אנשים

sאו.ג’יי. – החיים טובים \ ע. רואה

 

 

במלאת 25 שנה למשפטו של או.ג’יי. סימפסון שהואשם, נשפט וזוכה, על אחד ממעשי הרצח המזוויעים במאה העשרים, העניק סימפסון בן ה 71 ראיון לאסוסייטד פרס, שבו הוא מבשר לאומה שהוא בריא, מאושר ומרוצה מחייו בלאס וגאס, ושאין בחייו “איזורים שליליים”. לא הוא ולא ילדיו מביטים לאחור, ולא מדברים על אירועי ה 12 ליוני 1994. כזכור, זהו היום שבו אשתו לשעבר ניקול, וידיד שלה בשם רון גולדמן, נרצחו בדקירות סכין פתח ביתה

“אנחנו לא זקוקים ללכת חזרה ולחיות מחדש את היום הגרוע ביותר בחיינו”, הוא אומר     “משפחתי ואני הלכנו קדימה, למה שאנחנו מכנים “איזור ללא שליליות”. אנחנו מתמקדים רק בחלק החיובי של החיים

אבל הכאב של משפחת גולדמן, רחוק מלהגמר: “מבחינתנו התיק לא יסגר לעולם”, אומרת אחותו של רון גולדמן, קים: “אני לא חושבת שזה אפשרי בכלל כשמדובר בטרגדיה, טראומה ואבדן של חיים… …אני לא נחנקת יום יום מיגון ומאבל, אבל כל נקודת ציון בחיי ילדי או שלי, הנם תזכורת לעובדה שאני לא יכולה לשתף אותם עם אחי, שנדקר ונחתך עשרות פעמים”. רון גולדמן היה בן 25 בעת שנרצח. כל פשעו היה שהוא היה במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. הוא בסך הכל רצה לתת לניקול זוג משקפי שמש שאותן היא שכחה במסעדה שבה הוא עבד

או.ג’יי. נעצר אחרי מרדף משטרתי משודר בכבישי לוס אנג’לס, והואשם ברצח המתועב כשססוללה של עורכי דין פליליים מהשורה הראשונה מגינה עליו. אחרי משפט ארוך שנמשך כמעט שנה וששודר בטלוויזיה במלואו, זיכה חבר המושבעים את סימפסון מאשמת הרצח. משפחת גולדמן, בהנהגת אביו של רון, לא וויתרה ותבעה את סימפסון בתביעת נזיקין אזרחית שבה חוייב או.ג’יי. לשלם למשפחת גולדמן 33.5 מיליון דולר. כמה מנכסיו של סימפסון עוקלו לצורך כיסוי החוב, אבל רוב הסכום טרם שולם, וסביר להניח שגם לא ישולם אף פעם

או.ג’יי המשיך להצהיר על חפותו, ותיק הרצח לא נסגר בעצם עד היום

בשנת 2009, הועמד סימסון לדין פלילי על ניסיון כושל לגנוב כמה מזכרות מהקריירה שלו, שהוחזקו לדבריו שלא כדין על ידי אחד מחבריו לשעבר, שסירב להחזירם לרשותו

 

 

 

סימסון הורשע והשלים 9 שנות מאסר, לפני שיצא לחופשי. לדעתו הרשעתו בדין לא הייתה הוגנת, “אבל אני מאמין במערכת המשפט האמריקאית, כבדתי את החלטתה והשלמתי את תקופת המאסר שהיא קצבה לי”, אמר סימפסון בראיון

עם שחרורו של סימפסון מהכלא בנבדה, ציפו רבים שהוא יחזור לביתו בפלורידה, שבה הוא חי מאז שזוכה מהרצח. אבל חברים שכנעו אותו שיטב לו בווגאס: “העיר טובה אלי מאוד”, אומר או.ג’יי. כל מי שאני פוגש מתנצל בפני על מה שקרה לי כאן”. השהות שלו בעיר אבל איננה כל כך חלקה כפי שהוא מתאר. חודש אחרי ששוחרר ממאסרו, היה לו עימות אלים במסעדת סטייקים ב”סטריפ”, של ווגאס. עורכי דינו של סימפסון הצליחו למנוע הגשת תלונה נגדו במשטרה, והוא התחייב שלא להכנס יותר למסעדה הזאת כל עוד הוא חי

מאז אותה תקרית, סימפסון “יושב בשקט”, ואינו מעורב בשום תקרית שנוייה במחלוקת. הוא מתנהג בחביבות כלפי כל מי שניגש אליו, ונענה ברצון לבקשות של זרים להצטלם עמו, כשהם נתקלים בו במסעדות, ברחוב, או באירועים ספורטיביים, שאליהם הוא מרבה ללכת

או.ג’יי.משחק גולף כל יום. הברכיים שלו, שהיו הכח המניע של קריירת הפוטבול שלו, הוחלפו בברכיים מלאכותיות, ולאחרונה הוא עבר גם ניתוח “לייסיק”, לתיקון קוצר הראייה שלו. הוא אומר שהוא מרגיש נהדר להיות קרוב לילדיו ולקרובים אחרים החיים בעיר. קצין הפיקוח שלו הרשה לו לדבריו לצאת מהעיר לביקורים קצרים, מה שמאפשר לו לטוס לפלורידה למפגשים עם שניים מילדיו שבנו את חייהם שם. בתו הבכורה חיה עמו רוב הזמן: “הייתי בפלורידה פעמיים או שלש” אומר סימפסון, ” כדי לראות את ילדי וכמה חברים ותיקים במיאמי אבל אני חי בעיר שלמדתי לאהוב. החיים יפים”. הוא מוסיף ומספר שהוא היה גם בניו אורלינס, שבה הוא נפגש עם קבוצה של שופטים ותובעים כלליים שחורים

הזוהר בחייו כיום, איננו אלא זיכרון רחוק. אחרי הקריירה המפוארת שלו, הפך סימפסון לכוכב פרסומות מבוקש, שחקן קולנוע, ופרשן ספורט בטלוויזיה. פעם הוא היה מולטימיליונר. “רוב הכסף שלי הלך לעורכי דין”, הוא טוען היום, אבל הוא מסרב להרחיב בנושא. “אני חי רק מהפנסיה של האן.אף.אל.” (ארגון שחקני הפוטבול באמריקה), הוא אומר. בפנסיה הזאת משפחת גולדמן לא יכולה לגעת

 

 

 

 

 

Leave a Comment

Your email address will not be published. Required fields are marked *

*