Uncategorized

עם בג”ץ, ועם צֶלֶם

בספרי חוקי העזר העירוניים של חיפה והרצלייה ישנו סעיף שאוסר על הבאת דובים לחוף הים. חוקר שימצא את הספרים הללו בחפירות ארכאולוגיות בעוד 1,500 שנה, יסיק כנראה מסקנות משעשעות למדי לגבי אוכלוסיית החיות בערים החביבות שלחוף הים התיכון בשנות האלפיים. ומבחינתו בצדק, כי ספרי חוקים הם מקור ראשון במעלה שיכול לספר לנו על הנפשות הפועלות בחברה נתונה. תכף נפתור את חידת הדובים, אבל קודם כול ננסה ללמוד משהו על דור המדבר ועל הדברים שהעסיקו אותו, בעקבות החוקים שנתן משה לעם במדבר. אז מי ומה בחוקי העזר העירוניים של ספר שמות? 19 אנשים, 9 בנים ובנות, 8 נשים (אחת מהן הרה) שבעה עבדים ואמה אחת, שִשה גרים, וגם יתום אחד, אלמנה, בתולה, וגם – מכשפה שצריך לשרוף ומיד. עולם החי מספק לנו בספר שמות לא פחות מ-21 שוורים, חמישה חמורים ופעמיים צאן. במלים אחרות – הסיכוי לתאונה בין איש לשור הייתה אז גבוהה פי כמה וכמה מאשר בין יתום לחמור. ותודו שמדובר בנחמה לא קטנה.

אה, והדובים? בשנות החמישים נהגו בדרנים בחצי גרוש להרקיד דובים קטנים ומבוהלים על פחים לוהטים בחוף הים. סוג של שעשוע שכבר איננו עמנו, וטוב שכך.

כתב: אריאל שנבל

אינפוגרפיקה: רוני לוית

Your Comment/התגובה שלך