Uncategorized, דיעות

sהאם אמנם האנטי–ציונות היא האנטישמיות החדשה \ קיט בקסטון

אתמול הבאנו את הפרקים השלישי והרביעי במאמר של קיט בקסטון – מנכ”ל הארגון הנוצרי ברידג’ס פור פיס – ששם לעצמו כמטרה לקרב ולחזק את הקשר בין נוצרים ליהודים בישראל ובעולם. היום אנו מביאים את הפרק החמישי של המאמר תחת הכותרת

התפתחות האנטי – ציונות באירופה

ברחבי אירופה, במיוחד בצרפת ובבריטניה אבל גם במדינות כמו ספרד, נורווגיה ושבדיה, האנטישמיות במסווה של אנטי – ציונות עולה ומתפשטת. לדעתם של אנשי אקדמיה ותקשורת אירופאים רבים, הסבל הפלסטינאי הינו תוצאה ישירה של הכיבוש הישראלי, תוך התעלמות מכוונת מצדם מהעובדה שהמנהיגים הפלסטינאים חוזרים ומכריזים על מחוייבותם למחיקת “המדינה הציונית” – כפי שהם מכנים אותה מהמפה. ההצהרות האלה נתמכות על ידי כל המדינות המוסלמיות החברות באו”ם, שמאפשרות לתעמולה הפלסטינאית לזכות ברווחים פוליטיים

יחד עם השמאל הפוליטי האנטי – אימפריאליסטי באירופה והאובססיה שלו בנוגע ל”דיכוי” של הפלסטינאים על ידי המערב, התפתח באירופה בשנים האחרונות שיח אנטי – ישראלי שהתפשט כמו וירוס גם בקמפוסים האוניברסיטאיים של אירופה. האווירה האנטי – ציונית בקמפוסים, העמידה את הסטודנטים היהודים בפני סכנה פיסית ממשית, בעת שארגונים פלסטינאים קיצוניים המשיכו לחזק את השפעתם בקמפוסים. לדוגמא: פרופסורים התחילו להצטרף לעתים קרובות להפגנות כנגד ה”ההתנהגות ה”אגרסיבית” של ישראל  שמרחיקה כל סיכוי לתקווה לעתיד טוב יותר בצד הפלסטינאי

במקביל, הם התעלמו לחלוטין מהזלזול ומחוסר ההתחשבות בזכויות האזרחים והנשים במדינות מוסלמיות שבמקביל גם אוסרות על דתות שאינן איסלאם, להתקיים בתחום גבולותיהן. גם מהעובדה שבחלק מהמדינות המוסלמיות, כמו בירדן למשל, חל איסור חוקתי על יהודים להיות בעלי רכוש נדלנ”י, בחרו כל תומכי הפלסטינאים ומתנגדי הציונות להתעלם

מאנפרד גרסטנפילד, חבר הנהלה של המרכז העולמי ליהדות, מצביע העובדה שהפוליטיקאים והתקשורת באירופה, יוצאים מגדריהם כדי לגנות את ההתנהלות “הבלתי מוסרית” לדבריהם – ישראל, כשהוא מדגיש את המתמורפוזה של דעת הקהל האירופאית יחד עם התמסדות הדעה הקדומה נגד ישראל. באירופה, כמו באמריקה, מצטרפות לאוניברסיטאות גם קבוצות דתיות נוצריות בהובלת תעמולה אנטישמית שיקרית, מלווה בחרמות, כשהם מכנים את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינאים – אפרטהייד, ואת מדינת ישראל כ”מדינת האפרטהייד היהודי”. כבר בשנת 2010, הצביעו 2 מיליון בני אדם לטובת חרם על סחורות תוצרת ישראל תוך קידום תעמולה המתארת את ישראל כ”מדינת טירור שלקחה את שיטת האפרטהייד לקיצוניות, יחד עם מדיניות של השמדת עם”. בסוף שנת 2009, נערך בעזה מצעד תחת הכותרת “מצעד החירות”, שזכה לכיסוי בינלאומי נרחב. מארגני המצעד השוו את היחס של הנאצים ליהודים, ליחס הישראלים לפלסטינאים

ישראל מבודדת

הועידה הבינלאומית השנתית למלחמה בגזענות בדורבן בשנת 2001 –  שאורגנה על ידי האו”ם הפכה למעשה לועידה גזענית שהפנתה את הגזענות שלה כנגד יהודים, כשהיא לא אפשרה לנציגים ישראלים להשתתף בדיוני ובוועדות הוועידה, שכל יתר 192 המדינות החברות באו”ם לקחו בה חלק. החלטות הוועידה קבעו שהפלסטינאים הינם קורבנות של הגזענות הישראלית.  בחודש דצמבר של אותה השנה, אן בייפסקי, העורכת הבכירה של בטאון האו”ם העלתה ספקות בנוגע לאובייקטיביות של וועידת דורבן, ובששת ימי הדיונים שבהם הופץ בצורה לא מרוסנת ארס כנגד ישראל, בין היתר גם על ידי קריקטורות בעלי מוטיבים אנטישמיים מובהקים שהופצו בקרב משתתפי הוועידה: “זכר הקורבנות היהודיים לאורך ההיסטוריה כתוצאה משנאה וגזענות כלפיהם, הועלם באופן שיטתי, בין היתר על ידי הכחשה חוזרת של השואה. במקום העלאת הגזענות כנגד יהודים, בחרה הוועידה לעסוק באופן בלעדי ב”קורבנות הפלסטינאים, החיים תחת הדיכוי הנאצי – ישראלי

סוף הפרק והסדרה – בפעם הבאה

Your Comment/התגובה שלך