Featured, תרבות ואמנות

375 מעלות מאת ערן סויסה

העיר של סירק דה סוליי ולאונרד כהן חוגגת 375 שנה להיווסדה בערבוביה שובת לב של נימוס צרפתי וגרנדיוזיות אמריקנית • מסע למונטריאול וסביבתה

שווה נסיעה מחוץ לעיר. ציור קיר בקוויבק סיטי הסמוכה צילום אי.פי

אומרים שהאנשים הם אלה שעושים את המקום ולא להפך. רגע אחרי שנחתי לראשונה במונטריאול, בתום 11 שעות טיסה, עליתי על מונית אל הצד המזרחי של העיר. עם חוש התמצאות אפסי, מבטא גרוע באנגלית ובלי סוללה באייפון ניסיתי להסביר לנהג מהו היעד שאליו אני מבקש להגיע. המונה הופעל ויצאנו לדרך. אחרי כ־20 דקות עצר הנהג את המונית בפתאומיות.

“אני מתנצל מאוד, אדוני”, הסביר במבט מובך. “טעיתי בכיוון ואנחנו צריכים לחזור אחורה”. “זה קורה לי פעמיים ביום”, ניסיתי להקליל את האווירה. “העיקר שנגיע ליעד לפני השקיעה”.

מבלי שאבקש הוא עצר את המונה, וכשהגענו לאזור שממנו הוא אסף אותי הוא הפעיל אותו שוב, לא לפני שביקש את אישורי. כשהגענו אל היעד, הראה המונה 16 דולר קנדי (כ־40 שקל). כשהתכוונתי לשלם, הוא התנצל שוב על הטעות. “אני מצטער על הזמן שביזבזתי לך. לא הייתי צריך להפעיל שוב את המונה, והנסיעה הזאת היא על חשבוני”.

אחרי שבוע אינטנסיבי, שכלל ביקור במונטריאול ובסביבתה, אפשר לקבוע שבמידה רבה מאוד האיש הזה מאפיין את מה שיש לעיר הקנדית הזו להציע – אדיבות, נימוסים, סבלנות והרבה מאוד יופי.

מונטריאול היא העיר השנייה בגודלה בקנדה (אחרי טורונטו) והיא מונה 1.7 מיליון תושבים. היא גם העיר הגדולה בפרובינציית קוויבק והעיר דוברת הצרפתית השנייה בגודלה בעולם, שנייה רק לפאריס. העיר שוכנת על אי במפגש הנהרות סנט לורנס ואוטווה ובנויה סביב להר שעל שמו היא נקראת: Mont Royal.

ובימים אלה היא חגיגית ואטרקטיבית במיוחד. מונטריאול מציינת 375 שנה להיווסדה בסדרת אירועים גרנדיוזיים, בהם מופע אור־קולי בשם “Montréal Avudo”, המוקרן בשעות הערב על קירות מים בנמל העיר ומספר את סיפורה (הכניסה בתשלום).

מונטריאול היא עיר יפהפייה, אבל הצרה הגדולה כאן היא מזג האוויר. בחורף הטמפרטורות יכולות להגיע למינוס 30 מעלות, עם שלג בגובה שישה מטרים. בחודשי הקיץ, יוני־אוקטובר, השמש בשיאה ומזג האוויר חמים ונטול לחות. הקנדים, שצמאים לקרני השמש, מנצלים זאת היטב ויוצאים לרחובות בהמוניהם. התקופה המומלצת לבקר בה היא יוני־אוקטובר, ואת חודשי החורף מבלים תושבי העיר בעיקר בבית וב”עיר התחתית” – מערכת רחובות שבנויים מתחת לאדמה ומאפשרים גישה בטוחה ונוחה לרבים מבתי הספר והאוניברסיטאות, למשל.

*   *   *

החודש משיקה חברת התעופה “אייר טרנסט” הקנדית את הקו הישיר תל אביב־מונטריאול, עם שתי טיסות שבועיות בכל כיוון, מהלך שצפוי להוזיל באופן משמעותי את הטיסה לכאן. מתחרה נוספת בקו היא חברת “אייר קנדה”. לדברי אנשי “אייר טרנסט”, עד כה קנדה לא היתה ברשימת היעדים המועדפים על התייר הישראלי, שמחבב את ארה”ב ובעיקר את ניו יורק. גם כשישראלים טסים לקנדה, הם בדרך כלל מעדיפים את טורונטו, וחבל.

