פוליטיקה

בשביל מי אנחנו מצביעים לעזאזל?

 

האם הבוחר צריך לדעת את כל מה שהולך מאחרי הקלעים? האם הפוליטיקאים רשאים להוליך את הבוחרים שולל וליצור מראית עין של “הכל טוב” ו “הכל בסדר”, רק במטרה לקדם את הצרכים שלהם

מי אלה בכלל הפוליטיקאים האלה? אלה הם אנשים שבחרו בפוליטיקה כקריירה וכמקצוע, והפכו אותה למקור הכנסה מצויין עם הרבה מאוד תנאים נלווים ולא יותר. גם אם ניתן לכמה מהם קרדיט שהמצאותם במקום בו הם נמצאים מכוונת כולה לשרות ציבור שולחיהם, עדיין הם יהיו היוצאים מן הכלל ולא הכלל

עם כל זאת, מדינה דמוקרטית לא יכולה להתנהל ללא ממשלה – שהיא הראשות המבצעת, וללא ראשות מחוקקת וראשות שופטת לצדה. שלשת הראשויות האלה הנן אבני היסוד של משטר דמוקרטי תקין. בלעדיהן הדמוקרטיה לא יכולה להתקיים

הראשות השופטת אמורה להיות מבוססת על אנשי מקצוע מנוסים שיש להם רזומה עשיר ותואם את דרישות המשרה. חברי הממשלה – הראשות המבצעת, ואנשי הראשות המחוקקת לעומתם, אינם אלא פוליטיקאים מקצועיים בדרך כלל, שלעתים קרובות הם חסרי כישורים מתאימים למשרות בדרג בינוני או נמוך בשוק החפשי

אנשים שהם משכמם ומעלה, שאותם היה הבוחר רוצה לראות בהנהגה, בורחים מפוליטיקה כמו מאש, ו”מבחר” העומדים לבחירת הבוחר, מורכב מבני אדם בינוניים שהכישורים העיקריים שלהם הינם היכולת לשרוד את שדה המערכה ודרך החתחתים הפוליטית. בדרך שתביא אותם לפסגת הקריירה שלהם, חייבים הפוליטיקאים לדרוס יריבים וחברים מתחרים כאחד כדי לפנות לעצמם את הדרך למעלה, ולהגדיל את סיכוייהם להבחר. לשם כך אין להם בעיה לשקר, לרמות, להפר הסכמים ולתקוע סכינים בגבם של אנשים שנתנו בהם אמון. לדידם זאת היא “רק פוליטיקה”, ואני שם את המילים הלה במרכאות ציטוט רק מפני שאני עצמי שמעתי אותן מפי פוליטיקאים שראיינתי בעבר – כולל כאלה שהתדמית הציבורית שלהם הינה כמעט ללא דופי – יותר מפעם אחת. עם הזמן, ההתנהלות הזאת הופכת להם לטבע שני. ה”אני” הראשוני שלהם שעמו הם הגיעו לפוליטיקה נמחק ונעלם ומה שנשאר זאת חיה פוליטית טיפוסית שחיה כדי להשתמש בפלטפורמה הפוליטית לקידום האינטרסים האישיים תוך מראית עין של אידאולוגיה פוליטית ופילוסופיית חיים

כל זה לא אומר שאין פה ושם פוליטיקאים ישרים. בדרך כלל אלה הם פוליטיקאים שנמצאים בתחילת דרכם הפוליטית. במידה ואלה אנשים שכבר זכו להכרה ציבורית קודמת, אם במסגרת תפקיד מוצלח שהם עשו בעבר, או אם בשל תדמית ציבורית טובה מכל סיבה שהיא, הם עשויים להגיע לעמדת הנהגה מבלי להפוך קודם לחיות פוליטיות

ברוב המקרים המנהיגים האלה לא שורדים בפוליטיקה והם פורשים מהחיים הפוליטיים מוכים ומאוכזבים לבלי שוב. במקרים נדירים מאוד הצלחתם מעניקה להם מעמד על בקרב ציבור הבוחרים, מה שבא יחד עם כבוד והערכה, ולעתים אפילו אהבה

בימים אלה עם ישראל עומד לבחור שוב את המנהיגים שאמורים להוביל את ספינת המדינה מהמים הסוערים אל הנמל הבטוח. כשבוחנים את גלרית המועמדים ניתן להבחין בבירור מי מהמועמדים שייך לזן הפוליטיקאים הקרייריסטים – מקצועיים, ומי שייך לזן המנהיגים שכבר תרמו את תרומתם לחברה, יושבים לבטח על עברם המרשים ועתידם הכלכלי מובטח, שכל מה שהם באמת רותים זה לנווט את ספינת המדינה אל חוף מבטחים תוך ניצול כישוריהם המוכחים, ונסיונם העשיר

זה מול זה: התחת המשופשף והמעונב המורגל במנעמי השלטון ונאחז בהם כבקרנות המזבח, או המנהיג שזה מקרוב בא, שמתקשה למצוא את עצמו בחליפה ועניבה, אבל נכון לעבוד בכל המרץ למען עמו ומולדתו

זה מול זה, ועכשיו לכו לבחור

[email protected]

 

 

Your Comment/התגובה שלך