סביר להניח שבעולם הדיאטות ניסיתם כבר הכל…בדקתם את הדיאטות בזק, התנסתם בתוכניות הרזייה שבועיות, ואולי אפילו חקרתם מה ההליך של שאיבת שומן. כנראה שפספסתם את ה-HCG. דיאטת ה-HCG מבוססת על מחקרו של ד”ר א.ת.ו סימונס, […]
בחסות
News of Israel
Tuesday, May 17, 2022
<[email protected]>;
מעושרי אל איי
עשירים וגם מעושרים
מיכה קינן הכתב הוותיק , מביא בספרו החדש את סיפורם של ישראלים שהצליחו בגדול בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות
בספרו מעושרי ל א מתארים המעושרים את הדרך שעשו ואת הקשיים שעברו עד שהגיעו להצלחה הכלכלית שזיכתה אותם בזכות להיות כלולים בספרו של מיכה קינן
929 – תנך ביחד
1/9/19-7/9/19
אמת בסימן שאלה
פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר • בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת כדי להגן על עצמו • אבל את יכולות הסייבר חייבים לשמר • מי שייתן לאירועים האחרונים לפגוע בהן, ישלם מחיר גבוה פי כמה בעתיד
למה למשטרה לעשות באופן לא חוקי את מה שהיא יכולה לעשות באופן חוקי
נתחיל מהשורה התחתונה: פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר. לא משום שיש או אין בה ממש; על זה, לכאורה, אמורים להיות מסוגלים לענות כל צוותי הבדיקה הפנימיים, שעובדים בימים האחרונים בקדחתנות במשטרה ובפרקליטות. הסיבה לחקירה שתתקיים היא אחרת: אמון. בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת.
האיגרוף נותן לי ביטחון ודרך חיים”. פוקילה בזירה
צילום: Kimmo Räisänen ליה פוקילה, בתם של נורית מתל אביב ויוקה, איש האו”ם מפינלנד, היא התקווה החדשה של האיגרוף הישראלי • בת ה־18, שהחלה לייצג את ישראל עם מדליית ארד באליפות אירופה לנוער, מסתערת על אליפות היבשת עד גיל 22 ו”חולמת על מדליה אולימפית”
אם השם ליה פוקילה לא מצלצל לכם מוכר, או ישראלי, אתם לא לבד. המתאגרפת הצעירה, רק בת 18, כמעט אינה מוכרת אפילו בקרב חובבי הספורט האדוקים בארץ, אבל באוקטובר האחרון רשמה היסטוריה לאומית קטנה אחרי שהפכה לישראלית הראשונה אי פעם שמשיגה מדליה נשית באליפות אירופה לנוער באיגרוף, שנערכה במונטנגרו.
פוקילה, המתחרה במשקל של עד 70 ק”ג, זכתה באחת משתי מדליות הארד המחולקות בענף אחרי שניצחה ברבע הגמר יריבה מטורקיה והפסידה בחצי הגמר ליריבה אוקראינית, אבל היא ממש לא נחה על כפפות הדפנה. כבר בסוף השבוע הזה תעלה לזירה באליפות אירופה עד גיל 22 בקרואטיה, שם היא מקווה ללכת עד הסוף.
ג’יהאד 2.0: הטרור העולמי יצליח להרים ראש?
אל־קאעידה, טליבאן או דאעש – המומחים מאוחדים בדעתם שבהיעדר מנהיגות, ראש אסטרטגי או מדינה לפעול ממנה בחופשיות, יתקשו ארגוני הטרור העולמיים לשחזר את ההישגים של העשורים האחרונים • למרות זאת, גורמי ביטחון צופים עלייה בניסיונות לפיגועים מצד כל ארגון טרור אפשרי •
מנסים לשכנע שהם השתנו. לוחמי טליבאן ברחובות קאבול, בשבוע שעבר , צילום: אי.פי
הפיגוע שבוצע בשבוע שעבר בנמל התעופה בקאבול הימם את העולם. מעבר להרג ולתחושת ההשפלה, שקשה היה שלא לחוש גם אם אתה לא אמריקני, הפיגוע הזה העלה שוב לכותרות את הג’יהאד העולמי, ואם להיות מדויקים – את התחושה שמה שקורה כעת באפגניסטן הוא המבוא לשובו של הטרור הגלובלי, שהיכה במערב בעוצמה בשני העשורים האחרונים.
