אחד הטקסטים המכוננים של יהודים לדורותיהם הוא “קריאת שמע”, המבוסס על שלושה קטעים מהספרים דברים ובמדבר. עם השנים השורות הפותחות של הקריאה זכו למעמד מאגי, והן מופיעות על קמעות ומגילות קלף בכתבים שונים, עברית, יוונית ועוד. תערוכה במוזיאון ישראל מספרת את הסיפור. וגם על מקורה של הקריאה הגולנצ’יקית “אנני נמו”, ואיך חיבר אונקלוס בין ערימה לבין עורמה
בספרו החדש של חיים באר “צל ידו” מסופר בין היתר על קבר שגיבור הספר מבקש לפקוד במסע השורשים שלו. בקבר קבור לא פחות מאשר דג, שעל פי האגדה קרא “שמע ישראל” לפני שנחתה עליו הסכין של עקרת הבית, והוא הפך לגפילטע פיש. הדג זכה למעמד איקוני, ורבים פוקדים את קברו.
שמע בע’ רבתי
בין אם קבר כזה קיים, או הוא מיתוס יהודי או פרי דמיונו של באר, הוא מעיד על המעמד המיוחד של הקריאה “שמע ישראל”, המלווה יהודים לאורך כל הדורות ובכל העדות. מקורה בפסוק מספר דברים, פרק ו’ 4: “שמע ישראל, ה’ אלוהינו ה’ אחד”, שבו נפתחת “קריאת שמע”, מונח שנטבע במשנה במסכת ברכות. הקריאה מכילה שלושה קטעים נפרדים, שניים מספר דברים ושלישי מספר במדבר. נוהגים לומר אותה שלוש פעמים ביום, וכן באירועים הרי גורל כמו ברית מילה, לקראת לידה, ברגע של בהלה כמו אותו דג, או לנוכח בשורה קשה. על פי האגדה רבי עקיבא הוצא להריגה בשעת קריאת שמע, ומכאן התגלגלה מסורת של קריאת שמע של יהודים המתים על קידוש השם.
פסוקי קריאת שמע זכו גם לכבוד מיוחד: כתיבת כמה אותיות במקרא באות רבתי, בדומה לאות ב’ במילה הפותחת “בראשית”. בכל גרסאות המקרא כתובות האותיות ע’ של ‘שמע’ וד’ של ‘אחד’ כאותיות רבתי. יש גם לא מעט הלכות הקשורות בקריאה, כמו הפטור לחתן לאחר חופתו ועד מוצאי שבת מקריאת שמע. במדרש שיר השירים רבה נכתב: “כשישראל קורין קריאת שמע בטירוף הדעת, זה מקדים וזה מאחר ואינם מכוונין דעתם בקריאת שמע, רוח הקודש צווחת ואומרת”.
עם השנים הפכה “קריאת שמע”, ובעיקר פסוקה הראשון, לטקסט בעל מעמד מאגי. דוגמה לכך היא גלוית הברכה שבראש הטור, המספרת על קריאת שמע לצד מיטת יולדת כסגולה ללידה מוצלחת. על הקשר בין הדת היהודית למאגיה נכתב רבות, חוקרי הדתות באשר הם יודעים לומר לנו שהמאגיה לא רק שאינה זרה לדת היהודית אלא היא חלק ממנה, גם לפני התפתחות תורת הקבלה. בין היתר הדבר מתבטא באביזרי מזל, קמעות, מגילות קלף, כלים ועוד שעליהם נכתבו שורות הקריאה, ובעיקר השורה הפותחת.
תערוכה מרשימה שנפתחה לא מזמן במוזיאון ישראל מוקדשת כולה ל”שמע ישראל” ומוגדרת: “על קמעות, סגולות ומאגיה”. אוצרי התערוכה הם ננסי בנוביץ ודודי מבורך. בתערוכה מוצגים מגוונים של הופעות “שמע ישראל” על חפצים שונים, שמטרתם מאגית, בעיקר להגנה על בעל החפץ. קטלוג התערוכה מלווה בצילומים מרהיבים. הזירה הלשונית מזמינה לסיור (חלקי מאוד) בתערוכה.
קמעות זהב וקערות השבעה
החפץ המאגי הקדום ביותר שבו מופיע “שמע ישראל” לצרכים מאגיים הוא קמע זהב מהמאה השלישית לספירה, שהתגלה באוסטריה. זהו קמע המכונה לָמֶלָאֶה, הטקסט נכתב בו בעברית בכתב יווני.
סוג אחר של קמעות הם תכשיטי קמע שבהם הטקסט גלוי לעין. סוג זה נדיר מאוד בקמעות של יהודים, אך הוא נמצא על צמיד כסף, ובו מיזוג ייחודי של שתי הפרשיות הראשונות של הקריאה בתרגום אבוד ליוונית, בתוספת פסוק מתהילים.
חפצי מאגיה יהודים שמהם נשמרו דוגמאות לא מעטות הן קערות השבָּעָה בבליות, שבהן שלובים פסוקים מקריאת שמע. הקערות היו נפוצות בקהילות דתיות שונות בבבל בעיקר במאות 7-5, והניחו אותן במקומות שונים בבית להגנה בפני שדים וכישופים. הקערות שבהן משולבת קריאת שמע הן בארמית בבלית-יהודית.
קריאת שמע נכתבה על תכשיטי קמע שנענדו באופן גלוי על הגוף, בניגוד לדרך המקובלת להצפין אותן במזוזות זעירות. נראה שקמעות כאלה נועדו בין היתר להפגין יכולת כלכלית, לצד האמונה שהן מגוננות על הנושא אותן. כך בתליון הכסף שבתמונה מימין.
