האחים המוסלמים ובארגוני טרור סוניים – אלא מממנת כעת גם את ארגון חיזבאללה השיעי באמצעות  אגודות צדקה לבנוניות המזוהות עם הארגון.

הדמות המחברת בין פרשת ג’ייסון G והתביעה המתנהלת כעת בבריטניה, הוא שגריר קטאר בבלגיה עבדול רחמן בן־מוחמד סולימן אל־חולייפי. השגריר הציע לשלם לג’ייסון G משכורת חודשית של עשרת אלפים דולר, כביכול תמורת ייעוץ כיצד להיפטר מאנשי הכספים של חיזבאללה בדוחא. ניסיון ההשתקה לא צלח, וג’ייסון חשף את הפרשה.

אבל כעת מסתבר שזו לא הייתה ההרפתקה הכושלת היחידה של השגריר הקטארי בבריסל. בין העדים בתביעה שהגישו הפליטים הסורים בלונדון נגד בנק דוחא יש דמות מפתח אחת, מ’. אם יש לתביעה בלונדון תוחלת, מ’ הוא כנראה האיש.

מ’ נולד ב־1970 למשפחה מהאליטה הסורית. המשפחה התגוררה בווילה יפהפייה על גדות הפרת, בדיר א־זור שבצפון־מזרח המדינה. אביו ניהל קריירה פוליטית מצליחה כחבר הפרלמנט הסורי. חברו הקרוב היה ראש המודיעין הצבאי הסורי האגדי, הגנרל ראזי כנעאן.

מ’ התגייס לצבא הסורי והוצב בלבנון, כראש לשכתו בלבנון של הגנרל כנעאן. מותו של כנעאן, לימים שר הפנים, בנסיבות מסתוריות במהלך הנסיגה הסורית מלבנון, היה כנראה השלב שבו נבטו בליבו של מ’ זרעי הספק בנוגע למשטר הסורי, אולם זרעים אלו נותרו רדומים. הוא טיפס בסולם הדרגות בשירות הביטחון הפוליטי הסורי, וב־2011 הגיע לדרגת קולונל. זו גם הייתה השנה שבה פרצה המלחמה בסוריה.

ב־2013 החליט מ’ לערוק ולהצטרף לצבא סוריה החופשי. למרות עברו במוחבראת, התקבל מ’ בזרועות פתוחות והוצב באחד התפקידים הרגישים ביותר: פיקוח על מעברי הגבול בין סוריה לטורקיה. במסגרת תפקידו יצר קשרים קרובים עם מקביליו בצד הטורקי. זה גם היה השלב שבו פגש מ’ בפעם הראשונה נציגים בכירים של צבא קטאר, ובהם בריגדיר ג’נרל חאלד אל־כאעבי, איש המודיעין הקטארי הממונה על משרד הקישור הטורקי־קטארי בעיירת הגבול גזיאנטפ. מעל הגנרל כאעבי היה נוכח במקום בכיר קטארי נוסף, ששימש נציגו האישי של אמיר קטאר במקום.

מ’ היה יכול להמשיך לשרת בצבא סוריה החופשי, להתעשר עד כלות ולהתקדם בצעדי ענק בזכות קשריו עם הבכירים הקטארים. אבל הוא חיפש ביטחון ויציבות בעבורו ובעבור משפחתו, ושם את פניו לאירופה. ב־2014 נחת בהולנד והגיש בקשה למקלט פוליטי. בקשתו התקבלה. מ’ החל להתבסס בסביבתו החדשה, אבל אז החלו ידידיו הקטארים להטריד את שלוותו.

יום אחד קיבל מ’ הודעה מנציג האמיר במעברי הגבול בטורקיה. הייתה לו שאלה מוזרה: האם מ’ שמע על תביעה שהגישו פליטים סורים בהולנד נגד בנק דוחא? האם ידוע לו מי הם? למ’ לא היה מושג. באותו יום קיבל טלפון נוסף מראש לשכתו של שר החוץ הקטארי, עם אותה שאלה בדיוק. ואז גם דרישת שלום מגנרל ג’אנם חליפה אל־קובאיסי, ראש שירות ביטחון הפנים הקטארי.

ככל שנקפו הימים, גברו הטלפונים, התביעות והדרישות של הקטארים ממ’. הם ניסו לשדל אותו בכסף, בתחנונים ובאיומים. מ’ החל לקבל דרישות שלום אישיות מהאמיר עצמו, והופעל עליו לחץ להגיע למפגשים. מ’ הסביר כי על פי החוק יהיה עליו לדווח על פגישות אלה, או שיפסיד את אזרחותו. בדוחא, מתברר, חששו שאם הסיפור של שמונת הפליטים יצליח, אחריהם יבואו עוד מאות ואלפים בתביעות פיצויים. ומ’, חשבו בקטאר, יכול להיות האיש שיסייע להם באיתור התובעים ובבלימת האיום.

אבל מ’ ביקש להותיר מאחוריו את המזרח התיכון המדמם, ובעיני הקטארים הפך מנכס לנטל. רגע לפני, הוא זומן לפגישה בשגרירות קטאר בקלן. משם הוסע למרכז נופש מחוץ לעיר, והתבקש להחליף לבגד ים. לתדהמתו מצא עצמו בבריכה עם אחיו הבכור של האמיר, שייח’ ג’אסים, ושני ידידיו, הגנרל אל־כאעבי ונציג האמיר במעברי הגבול הטורקי. שייח’ ג’אסם העביר למ’ מסר מהאמיר, שבו הוא מבקש שהעסק עם הפליטים הסורים יסתיים מהר ככל האפשר ולא יפריע בהכנות למונדיאל 2022 בקטאר.

מ’, שמצא עצמו במצב בלתי אפשרי, הבטיח לעזור. זמן קצר אחר כך זומן לשגרירות קטאר בבריסל, שם פגש את השגריר אל־חולייפי, אותו שגריר שניהל את המשא ומתן הכושל עם ג’ייסון G, על הסתרת מימון חיזבאללה על ידי קטאר.  כמה ימים אחר כך זומן מ’ שוב לשגרירות בבריסל. הוא המתין שם שעות ארוכות בטרם התבקש להמשיך לעיר הבלגית אוסטנד. שם, בפגישה עם בכירים קטארים, דנו כיצד להביא את פרשת הפליטים לסיום.

ואז, בזמן שיצא לעשן סיגריה, המתין למ’ הגנרל כאעבי ואמר לו כי הוא צפוי לקבל הזמנה משייח’ ג’אסם, אחיו של האמיר, להתארח על סיפון היאכטה שלו העוגנת באוסטנד. הוא הזהיר אותו לא להיענות לבקשה. אם תעלה לסיפון, אמר למ’, כבר לא תחזור משם; או שתיחטף לקטאר, או שתוצא להורג. ההזמנה הגיעה, ומ’ סירב בטענה שהוא סובל ממחלת ים.

אם וכאשר יעלה מ’ על דוכן העדים, זו תהיה דרמת בית משפט ענקית. לקטארים אין שום עניין להגיע לשלב הזה, אבל כמו עם ג’ייסון G, הם יתקשו מאוד למנוע אותה.

פזית רבינא, מקור ראשון

Your Comment/התגובה שלך