ייאמר מייד: לא מעט מומחים סבורים שההפך הוא הנכון. שהעולם השתנה, שהטרור השתנה, שאפילו אפגניסטן השתנתה, ושאסור להקיש ממה שקרה בראשית המילניום על מה שיקרה כעת.
צפוף: לוח השנה היהודי הוא חגיגה מטורפת של הליכה על הקצה
איך הפך פורים היהודי לקרנבל “ימי פורים”? אולי כי התבגרנו ונרגענו משנאות
עד דלא ידע. תהלוכת פורים
איך יודע יהודי שהוא מבוגר? כשהוא חוזר לאהוב את חג פורים. הפופולריות של החג הזה בלבבות חוגגיו היא מבחן גילאי ומעמדי. ילדים אוהבים את פורים, נערות ונערים מתים עליו, אבל אז הם מתבגרים ונכנסים ל־20 שנות תיעוב מזעזע, שבהן הכל מגעיל אותם: ההתחפשות הסאחית, הפראות המטרידה, הרעש, הפיצוצים ובעיקר – העובדה שבני הנוער אוהבים אותו. זו, כידוע, כבר סיבה לחשוב לגבי כל דבר שהוא רע ומיותר. אבל אז מתבגרים קצת, ומתחילים לאהוב מחדש את החג המתוק הזה. אפילו חוזרים להתחפש, להשתטות, לשלוח משלוחי מנות קונספטואליים ולארגן מסיבות קהילתיות ומשפחתיות.
צפוף: לוח השנה היהודי הוא חגיגה מטורפת של הליכה על הקצה
מאוזני המן ועד לעוגיות מאותגרות חמץ – כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית
איור: נדב מצ’טה
למה אוכלים אוזני המן? שאלה מוזרה. באופן כללי, לוח השנה היהודי כופר באמונה (התפלה) שאכילה רגשית היא עניין מפוקפק. כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית. אנחנו עושים עניין ממה שאנחנו לא אוכלים וממה שאנחנו כן. אנחנו אוכלים כי שמח ואוכלים כי עצוב. אוכלים כי אוהבים ואוכלים כי שונאים. כדי לזכור וכדי לשכוח, כי זה מסמל וכי זה בגימטריה, ולעיתים גם סתם כי טעים.
דעות
לחץ על התמונות כדי לעבור למאמר
המורדת: תודה אמא, על הכל
היא שרדה את השואה כנזירה נוצרייה, היתה פרובוקטיבית, יצירתית ומלאת הומור, ובמשפחה שהקימהניסתה להכניס בנו - שלושת הצברים הפושטקים שלה - קצת תרבות ואמנות תודה אמא, על הכל
איור: עובדיה בנישו
לפני כמה שבועות סיפרתי כאן על מות אבי אנצו ז"ל, ועל איך לפעמים הכל מתנקז וקורה בבת אחת. בשבוע שעבר, כחודשיים אחריו, הלכה לעולמה גם אמי, מרים ז"ל. ככה זה כנראה אצל זוגות שהיו מחוברים ואוהבים יותר מ־70 שנה. אני מקווה שלפחות לזמן הקרוב נחזור לשגרה, בלי דרמות ועם פחות עצב.
אמא שלי נולדה בפולין ב־1926. בגיל שנתיים היגרה עם המשפחה לבלגיה, וכשהנאצים פלשו לבלגיה המשפחה נמלטה לדרום צרפת. אביה נעצר ב־1942 ונלקח לעבודות כפייה באזור ליון, ואמא, שהיתה רק בת 16, ניסתה ללא הצלחה לחלץ אותו מהמעצר כשהלכה לדבר אל ליבו של קלאוס ברבי – ראש הגסטאפו בעיר שכונה "הקצב מליון". הוא מן הסתם לא נעתר, והסבא שמעולם לא הכרנו נשלח אל מותו באושוויץ.
כשהלוזונים יורדים ליגה
הירידה של מכבי פתח תקווה מעלה זיכרונות עבר כואבים במשפחה - ולקח שלא נלמד
הקערה התהפכה. אבי לוזון, צילום: אלן שיבר
אחת המשימות שקיבלתי כעיתונאי צעיר, לפני 30 שנה או קצת יותר, היתה לסקר את שני המועדונים של פתח תקווה. הפועל היתה אז המועדון הבכיר בעיר, עם היסטוריה עשירה של שש אליפויות, קהל גדול ומאמן צעיר בשם אברם גרנט; מכבי היתה המועדון הקטן והשורד, שעם קהל קטן ניסתה לזנב ביריבה העירונית הבכירה.