מונטריאול עדכנית כמו אמריקה, אבל בלי הרעש והעומס שלה. לא תראו שם אלפי מוניות צהובות בכבישים, לא תידחסו ברכבת התחתית ולא תסתנוורו מתאורה מוגזמת. במידה רבה, מונטריאול היא הדבר הכי קרוב לאירופה באמריקה. האווירה, המראה והקצב עשויים לתת את התחושה שאתם בכלל באמסטרדם או בפאריס.

זיקוקים בשמי מונטריאול. האירועים המיוחדים יימשכו כל השנה // צילום: אי.פי

העובדה שהמקומיים מדברים ברובם צרפתית, השפה הרשמית במדינה, אבל מבינים ומדברים אנגלית ברמה גבוהה, מוסיפה לאווירה. הצד הטוב של הסיפור הזה הוא שמי שמעדיף בטיולים שלו ניתוק מוחלט, ישמח לשמוע שהסיכוי שישמע עברית ברחובות כמעט לא קיים.

מי שבכל זאת מחפש את הקשר היהודי ימצא אותו בשדרות סנט לורן (St Laurent Blvd), שם נמצא בית כנסת מהמפורסמים במונטריאול. המתפללים ישמחו לקבל אורחים מישראל, בייחוד במהלך החגים היהודיים, והכניסה למקום היא בחינם.

בסנט לורן התגורר במשך שנים גם הזמר האגדי לאונרד כהן, שהלך לאחרונה לעולמו. כיום אפשר לתצפת מבחוץ על הבית שבו התגורר, ושבו חי עד היום בנו של הזמר.

בשכונה הזו נמצאת גם מעדניית הסנדוויצ’ים המפורסמת ביותר בעיר, Schwartz’s. המעדנייה היהודית, הוותיקה ביותר נקודה, נחשבת אחד מהסמלים של העיר ונקודת ציון חובה לתייר המזדמן. היא נוסדה על ידי ראובן שוורץ, יהודי יליד רומניה שהיגר לקנדה, ומפורסמת בבשר המעושן שלה.

גם בגזרת המופעים יש כאן הרבה מה לעשות. לא רבים יודעים שלהקת הקרקס סירק דה סוליי הידועה בכל העולם נוסדה במונטריאול, ובחודשי הקיץ הם מופיעים כאן בעיר העתיקה, על מזח הנמל, כמעט בכל יום. במופע החדש והמושקע שלהם, “וולטה” (Volta), הם משלבים פעלולים מרהיבים עם אופני BMX. כרטיס למופע נע בין 60 ל־100 דולר קנדי, בהתאם למקום הישיבה.

מופע נוסף ומרשים, שאסור לפספס, הוא מופע אור־קולי בכנסיית נוטרדאם שבעיר, הכנסייה שבה התחתנו הזמרת סלין דיון ובעלה המפיק רנה אנג’ליל, ושם גם נערך טקס ההלוויה של אנג’ליל, שהלך לעולמו בינואר השנה. המופע משלב בין המבנה העתיק לפירוטכניקה מתקדמת, ושווה בהחלט לצפות בו. הוא מתקיים כמעט בכל ערב בשעה שש בדיוק, ועלותו שווה כמעט לכל נפש – שישה דולרים קנדיים לאדם.

בתחום האוכל תמצאו כאן את כל רשתות המזון המהיר, לצד מסעדות מצוינות שמשחקות על המנעד הצרפתי־אמריקני (כל התפריטים דו־לשוניים). ואם קלוריות וחשש לצרבת קלה זה לא שיקול מבחינתכם, אתם חייבים לטעום את ה”פוטין” (poutine) – מאכל מקומי פופולרי שמבוסס על צ’יפס, רוטב, גבינה צהובה ותבלינים.

בתחום חיי הלילה עדיין יש לקנדים מה ללמוד מהניו־יורקים, אבל בסוף השבוע לא חסרות פה מסיבות. מחירי האלכוהול אטרקטיביים יחסית ועומדים על חמישה דולרים קנדיים לבירה ושבעה לקוקטייל. הברים בעיר נפתחים כבר בשעות אחר הצהריים, כנהוג במיטב ערי אירופה, ומתמלאים עם רדת החשיכה.

בנוסף, קנדה נחשבת למדינה סובלנית, ולא במקרה הקהילה הגאה במונטריאול היא אטרקטיבית וגדולה. בעיר אזור גאה, ובו עשרות ברים שפועלים משעות הצהריים המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה.