בגניזת קהיר התגלו מעל 100 קמעות ובהן כתובות על נייר. בכתובות פסוקי תנ”ך שונים, וביניהן פסוקי קריאת שמע. צידו השני של הנייר או מזוזות שבהן הוטמן כללו קריאות מאגיות ובראשן “כוזו במוכסז כוזו”, צופן של “יהוה אלהינו יהוה”, באמצעות הסטת כל אות לאות שאחריה באלף-בית. גם בכתובת המאגית שבתמונה משמאל, שנמצאה בגניזת קהיר, משולבים קודים מאגיים. הכתובת מצויה בספריית אוניברסיטת קיימברידג’.
אחד מנוהגי קריאת השמע הוא “קריאת שמע שעל המיטה”, שהונהגה על ידי חכמי התלמוד. עם השנים התגבשה מסורת מקובלת של סידורי “שמע על המיטה”, והם הודפסו בספרונים זעירים ומאוירים, כמו הספרון שבתמונה שנמצא במורביה שבאוסטריה, מן המאה ה-18. בסידורי מיטה שונים מצורף גם טקסט תומך ביידיש.
התערוכה מביאה גם שימוש בקריאת שמע ב”לוחות שיוויתי”, דף פסוקים ותפילות הנהוג בבתי כנסת ובסידורי תפילה. עד היום מעצבים אומנים יהודים דפים כאלה, וכן קמעות ומגילות קמע, ועל רבים מהם חרותה הכתובת שבה משתמשים יהודים, בוודאי הדתיים שביניהם, פעמים רבות כל כך בחייהם: “שמע ישראל, ה’ אלוהינו, ה’ אחד”.
צום מועיל, צום טוב, העיקר שיתקבל
הערות ותגובות הגיעו לשאלה בדבר .
אורי הייטנר כותב: “הברכה ‘צום קל’ היא בעיניי אבסורד. כנראה שרבים כמוני חשים כמוני, ומכאן נולד ‘צום מועיל’. בעבר הצעתי את הברכה ‘צום טוב'”.
אסתי כותבת: “מקור הביטוי ‘צום מועיל’ הוא בברכה היהודית האמריקאית Have a meaningful fast. הווה אומר: יהא צומך בעל משמעות, לאו דווקא קל או קשה, ואפילו לא שלם (פחות ממשך הזמן הקבוע בדין), כי עיקר העיקרים היא משמעות הצום, החזרה בתשובה, כפרת העוונות, והסליחה”.
גילה טרייביץ מוסיפה: “אני אוהבת את הביטוי הערבי صيام مقبول – צְיַאם מַקְבּוּל, שהצום יתקבל”.
יעקב סבור שהמקור ל’בריאות איתנה’ הוא בברכה רוסית: Крепкое здоровье (קרצ׳קו זדרובייה) – בריאות חזקה/איתנה בשפה זו.
קריאת הגולנצ’יק והעננים הנמוכים
השאלה על הביאה תגובות רבות.
אמנון שפירא כותב: “בילדותי (ראשית שנות החמישים) דקלמנו ‘שיר תורכי’ בן ארבע שורות. הראשונה בהן הייתה ananın namı – דהיינו ‘שֵם אמך’ (nam שאולה מפרסית). לא זכור לי השיר כולו, רק שבשורה השלישית הופיעה המילה kardeş שפירושה ‘חבר'”.
משה מכנס כותב: “בעדינותך לא הוספת את המשפט המתחרז, שבגינו הומצא ‘אנני נמו’: ‘שנתיים וחצי זין תקבלו’, מהימים שבהם שירות החובה, גם שלי, נמשך שנתיים וחצי”. משה צודק, אך הייתה גם גרסה מעודנת יותר, ונראה שהיא קדמה לגרסה הבוטה: “גולני, גולני, אנני נמו, שנתיים וחצי לא מספיק לנום”.
משה מוסיף: “פעמים לא מעטות שמעתי אומרים ‘אנני נמו’ כתחליף ל’גשום וסוער’, כי הביטוי נתפס גם כתחליף ל’עננים נמוכים'”. מיכאל יודקובסקי מוסיף על כך: “משום מה אצלנו אמרו שזה שיבוש של ‘עננים נמוך’, ‘עננים נמוך יורד גשם, עננים גבוה לא יורד גשם'”. אין לי מושג אם זה נכון, ולמה זה נקשר לגולני.
ההברקה של אונקלוס
ג’קי לוי מביא פרט מעניין על: “אתה כמובן צודק שאין קשר בין המילים. ואולם, בפסוק ‘וברוח אפיך נערמו מים’ מתוך שירת הים, החליט המתרגם אונקלוס שיש קשר כזה, ותרגם ‘נערמו מים’ ל’חכימו מיא’, כאילו הנס הוא שהמים עצמם ‘תפסו שכל’. ללא ספק זהו אחד הרגעים השנונים של אונקלוס”. באותו עניין שואל אלכס: ” כתבת שאין קשר בין ערימה לבין ערום (ערמומי). האם יש קשר בין אחד מאלה לבין עירום (חסר בגדים)? ובכן, אין קשר. כאן השורש שונה, ככל הנראה ער”ה, בתוספת מ’ כמו במילים חינם, פתאום ועוד.
חדש פינת עיון:. ניתן להורדה כפי.די.אף
: שבעה כפרים באירופה שבהם מדברים בשפה פרטית
שאלות שנשאלו ונענו ב’שאל את רוביק’: מה ההבדל בין קנה מידה לאמת מידה, מאיזו שפה הגיע אלינו השאלטר, מדוע אומרים לאדם קר רוח שיש לו ‘כבד לבן’, למה מתזזים, מה פירוש “אל נורא עלילה”, ועוד, ראו ב, בשני הדפים. יש ללחוץ על השאלה לקריאת התשובה.