באותם ימים היו חילופי דורות במכבי, כשאת משפחת נחמן הוותיקה החליפו שני אחים צעירים ושאפתנים - אבי ועמוס לוזון. אבי עבד בבנק, עמוס היה קבלן בתחילת דרכו. זו היתה שיחה כואבת, כנה ופתוחה, ולימים הבנתי שהיא הנרטיב שיפעיל את האתוס הלוזוני כל חייו. אני זוכר את עמוס מדבר על אביו, עובד במחלקת התברואה בעירייה, שיום אחד המפא"יניקים לקחו לו את המפתחות לאחד מבנייני הציבור שעליהם היה מופקד ושלחו אותו הביתה מושפל. פני האב נצרבו אצל אבי ועמוס, שמאז לא עצרו אף פעם, ודאי שלא באדום.
הגרביים של אילן: מחשבות שבין אילן גילאון לאורי אורבך
החוכמה היהודית תמיד ידעה להעריך את הסגולה האנושית של להיות "חביב על הבריות", כמו שח"כ אילן גילאון ז"ל היה כל ימיו • ובינינו, מה הקטע של המילה הגאונית "בקטע"?
12/5/2022, 05:12, עודכן 12/5/2022, 05:16
איור: נדב מצ'טה
אחד הביטויים המרהיבים בעברית העכשווית הוא המילה "בקטע". לא משנה מה אמרתם עד לנקודה. תמיד אפשר להוסיף אחריה "בקטע טוב" או "בקטע רע", ולהפוך הכל על פניו בקטע רטרואקטיבי.
"בקטע" הוא גיבור־על של השפה. אין גבול ליכולת ההיפוך של "בקטע". כולנו שמענו כבר על "בלתי נסבלת, בקטע טוב", "גאון, בקטע רע", "שונא אותך, בקטע טוב" וגם "איכותי בקטע מגעיל".
כוח העל של "בקטע" מאפשר נסיגה מהירה ואלגנטית ממצבים מביכים שנחשבו בעבר חסרי מוצא. בילדותי, מה חבל, לא היתה לנו
חתונה מביס ראשון
רגע אחרי החופה, כך תאכילו – ולא תשפילו - את הדודה החסידית והדוד שחזר בתשובה
גם שולחן עם פירות ויין יספיק. חתונה, צילום: יהושע יוסף
החתונות תוקפת השבוע בעוצמה, וזה הזמן לברך את כל האוהבים הבונים את ביתם ואת הוריהם המרוגשים. במקביל, זהו זמן טוב לטיפים ולעצות לחתנים ולכלות, מאחד שמבין, בשלל הנושאים הטעונים והרגישים הנוגעים לאירוע החד־פעמי הלזה.
רבים הם הנושאים שבהם יכול אני לתרום מניסיוני לצועדים אלי חופה. אתמקד היום באחד מהם, קריטי במיוחד, והוא האופן שבו מתמודדות משפחות חילוניות רבות בישראל עם הצורך לארח באירוע המשמח את החלק הדתי או החרדי במשפחה, עניין שמהר מאוד הופך למטרד מעיק ששואב אליו את כל תשומת הלב ומגביר את מפלס הלחץ, הגבוה גם כך.
חתונה מביס ראשון
רגע אחרי החופה, כך תאכילו – ולא תשפילו - את הדודה החסידית והדוד שחזר בתשובה
קשה לקבל סטירה כשכל העם צופה
"מדד ישראל" יורדת מהמסך - הספד ומסקנות • הנתונים שמבשרים את קיצה הבלתי נמנע של הממשלה הנוכחית יותר מכל ספין • הגיע הזמן שיניחו לנו למות בכבוד • ודי לזיקוקים
איור: יהודה נוני, Nuni-art.com
עוד לא עלתה תוכניתי החדשה "מדד ישראל" לשידור בערוץ 13, וכבר ירדה, והפכה להיות עוד שורה בקורות חיי. כישלונות רבים ידעתי בחיי המקצועיים, בערך במספר זהה להצלחות, אבל כישלון כזה לא זכור לי. גדול, מהדהד, מיידי. ולא, לא הורידו אותי כי אני ימני, או כי התוכנית אמרה משהו לא נוח למישהו, או כי מועצת חכמי רשע איפשהו זוממת עלי ועליכם. היא ירדה פשוט כי לא הצליחה לייצר כמות צופים גדולה מספיק עבור מהדורת החדשות בשעה שמונה, שזאת היתה סיבת קיומה העיקרית. פשוט. לא באו מספיק אנשים למסעדה שלי. אחריותי.