מצעד הגאווה השנתי בעיר מתקיים בחודש יולי ומושך אליו המוני חברי קהילה מקומיים ותיירים. בשנה שעברה זכה המצעד לכותרות בכל העולם, לאחר שראש הממשלה הקנדי ג’סטין טרודו עשה היסטוריה ונטל בו חלק.

ראש ממשלת קנדה ג’סטין טרודו נואם בכנסייה המרכזית בעיר. השתתף גם במצעד הגאווה  // צילום: רויטרס

צניחתו של הדולר הקנדי (2.63 שקלים) הופכת את השופינג כאן לאטרקטיבי יותר. חשוב לזכור שהמחיר המוצג על הפריטים אינו כולל מע”מ, והתוספת הלא נעימה מתגלה כשמגיעים לקופה.

בשדרות סנט קת’רין (Sainte-Catherine) שבמרכז העיר ימצאו חובבי השופינג רשתות ענק ומותגים מקומיים לצד מותגי יוקרה. ברוב המקרים המחירים נמוכים מעט מאשר בארץ, וכדאי לשים לב בעיקר למבצעים. בשל החורף הקיצוני יש כאן גם קניוני ענק, עם מגוון חנויות שמזכיר כל בירה אירופית שמכבדת את עצמה.

כדאי לשים לב לשתי רשתות שאין בארץ: רשת בגדי הספורט האיכותית “לולו למון”, שבה מבחר עצום והמחירים גבוהים יחסית, ורשת “דולרמה”, גרסה קנדית ל”הכל בדולר”. אף שבפועל רוב הדברים בחנות עולים יותר מדולר, תמצאו בה מבחר פריטים משתלמים באיכות לא רעה, החל במרצ’נדייז של אנה ואלזה וכלה באביזרים לכלב.

*   *   *

אם תרצו לבלות קצת מחוץ לעיר, מומלץ לנסוע לפארק הלאומי לה מוריסי ולקוויבק סיטי, שניהם במרחק של שעתיים עד שלוש שעות נסיעה ממונטריאול. את הנסיעה לשם עשינו ברכב שכור.

קוויבק סיטי היא בירת הפרובינציה קוויבק, והעיר העתיקה המרשימה שלה הוכרה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו. בעיר העתיקה יש מבנים יפהפיים ונופים מדהימים, והאתר המפורסם ביותר בה הוא טירת פרונטנאק (Château Frontenac), מלון היסטורי שבולט על רקע קו האופק של העיר. אם אין לכם מגבלת תקציב משמעותית, Hotel St Antoine הוא מלון יוקרה שלא כדאי לפספס. תמצאו בו חדרים מעוצבים ומרווחים, מקלחת אטרקטיבית, נוף משגע, שירות מושלם וכל הפינוקים האפשריים. ואם אתם כבר בסביבה, בקרו גם במסעדה של המלון. היא בעלת כוכב מישלן ופתוחה גם למי שאינו לן במלון (בהזמנה מראש).

בפארק הלאומי לה מוריסי (La Mauricie National Park), לעומת זאת, תיפרדו מהאורבניות המפנקת. הפארק משתרע על שטח של יותר מ־500 קמ”ר ויש בו נהרות, יערות והרבה מאוד טבע.

בתוך השטחים הירוקים תמצאו שני בתי מלון יוקרתיים מעוצבים היטב. הראשון הוא du Lac-à-l’Eau-Claire (אגם המים השקופים) והמלון הנוסף הוא מלון ספא בשם Geos – Spa Sacacomie. שניהם זולים באופן משמעותי ביחס לבתי מלון יוקרתיים בארץ, ועבור חדר לזוג תשלמו כ־140 דולר קנדי ללילה, ואילו עבור סוויטה גדולה במיוחד עם כמה חדרי שינה תשלמו רק 230 דולר קנדי.

מלבד התפנקות במלון, אפשר ליהנות כאן מלא מעט אטרקציות, בהם: טיסה מעל היערות (100 דולר קנדי), שהנחיתה בסיומה מתבצעת על המים, וטיול מודרך הכולל מפגש עם דובים שחורים. אם אתם לא רוצים להיתקל באופן ספונטני בדובים או בבונים המקומיים, לא מומלץ להסתובב ביערות לבדכם, אלא באמצעות סיורים מודרכים.

 

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*