חדשות אחרונות
**אנא לחצו על הנושא אליו תרצו לעבור**
סיפורים מובילים
,עולם
,עסקים
,מדע וטכנולוגיה
,תרבות ובידור
,ספורט
,בריאות
,סיפורים מובילים נוספים
,ישראל
מהומות בירדן לאחר ש-12 שנות מאסר נגזרו על פוליטיקאי שאיים על המלך
אוסמה אל-עג’רמה, חבר פרלמנט שהודח, השמיע הצהרות בוטות נגד בית המלוכה הירדני וסמלי השלטון • בעקבות ההרשעה, בני שבט אל-עג’רמה החלו להתפרע מדרום לבירה עמאן והשליכו אבנים על שלטי חוצות עם תמונת המלך עבדאללה
המלך עבדאללה, צילום: צילום: אי.אף.פי
זעם בירדן אחרי שבית המשפט במדינה הטיל היום (רביעי) עונש של 12 שנות מאסר על חבר הפרלמנט המודח, אוסמה אל-עג’רמה, באשמת איום על חייו של המלך עבדאללה.
ראשית הפרשה בחודש מאי 2021. אל-עג’רמה הואשם כי הטיח עלבונות בעמיתיו בפרלמנט וסירב בהמשך להתנצל. בעקבות כך, ועדה פרלמנטית הצביעה בעד הקפאת חברותו בפרלמנט למשך שנה.
ארדואן: “הרצוג יגיע לביקור בטורקיה בתחילת פברואר
הרצוג וארדואן , צילום: אורן בן חקון, איי. פי, =
הנשיא הטורקי אמר בראיון לתקשורת המקומית כי הביקור “ייפתח דף חדש ביחסי טורקיה וישראל” • בירושלים טרם התייחסו לנושא
הנשיא הרצוג צפוי לבקר באנקרה ולהיפגש עם מקבילו הטורקי רג’יפ טאיפ ארדואן “בתחילת פברואר” – כך דווח הערב (רביעי) בתקשורת המקומית בטורקיה. “ביקורו (של הרצוג) צפוי לפתוח דף חדש ביחסים” נכתב בעיתון “דיילי סבאח” שיוצא לאור בטורקיה, אשר ציטט את הדברים מתוך ראיון שנתן ארדואן מוקדם יותר לטלוויזיה המקומית.
איני יכול עוד: אפילו עבור יוסי מזרחי, הבור של בית”ר גדול מדי
המאמן הוותיק, מי שגדל בבירה ועשה הכל בשביל הסמל, לא יכל לשאת את המצב הרעוע בו נמצא המועדון שהוא כל כך אוהב • וגם: פרידה ממאור בוזגלו
אוהדי בית”ר עם מזרחי מול הפועל. הם בטוח מבינים את מצבו, צילום: אלן שיבר
- יוסי מזרחי לא היה המאמן של בית”ר ירושלים, אלא הכומר שלה. כשבן אדם נמצא על ערש דווי, נוטה למות, מקובל להביא לחדרו כומר שיבקש עליו רחמים ברגעיו האחרונים, ודרך צלחה במעבר לגן עדן. כשאלי אוחנה קרא למזרחי לפני חודש וחצי לבוא ולהחליף את ארווין קומאן, הוא ידע שיוסי לא יגיד לא, כי הוא אחראי מדי, כי הוא חרד מדי, כי הוא מאלו שבאמת אכפת לו מבית”ר. מזרחי מכיר את הכדורגל פה כבר 60 שנה, מאז שהיה ילד. בשנותיו הראשונות בית”ר היה קבוצה קטנה בליגה נמוכה, אפילו לא הבכירה בעיר. אבל למזרחי יש חלק גדול בהפיכתה של בית”ר למעצמה מקומית. גם כשהלך למקומות אחרים, בית”ר הייתה ברירת המחדל שלו, תמיד בדק מה איתה ומה עשתה. הוא היה חייל שלה, בסדיר ובעיקר במילואים. אוחנה קרא לו ומזרחי אמר כן, גם כשהוא רצה להגיד לא.
עדות מצמררת ממחנה אושוויץ: “ראיתי איך נראה הגיהינום”
שאול שפילמן (90) ניצל 3 פעמים מתאי הגזים באושוויץ • את הימים הקשים שרד בזכות המחשבה: “זה רק חלום רע” • אך גם אחרי שעלה ארצה, נתקל במצוקה כלכלית ובביקורת קשה: “אמרו שהלכנו כצאן לטבח”
שאול שפילמן (90) נולד בווינה, בן יחיד להוריו. כילד הוא עבר את זוועות השואה, “חגג” את בר המצווה שלו באושוויץ, ניצל מתאי הגזים שלוש פעמים בדרך נס, ואיבד את הוריו ואת כל משפחתו במחנות. מסע ההישרדות שלו התנקז לשני משפטים: “כל עוד אתה נושם אתה חי”, ו”זה חלום רע שתכף יחלוף”.
“חיינו חיים טובים. אבא שלי היה מהנדס חשמל, ואמא שלי ניהלה את המעדנייה המשפחתית במרכז וינה. עם פלישת הנאצים ב־1938, ביום אחד החיים שלנו התהפכו. אבא פוטר, העסק והבית הוחרמו ונאלצנו לעזוב למחוז הראשון”. לשם הועברו כל היהודים. שם, במשך ארבע שנים וחצי, גר עם משפחתו, עד ספטמבר 1942.
מסיבת חג מולד בדאונינג 10 בזמן הסגר מסבכת את ג’ונסון
יועציו של ר”מ בריטניה תועדו מתבדחים על אירוע שקיימו בלשכה בדצמבר אשתקד, בזמן שהממלכה הייתה תחת סגר כבד. ג’ונסון התנצל והודיע על בדיקה, ומקורבת שלו התפטרה, אך באופוזיציה דורשים ממנו להתפטר: “אחראי לאובדן אמון הציבור”. משפחות הקורבנות: “מכעיס ומביש”
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון התנצל היום (רביעי) והכריז על בדיקה פנימית בעקבות הדלפה של סרטון שבו תועדו יועצים בכירים שלו מתבדחים על מסיבת חג מולד בדאוניג 10 בשנה שעברה, בזמן הסגר. התיעוד שם קץ ליותר משבוע של הכחשות של ג’ונסון ושל שריו, שדחו דיווחים בכלי התקשורת שלפיהם עשרות אנשי צוות השתתפו באירוע ממושך ב-18 בדצמבר אשתקד.
כוח חשאי בצבא ארה”ב כתש את דאעש. הוא לא הבחין בין אזרחים ללוחמים
יו יורק טיימס חושף כי תא מיוחד, שחבריו היו לבושים על אזרחי ושקיומו לא מתועד ברישומי הצבא, אחראי לשורת פגיעות קשות באזרחים בסוריה במהלך המאבק בארגון. סירות של פליטים הופצצו, ומבנה מגורים הוחרב מבלי שהוכח כי הוא יעד אויב. “האנושיות שלהם נשחקה”
כוח חשאי ומיוחד של צבא ארצות הברית שפעל נגד ארגון “המדינה האסלאמית” (דאעש) בסוריה ובעיראק הרג מספר גדול של אזרחים חפים מפשע, וניסה לטייח זאת – כך נחשף אתמול (ראשון) בניו יורק טיימס. הכוח, “טאלון אנוויל”, פעל ממשרדים שגרתיים בסוריה ובעיראק בין 2014 ל-2019, אך קיומו לא מתועד ברישומים הצבאיים.
תקווה בקנטקי: ייתכן שמספר ההרוגים באסון נמוך בהרבה מההערכות
על אף שבתחילת האסון עלה חשש שמספר ההרוגים בו יגיע למאה, כעת אמר דובר מפעל הנרות שנחרב בסופה שכמות העובדים בו היתה קטנה משסברו, ולכן ההערכה הנוכחית עומדת על 50 הרוגים. במהלך עבודות החילוץ ביממה האחרונה אותרו 8 הרוגים, ו-8 נוספים עדיין מוגדרים נעדרים
שמונה בני אדם אותרו הלילה (שני) ללא רוח חיים בהריסות מפעל הנרות במייפילד, קנטקי, שנפגע מסופת טורנדו שפקדה את האזור בסוף השבוע. שמונה בני אדם נוספים עדיין מוגדרים נעדרים. דובר המפעל, בוב פרגוסון, הודיע כי בניגוד לדיווחים הראשוניים על חשש לחייהם של עשרות בני אדם שעבדו בו אותו זמן, נראה שמספר הקורבנות נמוך בהרבה. “אנו מודים לאל על כך”, מסר.